פריצת דרך במגעים בין ארגון העצמאים בישראל, להב, למשרד האוצר. פריצת הדרך הובילה להסכמות עקרוניות, שעדיין צריכות להתגבש סופית, בשני תחומים קריטיים להבטחת הביטחון הסוציאלי של העצמאים - הקמת קרן דמי אבטלה לעצמאים, וכן החלת חובת החיסכון לפנסיה גם על עצמאים.
המגעים בין שני הצדדים מתנהלים כבר כמה שנים, בהובלת נשיא להב, יהודה טלמון; סגן שר האוצר, יצחק (איציק) כהן; המפקח על הביטוח באוצר, עודד שריג; ובשיתוף אגף התקציבים באוצר. באחרונה נרשמה התקדמות ניכרת במגעים בין הצדדים, והם קרובים מאוד לסיכום. עם זאת, נותרו עדיין כמה סוגיות במחלוקת, והן אמורות להיות מלובנות בשבוע הבא בישיבה בין הצדדים.
ההסכמה האחת היא לגבי הכללת העצמאים בפנסיית החובה בישראל. עד כה חובת החיסכון לפנסיה הוחלה רק על שכירים. היעדר החובה לחסוך, העובדה שהעצמאים חוסכים עבור עצמם (משמע, אין מעסיק שמפריש להם לפנסיה ובכך עושה את החיסכון הפנסיוני לכדאי במיוחד), וכן הפגיעה שהיתה בענף קופות הגמל, שדרכו ריכזו העצמאים את החיסכון הפנסיוני שלהם, הביאו לצניחה חדה בשיעור העצמאים החוסכים לפנסיה. בלהב ובמדינה חששו כי מגזר העצמאים צועד לקראת אסון של היעדר חיסכון פנסיוני מינימלי, וזאת למרות הטבות המס שמשולמות על ידי המדינה לחוסכים לפנסיה.
לאור החששות הכבדים הסכימה להב, בראשות טלמון, להחיל על העצמאים את חובת החיסכון לפנסיה. ככל הנראה, חובת החיסכון תהיה בשיעור מסוים משכר העצמאי, או בסכום קבוע שיצטרך להיות מופרש לחיסכון הפנסיה. מאחר שהעצמאים מפרישים לעצמם, ואיש אינו מפקח עליהם שהם אכן עושים זאת, עלתה שאלת האכיפה - כיצד תאכוף המדינה את חובת החיסכון. בנקודה הזו חלוקות עדיין הדעות בין הצדדים. האוצר הציע כי החוק יכלולסנקציה פלילית על מי שלא יחסוך לפנסיה. להב מתנגדת והציעה תחת זאת מנגנון של שלילת הטבות מס: עצמאי שלא יפריש לחיסכון לפנסיה, לא יוכל ליהנות מהטבות המס בהפרשות לקרן השתלמות. הפיקוח על הביטוח באוצר, בראשות עודד שריג, אינו מתלהב מההצעה - ההערכה היא שעצמאי שאינו מפקיד לפנסיה הוא עצמאי מפסיד, ואז בכל מקרה הטבות המס בקרן ההשתלמות לא חלות עליו.
הסתייגות נוספת של הפיקוח על הביטוח היא שלמרבית העצמאים ישנה פנסיה אוטומטית - ערך העסק שבבעלותם - ולכן לא ברור עד כמה נכון לחייבם לחסוך לפנסיה.
הפרשה לקרן תוכר כהוצאה
הסכמה מסתמנת נוספת היא לגבי הקמת קרן חיסכון לדמי אבטלה לעצמאים. בנושא זה מתקיימים דיונים בין העצמאים ובין המדינה כבר שנים ארוכות. תשלום דמי אבטלה לעצמאים אינו מקובל בעולם, בשל הקושי הרב להגדיר מהו עצמאי מובטל והקלות הרבה יחסית שבה יכולים עצמאים להונות בכך את המדינה. עם זאת, מצבם הקשה של לא מעט מהעצמאים בישראל הביא את המדינה להכרה כי יש לדאוג לעצמאים לרשת ביטחון במקרה של כישלון עסקי, בדמות של דמי אבטלה.
כבר ב-2006 הסכים הביטוח הלאומי לגבות דמי אבטלה מהעצמאים, אבל בשלב זה נתגלעו חילוקי דעות בין הביטוח הלאומי ובין להב לגבי השיעור מהשכר (מההכנסה המדווחת) שיגבה. הביטוח הלאומי דרש שיעור של 1.25% מהשכר, והסכים לבסוף להסתפק ב-0.7%. להב דרשה כי העצמאים ישלמו שיעור דומה לזה של השכירים - 0.25%.
בשל חוסר ההסכמה, הוחלט לוותר על ההצעה של תשלום דמי אבטלה לעצמאים מהביטוח הלאומי. במקומה מתגבשת הסכמה על יצירת קרן חיסכון פרטית לדמי אבטלה - מודל דומה לזה של קרן השתלמות. משמע, כל עצמאי יחסוך לעצמו, בקרן פרטית (אשר תנוהל בידי אחת מחברות הביטוח, וגם תגבה דמי ניהול), סכום של עד 90 אלף שקל (הפרשה של עד 15 אלף שקל בשנה). על ההפקדות ייהנה העצמאי מהטבות מס של המדינה - ההפרשה תוכר לו כהוצאה.
המשיכה מהקרן תותר רק במקרה של סגירת עסק, כאשר לצורך כך יצטרך העצמאי להוכיח כי סגר את תיקו במע"מ, במס הכנסה, וגם שינה מעמד בביטוח הלאומי מעצמאי לשכיר.
בין להב לאוצר, עם זאת, ישנם עדיין חילוקי דעות מה ייעשה עם החיסכון לדמי אבטלה במקרה של עצמאי שאינו מושך את הכסף. להב רצתה כי הקרן תיחשב מעין קרן השתלמות, וכי ניתן יהיה למשוך את החיסכון בה בתום 15 שנה. האוצר, לעומת זאת, מעדיף כי הקרן תצטרף לחיסכון הפנסיוני של העצמאי, כך שניתן יהיה למשוך אותה רק לאחר הפרישה לגמלאות ורק כקצבה חודשית.
לדברי טלמון, הנושא העקרוני העיקרי שנותר עדיין בלתי פתור בין הצדדים הוא מה ייעשה בעצמאים העניים, הנמצאים מתחת לסף המס ולכן כל הטבות המס לעידוד החיסכון הפנסיוני ולהפרשת כסף לקרן דמי אבטלה אינן רלוונטיות בעבורם. במקרה של שכירים, המדינה פותרת את הבעיה באמצעות תשלום קצבת מס הכנסה שלילי לעובדים עניים. לדברי טלמון, הוא מבקש מהמדינה מנגנון דומה גם לגבי העצמאים - באמצעות הפרשות ישירות של המדינה לקרן הפנסיה שלהם. אגף התקציבים צפוי להתנגד להצעה בתוקף.