ניתוח משמעויות הרפורמה בקרקע חקלאית (החלטה 979 המעודכנת), מעלה כי חברי המושבים בישראל יוכלו לשלש את מספר יחידות הדיור בחלקה א' (4-10 דונם) של הנחלה החקלאית שחכרו ממינהל מקרקעי ישראל.
כיום מתיר המינהל בנייה של 33 אלף יחידות דיור (אחת לכל בית אב) והרפורמה מתירה תוספת של 66 אלף יחידות דיור וזאת בתמורה לתשלום 33% מהשווי הריאלי של המגרשים. יודגש, כי רכישת הזכויות בלבד, כרוכה בתשלום זניח של 3.75% משווי המגרשים, אך מימוש זכויות הבנייה ולאחר מכן השכרת הדירות ומכירתן כרוכה בתשלום הנוסף.
מנהל מגזר התיישבות בפירמת רו"ח BDO זיו-האפט, רו"ח דורון שטיין, אמר כי לחברי מושבים המצפים לעליית ערך משמעותית בקרקע, כדאי לשלם מיידית 33% משווי זכויות הבנייה במגרשים.
עוד אמר כי תשלום של 33% מהשווי, כרוך לכאורה, אצל חלק גדול מחברי המושבים בקשיי מימון, אך אפשר להתגבר עליהם, לדבריו, באמצעות רכישת משכנתא בבנק, שבאמצעות יממן חבר המשוב את רכישת זכויות הבנייה (כאמור 33% מהשווי הריאלי של המגרשים) ואת עלות הבניה של שתי יחידות דיור נוספות.
בעבר היו קשיים גדולים לחברי מושבים וקיבוצים, בעיקר בקיבוצים, בקבלת משכנתא לבנייה בשל הקושי למשכן את הקרקע כבטוחה. היום פיתחו הבנקים אפיקים חדשים להבטחת החזר המשכנתא.
באשר לעיגון זכויות חברי הקיבוצים בדירותיהם, אין ספק, אומר רו"ח שטיין, כי ההחלטה שמה קץ לוויכוח בן מאה שנה בין התנועות הקיבוציות למינהל מקרקעי ישראל, באשר לבעלות על הקרקע. זאת מפני שהרפורמה מעגנת בעלות מלאה ומוחלטת של חברי הקיבוץ על דירותיהם, לרבות האפשרות לסחור בהן בעתיד.
מאידך, הגדלת מספר הדירות בקיבוצים תתאפשר, לדבריו, רק אם יוגדל מספר הדירות ל-500 בתי אב בקיבוץ ברוח תכנית מתאר ארצית ברוח זו. השלמת מספר הדירות בקיבוצים ל-500 בקיבוצים יגדיל את היצע הדירות בקיבוצים ל-50 אלף, כדבריו.
עקב הרפורמה: מושבים יוכלו לשווק 66 אלף דירות
עמירם כהן
19.1.2012 / 13:45