גילה: "הפרת חוק ההגבלים - הון על חשבון הצרכנים"

"אם חברות יוכלו להפר את חוק ההגבלים בלא סנקציה הן יעשו זאת, כי הרווח שהן יכולות להפיק הוא רווח עצום על חשבון הצרכנים" - כך התריע אתמול הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, בדיון בוועדת הכלכלה.

הוועדה דנה בהצעת חוק ממשלתית להגברת סמכויות הממונה, כך שיוכל להטיל עיצום כספי בהיקף של של 10% ממחזור החברה, עד לתקרה של 30 מיליון שקל. בישיבה נכח רק ח"כ אחד מ-13 הח"כים החברים בוועדה ו-5 ח"כים ממלאי מקום - יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד). ההערכה היא שלקראת התקדמות החקיקה יופעלו לחצים על הח"כים על ידי גופים אינטרסנטים המתנגדים להצעת החוק.

בוועדה הועלו הצעות לחייב את הממונה על ההגבלים להתייעץ עם הוועדה המייעצת לנושא המיזוגים בטרם הטלת עיצום כספי. גילה אמר כי רשות ההגבלים מוכנה להתייעץ עם הוועדה לפני קבלת החלטה על עיצומים כספיים שיוטלו על חברות שמפרות את חוק ההגבלים. דיון נוסף בעניין נקבע לפברואר.

גילה התריע כי "כיום, יש מגוון של הפרות בוטות של החוק, שגורמות נזק משמעותי לתחרות ולצרכנים. מדובר, בין היתר, בניצול לרעה על ידי מונופול שיכול לסלק מתחרים מהשוק כדי להמשיך ולגבות מחירים מונופוליסטיים, והפרה של גביית מחיר מופרז על ידי מונופול, שהיא הרעה האולטימטיבית שמפניה דיני ההגבלים רוצים להגן".

לדבריו, "מדובר בהפרות שכמעט בלתי אפשרי להגיש בגינן הליך פלילי, כי אין שום סנקציה, והמשמעות היא שמונופולים ופירמות לא יהססו להפר את החוק, בגלל הרווח הגדול שבצד ההפרה". גילה הדגיש כי "לפי הצעת החוק, כגובה התמריץ להפר את חוק ההגבלים - כך צריך להיות גובה ההרתעה.

"מבנה חוק ההגבלים מבוסס על הרתעה, ואם מבססים את האכיפה כמעט אך ורק על הרתעה - אנו נזקקים לסעדים מרתיעים. בשונה מרשות ניירות ערך, המגנה על המשקיעים, רשות ההגבלים מגנה על כלל הציבור", אמר גילה.

הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים, שלומי פריזט, הסביר את הצורך בתיקון החוק כשהציג את מקרה עלית קדבורי, בה דחקה עלית את קדבורי מהמדפים ונקנסה בסכום נמוך של 5 מיליון שקל. "לו אני מנכ"ל עלית והיו מציעים לי להוריד את קדבורי מהמדפים תמורת 5 מיליון שקל, הייתי שואל איפה רוצים שאחתום", אמר פריזט.

שאמה-הכהן הודיע שהוועדה תקדם את חקיקת החוק בלוח זמנים מהיר ומזורז. "אין ספק שנושא ההגבלים העסקיים הולך ותופס יותר משמעות בכלכלה הישראלית. הגברת התחרות, פיקוח על כשלים והרתעה מפני ביצוע עברות על חוקי הגבלים הן מטרות שכולנו מאוחדים סביבן. ועדת הריכוזיות היא עוד נדבך. כל כלי שמייצר שיניים והרתעה לרשות ההגבלים יקבל רוח גבית מוועדת הכלכלה והכנסת", אמר שאמה-הכהן.

נציגי פורום מנהלי הכספים, איגוד הבנקים, ואיגוד החברות הציבוריות התנגדו לנוסח החוק. נוגה קינן, יו"ר פורום מנהלי כספים, ציינה כי "במדינה דמוקרטית, מתן סמכויות כה נרחבות לחקור, לתבוע ולחרוץ את דינו של אדם בסכומים כה גבוהים, כולל מתן פומבי לכך, היא חסרת תקדים. ההליך המוצע מפר את עיקרון הפרדת הרשויות ויוצר ריכוז כוח עודף של הרגולטור נגד עובדים ונושאי משרה בתאגידים". עו"ד טל אייל-בוגר מאיגוד הבנקים טענה כי הטלת עיצום כספי היא חריגה בהשוואה למנגנונים אחרים בחקיקה הכלכלית בישראל.

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, אמר כי "אנחנו נמצאים על מדרון חלקלק, שבו יותר ויותר גופים ממשלתיים מחפשים פתרונות עוקפי המערכת המשפטית, תוך פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות. במקום ליזום ולהשקיע בצמיחה של החברות - יעדיפו המנהלים לקפוא על השמרים מחשש לתביעות. לכל הפחות, יש לדאוג לכך שהצעת החוק תכלול סעיף שיאפשר ביטוח ושיפוי לעובדים שפעלו בשגגה".

מרשות ההגבלים נמסר בתגובה לטענות לפיהן החוק מאפשר לרשות להיות החוקר, השופט והתליין, כי זו הטעייה. מקורבים לרשות ציינו כי על כל החלטה של הממונה, כולל עיצומים כספיים בעתיד, ניתן לערער בפני בית הדין להגבלים.