פערי השכר של בוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות והמכללות מסתכמים במאות שקלים בחודש, כאשר הפער ברוב המקרים הוא לטובת בוגרי האוניברסיטאות - כך עולה ממחקר ראשון מסוגו שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר מבוסס על כל הסטודנטים לתואר ראשון שהחלו את לימודיהם בשנים 1999-2001, ועקב אחרי השתלבותם בתעסוקה במשך שלוש שנים מסיום לימודיהם, עד 2008.
■ שכרם החודשי של גברים בוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות היה גבוה בכ-500-800 שקל מאשר בוגרי המכללות האקדמיות. המחקר של הלמ"ס מצא גם פערי שכר של אלפי שקלים בחודש בין גברים ונשים בוגרי תארים דומים. לפי המחקר, קצב הגידול בשכר המהיר ביותר שנים היה בקרב בוגרי תואר במדעי המחשב, ששכרם עלה בכ-60% בתוך שלוש שנים להעסקתם.
■ בשנה הראשונה לתעסוקתם, שכרם החודשי של גברים שסיימו תואר ראשון באוניברסיטה היה 10,248 שקל, לעומת 9,465 שקל לבוגרי המכללות ו-6,324 שקל לבוגרי מכללות להוראה. בקרב גברים שהמשיכו לימודים לתארים מתקדמים, עמד השכר על 6,196 שקל באוניברסיטאות, לעומת 8,908 שקל במכללות.
■ שכרן של נשים בוגרות תואר ראשון היה נמוך בהרבה מהגברים - 6,150 שקל לבוגרת תואר ראשון באוניברסיטה שלא המשיכה לתואר מתקדם, לעומת כ-6,090 לבוגרות המכללות.
■ הפערים בשכר נמשכים גם בהמשך חייהם התעסוקתיים של הבוגרים: בשנה השלישית אחרי לימודיו השתכר בוגר אוניברסיטה כ-15,002 שקל בחודש, לעומת שכר של 14,619 שקל שקיבל בוגר מכללה.
■ לעומת זאת, שכרן של נשים בוגרות מכללות היה גבוה יותר בשנה השלישית לתעסוקתן - כ-8,700 שקל לעומת 8,000 שקל לבוגרות האוניברסיטאות.
■ השכר של בוגרי המכללות גבוה יותר גם עבור הסטודנטים שהמשיכו לתארים מתקדמים לאחר התואר השני - 13,249 שקל בשנה השלישית לתעסוקה עבור בוגרי מכללות, לעומת 10,357 עבור בוגרי אוניברסיטאות.
■ רוב מקבלי התואר הראשון (כ-25.6%) למדו מדעי החברה, כ-15.4% מהבוגרים למדו הנדסה ו-14.2% למדו מדעי הרוח. שיעור בוגרי תואר ראשון במשפטים היה 9.7% ובמינהל עסקים 7.6%. כ-7.2% מהסטודנטים סיימו תואר ראשון במדעי המחשב.
■ שכר הבוגרים הגבוה ביותר היה בקרב גברים בוגרי תואר ראשון בהנדסה ומדעי המחשב. השכר הנמוך ביותר היה ברפואה ורפואת שיניים.
■ מהמחקר עולה כי ככל שהציון הפסיכומטרי גבוה יותר כך גם השכר גבוה יותר. בשנה השלישית לתעסוקתם השתכרו בוגרי האוניברסיטאות הגברים שציון הפסיכומטרי שלהם היה נמוך (200-350) 6,118 שקל בחודש לעומת שכר של 15 אלף שקל לחודש לבוגרי תואר ראשון עם ציון פסיכומטרי גבוה (600-800).
■ משך הלימודים הממוצע לתואר ראשון באוניברסיטאות עומד על 3.87 שנים, לעומת 3.71 שנים במכללות. ההבדל נובע בין היתר גם מהבדלים בהרכב תכנית הלימודים. הלמ"ס מצאה שבכל אחד מתחומי הלימוד קיים פער בין מספר השנים לתואר שנקבע על ידי המוסדות, לבין משך סיום התואר בפועל.
איזה מקצוע הכי משתלם כלכלית ללמוד - ואיפה?
