הממשלה לא תצביע על שילוב חרדים בשוק העבודה

דו"ח הצעות המחליטים ש"תירגם" את המלצות דו"ח ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי-כלכלי לכדי תכנית פעולה (לרבות חלוקת עבודה בין משרדי הממשלה השונים והגדרת תקציבים), יובא ביום ראשון לאישור הממשלה. דו"ח המחליטים, תוצאה של שיתוף פעולה בין נציגי משרדי ממשלה וגופים כמו רשות המסים ובנק ישראל, ושנכתב בפועל בידי האוצר, מאמץ בתחום התעסוקה את המלצות הוועדה כמעט במלואן בתחומי תעסוקה רבים - תעסוקת ישראלים, הגברת האכיפה בתחום דיני העבודה, עובדים זרים, תעסוקת בני מיעוטים, בעלי מוגבלויות ונשים חד הוריות - אולם תחום תעסוקת חרדים נעלם לגמרי מהצעות המחליטים. מקורבים לכותבי ההצעה מציינים כי "נכונות הכותבים היתה להביא את המלצות טרכטנברג כלשונן לאישור הממשלה, אולם "בשל דינימיקה של מו"מ ולחצים שהופעלו מכיוונים שונים נעשו שינויים".

הצעדים עליהם המליצה ועדת טרכטנברג להעלאת שיעור התעסוקה של חרדים (37% בקרב גברים ו-49% בקרב נשים) בישראל הם מגוונים. הראשון שבהם מתייחס להתנדבות לשירות צבאי או אזרחי, כך שיהיו 2,400 מתנדבים ב-2012. צעדים נוספים הם פרישה ארצית של מרכזי הכוון תעסוקתיים ייעודיים לאוכלוסייה החרדית בשיתוף הרשויות המקומיות, וכן יישום מכינה אקדמית לחרדים שהתנדבו לשירות אזרחי ותכנית ניסיונית ללימודי בגרות לאחר שעות הישיבה. עוד הוצע להרחיב את תכנית "חרדים לעתידם" של הג'וינט, המממנת לימודים אקדמיים במקצועות נדרשים, להרחיב מספר התלמידים החרדים במערכות החינוך הטכנולוגי של משרדי התמ"ת והחינוך, לחייב את כל התלמידים החרדים בביצוע מבחני מיצ"ב (שמבצעים כל הילדים בחינוך הממלכתי-דתי בכיתות ב', ה' ו-ח') ולשפר את מערך הפיקוח במוסדות החרדיים.

בתחום העובדים הזרים, המלצת טרכטנברג ליישם "פיקדון יציאה מרצון בכלל הענפים בהם מועסקים עובדים זרים" קיבלה פרשנות מעשית יותר בידי המחליטים. אלה קובעים כי כדי לעודד יציאה של עובדים זרים מהארץ, מעסיקים יכניסו לפיקדון 700 שקל מדי חודש מכספי הפנסיה והפיצויים של העובד - ורק כשייצא מהארץ, העובד יקבל את הכספים שנצברו לו. לפי הכותבים, "הוראות אלו יחולו על העובדים הזרים בענפי הסיעוד והבניין, ושר התמ"ת יוסמך באישור שר האוצר להרחיב הוראה זו לגבי עובדים זרים בענפים נוספים... מטרת תיקון החוק היא להגדיל את סכום הפיקדון שיעמוד לרשות העובד בעת יציאתו כחוק מישראל וכך יגבר התמריץ של העובד ליציאה כחוק מישראל".

כן הוסבר: "הישארותם של עובדים זרים שלא כחוק בישראל פוגעת באופן משמעותי בתעסוקתם של עובדים ישראלים בעלי מיומנויות נמוכות, שכן בשל היותם עובדים לא חוקיים, הם בעלי יכולת מיקוח נמוכה ולפיכך פחות עומדים על זכויותיהם ומסתפקים לעתים בשכר נמוך משכר מינימום", ובהקשר זה נקבע כי "שכרם של עובדים זרים בענף התעשייה שאינם מומחים לא יפחת מסכום של 5,300 שקל בחודש".

כמו כן, כתוספת לטרכטנברג, קובעים הכותבים כי כדי לעודד עובדים ישראלים בתחום הרתכות, על משרד התמ"ת לגבש בתוך 30 יום "תכנית לסיוע למעסיקים לקליטת עובדים ישראלים ברתכות". בנוסף, בעוד לפי המלצות טרכטנברג יש לצמצם את מספר העובדים הזרים בענפי הבניין והחקלאות, כך שמספרם בבניין יגיע לאפס ב-2016 ובחקלאות ל-18,900 ב-2015, לפי הצעות המחליטים יש התייחסות לעובדים זרים ב"תעשייה" ול"מכסות" (זו תרד לפי המחליטים ב-2013 ל-50 בלבד).

בשאר התחומים, התקבלו המלצות טרכטנברג ללא שינויים כמעט: בהתייחס לחסמים בתחום התעסוקה של האוכלוסייה הערבית ושל נשים ערביות (ששיעור התעסוקה שלהן הוא 25% לעומת 74% באוכלוסייה היהודית) התקבלו שבע המלצות טרכטנברג, וכן נשמר במדויק התקציב עליו המליץ טרכטנברג לצורך יישום ההמלצות - 785 מיליון שקל עבור חמש השנים הקרובות.

המחליטים קיבלו את המלצת טרכטנברג להקים 2 מרכזי הכוון תעסוקתי מעבר ל-20 מרכזים שיוקמו בפריפריה עבור בני מיעוטים (פרויקט של התמ"ת והג'וינט שניצניו ניכרים בשטח ויוצר איום על שירות התעסוקה - ה"ו), כמו גם את היעד שהציב, שנת 2016.

שאר ההמלצות שהתקבלו בתחום זה: תקצוב שוברי הכשרה מקצועית ייעודיים לאוכלוסייה הערבית (המחליטים מוסיפים כי ב-2012 יוקצו 500 שוברי הכשרה, ב-2013-2015 יוקצו 1,000 שוברי הכשרה בכל שנה וב-2016 יוקצו 2,000); הרחבת תכנית "אשת חייל" למתן ליווי והכוון תעסוקתי לנשים ערביות שאינן משתתפות בשוק העבודה; תיקון המבחנים למתן תמיכות עבור עובדות ממגזר המיעוטים כך שיוכלו להשתמש במעונות היום והמשפחתונים המסובסדים מטעם התמ"ת (עדיפות לילדי אמהות עובדות מקרב האוכלוסייה הערבית בקבלה למעון, אף אם היקף משרתן נמוך מ-36 שעות); גיבוש תכנית לעידוד הביקוש לעובדים מקרב האוכלוסייה הערבית ושיפור תשתיות התעסוקה (המחליטים מוסיפים כי יש לעודד בהקשר זה העסקת סטודנטים ערבים בענפי התעשייה עתירת הידע); תכנית להפעלה של מיזם לתמרוץ ועידוד של לימודי הסיעוד לבנות האוכלוסייה הערבית בדרום הארץ עקב ביקוש בדרום למקצוע זה, כך שהתכנית תכלול "לימודי תעודה בסיעוד בבית ספר באשקלון, לרבות מימון לימודים מלגות קיום והסעות למשתתפים בכפוף להתחייבות לעבודה במשרה מלאה למשך ארבע שנים במערכת הרפואה הציבורית". המחליטים מדברים על 50 תלמידות מדי שנה בעוד שטרכטנברג התייחס ל-120 משתתפות חדשות בשנה.

המלצות נוספות שאומצו בהצעת המחליטים: תכנית להקניית השכלה לבנות ערביות עד גיל 18; הגדלת מספר התלמידות הערביות במערך החינוך הטכנולוגי של משרד החינוך ותכנית ללימודי שפה כבסיס לתעסוקה למתנדבי השירות האזרחי-לאומי למעוניינים בכך.

בהתייחס לשילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה, מוסיפים המחליטים על טרכטנברג, שהצביע על נחיצותו של מרכזי הכוון וליווי תעסוקתי, כי יש להקצות 300 תקנים עבור שירות לאומי-אזרחי של בעלי מוגבלויות (100 תקנים בכל שנה עד 2014) וכן להקצות 45 משרות ייעודיות עבור אנשים עם מוגבלויות ב-2012-2013 הזכאים לגמלת נכות. כן התקבלו במלואן המלצות טרכטנברג בתחום הגברת האכיפה על דיני עבודה ועבור אמהות החד הוריות. כמו טרכטנברג, המחליטים ממליצים על הקצאת 75 מיליון שקל במונחים שנתיים ב-2012 וסכום של עד 100 מיליון שקל ב-2013 לשם תכנית פעולה לטובת אמהות אלה כדי לשלבן בשוק העבודה.

באוצר מציינים כי "אנו מאמינים שההצעה תעבור בראשון כחלק מרצוננו ביישום המלצות ד"וח טרכטנברג, שישרתו את כלל אזרחי המדינה".