המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה אתמול ליו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, כי בכוונתה להעמידו לדין בכפוף לשימוע בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון. מדובר בפרשה שלישית שבה יועמד דנקנר לדין פלילי בכפוף לשימוע.
הפרשה הנוכחית מתמקדת בהלוואה אישית שלקח דנקנר מבנק הפועלים באוקטובר 2010 בעת שכיהן כיו"ר הדירקטוריון של הבנק. דנקנר, לפי החשד, פנה לציון קינן, שכיהן אז כמנהל החטיבה העסקית בבנק הפועלים, ואמר שברצונו לקבל מסגרת אשראי של 3.4 מיליון דולר כהלוואת גישור. דנקנר, לפי החשד, אמר לקינן כי מטרת האשראי המבוקש היא מימון השקעה לבניית נכס נדל"ן ברחוב יבנה בתל אביב.
בשל מעמדו של דנקנר הועברה בקשתו לוועדת בעלי עניין של בנק הפועלים, שבראשה עמד אז קינן, המכהן כיום כמנכ"ל בנק הפועלים. בכתב החשדות נטען כי מהות עבודתה של ועדת בעלי עניין היא בחינה של העסקה או ההתקשרות בהשוואה לעסקות או התקשרויות אחרות של הבנק עם גורמים שאינם בעלי עניין או אנשים קשורים, כדי לוודא "שבעלי העניין אינם זוכים לתנאים מיטיבים לאלה שאינם נמנים עם האנשים הקשורים לבנק".
במסגרת ועדת בעלי עניין, ציין קינן את מטרת האשראי של דנקנר והוועדה אישרה את ההלוואה. זאת, לפי הפרקליטות, "בכפוף לבדיקה של קינן כי סך שווי עושרו האישי של דנקנר, כפי שהוצהר על ידו בדו"ח עושר אישי שהעביר הוא לפחות פי שניים מבקשת האשראי".
על פי החשד, דנקנר שלח בנובמבר שתי הצהרות שונות לגבי שווי עושרו האישי, שהכילו פרטים כוזבים או חסרים. "בתאריך 9.11.12 או בסמוך לכך, העביר דנקנר הצהרה לפיה שווי עושרו האישי בניכוי התחייבויותיו הוא 20 מיליון דולר". במהלך אותו חודש, לפי החשד, העביר דנקנר הצהרת עושר נוספת, שבה פירוט נכסיו והתחייבויותיו.
בהצהרה המפורטת הצהיר דנקנר כי נכון לנובמבר 2008, הוא מחזיק, בין היתר, בנכסים הבאים: בית פרטי בשווי של 15 מיליון שקל ואחזקה במניות של חברת אלרן השקעות בשווי של 58.8 מיליון שקל. עוד דיווח דנקנר כי יש לו התחייבויות בגין אלרן השקעות בסך 51.8 מיליון שקל, וכי הוא מחזיק באיגרות חוב של אלרן בשווי נטו של 31.7 מיליון שקל. לפיכך, לפי כתב החשדות, סך שווי הנכסים שעליו הצהיר דנקנר, בניכוי התחייבויותיו, הגיע ל-56.32 מיליון שקל.
"בעקבות ההצהרה המפורטת שקיבל קינן מדנקנר, ולפיה שווי הונו העצמי של דנקנר הוא יותר מפי שניים משווי בקשת האשראי", נכתב בכתב החשדות, אישר קינן באופן סופי את העמדת מסגרת האשראי לטובת דנקנר.
עזר לאח ולדוד במקום להשקיע בנדל"ן
בכתב החשדות נטען כי לאחר שהועמדה לדנקנר מסגרת האשראי, הוא השתמש בכספים שלא לצורך עסקת נדל"ן. בין היתר, העביר דנקנר בנובמבר 2008 470 אלף שקל לחברת המלח ו-120 אלף שקל לחשבונו הפרטי; ; ב-7 בדצמבר 2008 העביר 125 אלף שקל לחשבון של אלון דנקנר. בסוף ינואר 2009 העביר 300 אלף שקל לחשבונה של ג'נט דנקנר, ושבוע לאחר מכן העביר לחשבונו האישי 120 אלף שקל.
ואולם השימוש העיקרי בכספים שקיבל דנקנר היה לצורך העברה של 6.96 מיליון שקל לחשבון נאמנות על שם משרד עוה"ד ראבד ושות' לצורך רכישת איגרות חוב של אלרן השקעות על ידי אחיו גדי ודודו שמואל דנקנר. כלומר, לפי כתב החשדות, דנקנר השתמש במרבית הכסף שקיבל מבנק הפועלים כדי לאפשר לאחיו ולדודו לקנות איגרות חוב של אלרן השקעות, שהיתה מצויה באותה העת בקשיים כלכליים.
יתרה מכך, בכתב החשדות נטען כי בהצהרת העושר דיווח דנקנר על שווי החזקה במניות אלרן השקעות המשקף הערכת שווי בשיעור של כ-32% ממניות אלרן השקעות. דנקנר, לטענת הפרקליטות, לא דיווח שזקף לעצמו את כל אחזקותיה של דנרן באלרן השקעות ובנוסף זקף לעצמו 1.08% שהחזיק אחיו, גדי, ישירות באלרן השקעות.
לדברי הפרקליטות, "זקיפת שיעור האחזקות האמיתי של דנקנר באלרן השקעות היתה מעמידה את שווי אחזקותיו על סכום של 12.69 מיליון שקל, כ-6.9% מהחברה, במקום 58.88 מיליון שקל או כ-32%; את שווי חלקו היחסי בהתחייבויות אלרן השקעות בסך של 11.16 מיליון שקל, כ-6.9% מהתחייבויות אלרן השקעות; ואת שוויין הנקי האמיתי של אחזקותיו באלרן השקעות בסך של 1.52 מיליון שקל במקום 7.08 מיליון שקל".
בנוסף, דנקנר הצהיר כי הוא מחזיק באג"ח של אלרן השקעות בשווי של 31.78 מיליון שקל, אף שנכון למועד הגשת ההצהרה המפורטת הוא לא החזיק בבעלותו אג"ח של אלרן בשווי זה.
לטענת הפרקליטות, "סך שווי הנכסים המצוינים בהצהרה המפורטת בניכוי הפרטים הכוזבים היה מעמיד את סך הנכסים בבעלותו של דנקנר ל-19 מיליון שקל, ובניכוי שוויו של הבית בגין הפרטים החסרים על 4 מיליון שקל. זאת, לעומת 56.32 מיליון שקל שעליו הצהיר דנקנר, ולעומת 20 מיליון דולר שעליהם הצהיר קודם לכן. סכום זה, נטען בכתב החשדות: "הוא פחות מפי שניים מבקשת האשראי ועל כן, בהתאם להנחיית ועדת בעלי עניין, בקשת האשראי לא היתה מאושרת".
לדברי הפרקליטות, בזמן הגשת בקשת האשראי והגשת ההצהרה המפורטת דנקנר היה מודע לכך שהכספים שייתקבלו עקב אישור בקשת האשראי לא ישמשו אותו לצורך בניית נכס נדל"ן, וכי הפרטים שמסר בהצהרה המפורטת שהגיש הם כוזבים. לפיכך, החליטו בפרקליטות להעמיד את דנקנר לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובביצוע פעולות ברכוש אסור.
"הנסיבות המחמירות הן בכל אחת מאלה: מעמדו של דנקנר כיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, שהינו התאגיד הבנקאי שכלפיו בוצעה המרמה, תחכומה של המרמה הן בהסוואת מטרת בקשת האשראי והן בציון פרטים כוזבים בהצהרה המפורטת על ידי דנקנר וסכום האשראי שניתן לו בעקבות המרמה", אמרו בפרקליטות.
הפרשות הנוספות של דנקנר
בפרשה זו נחקר גם קינן בחשד לביצוע עבירות פליליות בכך שאישר את הלוואתו של דנקנר, אף שלא היה בידיו את דו"ח העושר של דנקנר, וכי כשקיבל את דו"ח העושר לא בדק אותו כנדרש והדו"ח לא היה חתום על ידי עורך דין. ואולם, בשבוע שעבר הודיע המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים, שי ניצן, כי החליט לסגור את התיק נגד קינן מחוסר ראיות.
גורמים בפרקליטות הסבירו כי החליטו שלא להגיש כתב אישום פלילי נגד קינן בשל הקושי להוכיח את הקשר הסיבתי בין העובדה שקינן לא דיווח אמת לבין אישור ההלוואה לדנקנר. יתרה מכך, לדברי הפרקליטות, משנוכחו כי יש אלטרנטיבות אחרות לטיפול בקינן, החליטו להעביר את התיק לטיפול המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן.
במקביל לפרשה זו, הוגש נגד דנקנר כתב אישום בפרשת הולילנד, בעבירות של מתן שוחד ומרמה והפרת אמונים. במסגרת כהונתו כיו"ר תעשיות מלח ורצונו לשנות את ייעודן של הקרקעות באילת ובעתלית.
כמו כן, באוקטובר האחרון הודיע ד"ר עו"ד מאור אבן-חן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כי בכוונתו להעמיד את דנקנר לדין, בכפוף לשימוע בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי והלבנת הון. העבירות מתייחסות לכמה פרשות שבהן מעורב דנקנר, ובמרכזן רכישת בנק פוזיטיף הטורקי על ידי בנק הפועלים.
"חולשה מהותית של טענות הפרקליטות"
עורכי דינו של דני דנקנר, יורם ראב"ד, יוסף בנקל, רות ליטבק ונבות תל-צור מסרו בתגובה: "דני דנקנר דוחה בתוקף את החשדות המיוחסים לו. אין כל מקום לזמן את דנקנר לשימוע בעניין זה, כשלפני כמה ימים קבעה הפרקליטות בהחלטה אחרת שפירסמה באותה פרשה, כי אין קשר סיבתי בין דו"ח העושר שמסר דנקנר, לבין אישור ההלוואה על ידי חברי ועדת האשראי של הבנק. לכן, היה על הפרקליטות לסגור אף את התיק בעניינו של דנקנר. ההלוואה שקיבל דנקנר מהבנק הוחזרה במלואה לפני זמן רב, ואין כל עניין להמשיך ולעסוק בפרשה זו.
"ההתעקשות לצרף לדנקנר אישום נוסף מצביעה על חולשה מהותית של הטענות שהועלו נגדו עד כה. לאור האמור, ההחלטה לזמן את דנקנר לשימוע בפרשה זו יוצרת תחושת אי נוחות כבדה, ומעוררת תמיהות קשות באשר לשיקול הדעת ולמניעים העומדים מאחורי החלטה זו".