מינהל עסקים: בוגרי תואר ראשון במינהל עסקים באוניברסיטאות השתכרו 12,650 שקל לחודש בשנה השלישית לעבודתם, על אף שבשנה הראשונה הרוויחו רק כ-6,100 שקל. שכרם של בוגרי מינהל עסקים במכללות היה גבוה יותר מאשר של בוגרי האוניברסיטאות - 14,650 שקל בשנה השלישית. גם בתחום זה קיים פער משמעותי בין הגברים לנשים. בשנה השלישית השתכרה בוגרת אוניברסיטה כ-9,600 שקל לחודש, לעומת כ-10,000 שקל שקיבלה בוגרת מכללה.
אדריכלות: שכר בוגרי תואר ראשון באדריכלות ועיצוב שלמדו באוניברסיטאות היה 6,411 שקל עבור גברים ו-5,750 שקל עבור נשים בשנה הראשונה, ועלה ל-8,115 שקל עבור גברים ו-8,000 שקל לנשים בשנה השלישית לתעסוקה. שכר הבוגרים במכללות היה גבוה יותר עבור הגברים (6,526 שקל בשנה הראשונה) אך נמוך עבור הנשים (5,150 שקל בשנה הראשונה).
מדעי המחשב: שכר הגברים בוגרי מדעי המחשב היה 14,240 שקל בשנה הראשונה לתעסוקה ו-11,658 שקל עבור הנשים. שכר הבוגרים במכללות היה נמוך יותר (10,449 שקל לגברים ו-7,678 שקל לנשים). בשנה השלישית לתעסוקה עלה שכרם של הגברים בוגרי האוניברסיטאות לכ-21 אלף שקל לעומת כ-17 אלף שקל עבור בוגרי המכללות. שכר הנשים בשנה השלישית היה 17 אלף שקל לבוגרי האוניברסיטאות וכ-13 אלף שקל לבוגרי המכללות.
רפואה: ברפואה, השכר אחרי סיום התואר הסתכם בכ-6,900 שקל עבור הגברים ו-4,200 שקל עבור הנשים בשנה שלאחר סיום התואר הראשון, כשעדיין לא השלימו את לימודיהם. לאחר שלוש שנים עמד השכר על כ-8,000 שקל עבור הגברים וכ-4,800 שקל עבור הנשים.
הנדסה: גברים שסיימו לימודי הנדסה באוניברסיטאות השתכרו 19,530 שקל לחודש בשנה השלישית לעבודתם, לעומת 15,700 שקל לחודש לבוגרי מכללות, ואילו הנשים בוגרות האוניברסיטאות השתכרו בשנה השלישית 15,100 שקל לחודש לעומת 9,850 לבוגרות המכללות.
משפטים: בוגרי תואר ראשון למשפטים באוניברסיטאות השתכרו כ-14,115 שקל לחודש בשנה השלישית לתעסוקתם לעומת כ-13 אלף שקל בקרב בוגרי המכללות, ואילו הנשים בעלות תואר אוניברסיטאי השתכרו כ-10,400 שקל לחודש לעומת 9,000 שקל בקרב בוגרות המכללות.
מדעי החברה: בתחום מדעי החברה הרוויחו גברים בוגרי אוניברסיטאות כ-12 אלף שקל בשנה השלישית לתעסוקתם לעומת 10,900 שקל שקיבלו בוכרי המכללות. שכרם של נשים בוגרות מדעי החברה עמד על כ-7300 שקל בקרב בוגרות האוניברסיטאות והמכללות.
ממצאי הלמ"ס מבוססים על שילוב מידע ממרשם האוכלוסין, נתוני הסטודנטים ומקבלי תואר ראשון, נתוני ההכנסה מרשות המסים ונתוני מפקד האוכלוסין. הלמ"ס עקב אחרי בוגרי תואר ראשון במשך עד שלוש שנים ממועד סיום הלימודים. זו הפעם הראשונה בה נערך מחקר כזה בישראל במטרה לסייע למבקשים לרכוש השכלה גבוהה בבחירת המקצוע והמוסד. הפרסום נערך בהתאם להמלצות ועדת היגוי של המועצה, שבראשה עמד המשנה לשעבר לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין.