"כשהגופים שאמורים לייצג את האזרח הקטן מפקירים אותו, התפקיד של המחוקק הוא להתערב" - כך הכריזה לפני כשבועיים ח"כ זהבה גלאון (מרצ), זמן קצר לאחר שהכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת "חוק התספורות", שהגישה יחד עם ח"כ יצחק וקנין (ש"ס).
הצעת החוק התקבלה פה אחד, בתמיכת 25 ח"כים. התגייסות נרחבת כזו של מחוקקים בנושא פיננסי מקצועי שקשור בשוק ההון אינה דבר שבשגרה בכנסת, ואולם המשבר העולמי ב-2008 והמחאה הציבורית של החודשים האחרונים הביאו לכך שחברי הכנסת נהפכו קשובים לא רק למחירי הקוטג' וליוקר המחיה, אלא גם לסוגיית החסכונות לפנסיה של האזרח הקטן. חברי כנסת שבקושי ידעו מהן אג"ח ומיהם הגופים המוסדיים, נהפכו באחרונה מומחים לתספורות בשוק ההון - והתבקשו לחוות את דעתם על שורה של הצעות חוק שקשורות בשוק ההון.
הסיכויים לחוקק את החוקים המטפלים בשוק ההון תלויים בהסכמת הממשלה. זו הביעה התנגדות לכל הצעות החוק שהוגשו, ועל כן, למעט אחת (חוק התספורות שהגישו גלאון ווקנין), כל היתר מוקפאות.
גלאון היטיבה לתאר את המצב: "המחאה החברתית בקיץ האחרון אחראית למהפך התודעתי בציבור הישראלי. רבים הבינו את הקשר הישיר והמיידי בין הפגיעה בחסכונות לפנסיה לבין ההתנהגות של הטייקונים. גם הציבור וגם מקבלי ההחלטות הפנימו שהסדרי חוב, שנחשבו בעבר לבעיות ערטילאיות של שוק ההון, פוגעים בנוף החוסכים לפנסיה, עקב כך שהם נותנים לגיטמיציה והכשר להתנהגות חסרת אחריות של בעלי הון ושל מי שמנהל את החסכונות שלנו".
לדבריה, "חקיקתה של הצעת החוק תביא לכך ששוק האג"ח ייהפך מבזאר טורקי שבו כולם קושרים יחדיו כדי להכשיר מינופים ספקולטיביים, למקום שבו כספי הציבור מוגנים". גלאון מסבירה כי "בעקבות המשבר הכלכלי ב-2008, מחוקקים רבים ברחבי העולם הבינו ששוק ההון, שעד אז נתפס כנחלתם הבלעדית של גורמים מקצועיים, שפועלים ברשויות רגולטוריות שאינן פוליטיות, הוא למעשה זירה פוליטית ואידיאולוגית מהמעלה הראשונה. מהלכים שנחשבו טכניים או שנעשו בדרג הפקידותי התגלו כהרי גורל לחסכונותיהם של מיליוני אנשים, והתברר עוד שהם מונעים מאינטרסים כלכליים צרים, שמשרתים לרוב קבוצות אינטרס מצומצמות וגורמים בעלי השפעה.
"התובנה המרכזית שהתחדדה אצלי כתוצאה מהתהליכים האלה, היא שמחוקק שמעוניין לקדם תפישת עולם סוציאל-דמוקרטית, ושמבקש לתת מענה לדרישות של המחאה החברתית מהקיץ, חייב להכיר בכך שהמאבק על הערכים האלה מתקיים במספרים ובסעיפי התקנות הקטנים - אותם היבטים שחשבנו שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהם ולהפקיר אותם בידי פקידי האוצר והרגולטורים. כיום אני מבינה שפרוגרסיביות המס וגובה מדרגות המס השולי, הלימות ההון של הבנקים, איסורי ההשקעה בגיוסים של בעלי שליטה, היקפי המינוף ותשואות האג"ח - הם בפני עצמם חלק קריטי במדיניות הכלכלית בישראל, הקובעים את אופיה ומכתיבים מדיניות ארוכת טווח. איני יכולה להתיימר לייצג את העולם הערכי שעל בסיסו נבחרתי בלי להכיר לעומק את הפרטים האלה".
במשרד האוצר ובמשרד המשפטים תומכים בהצעת החוק, בתמורה לכך שהמשך החקיקה יעשה בתיאום עם שני הגופים האלה. ל-TheMarker נודע כי מאז שהתקבלה בשבוע שעבר בקריאה טרומית הצעת חוק התספורות, קיבלה גלאון פניות מגורמים מהמגזר הפיננסי שמבקשים להפגש אתה ו"להוריד" אותה מההצעה, שפוגעת באינטרסים העסקיים שלהם. גלאון סירבה לפרט מי מפעיל עליה לחצים ומי מעוניין להיפגש עמה. נוסף על כך, עורכי דין ומומחים לתחום החלו להתריע בתקשורת ובכנסים מפני החוק.
ח"כ גלאון אמרה כי "הקמפיין המתוזמר נגד חוק התספורות רק מוכיח את הצורך בו, ואת ההשפעה שיש לבעלי הון על קביעת הרגולציה עליהם עצמם. החוק מגן על האינטרס הצרכני, ולכן בהכרח פוגע בפרקטיקות שמשרתות את הגופים החזקים במשק - ואלה מנסים לפעול כדי להכפיש אותו ולסכלו. חוק התספורות נכון מבחינה מהותית ונדרש מבחינה ערכית, ונסיונות מוטים לבלום אותו או לרכך אותו לא ייצלחו".
לדבריה, "בכל פעם שחברי כנסת וגופים מקצועיים מבקשים לקדם רפורמה בשוק ההון שפוגעת מהותית ביסודות הקרטליסטים שמעצבים אותו, אנו עדים להתגייסות של מי שידו משגת כדי לשמר את הסדר הקיים. כך היינו עדים למאבק גלוי וסמוי נגד המלצת ועדת הריכוזיות לאסור על אחזקות פיננסיות וריאליות צולבות, שהובילו לריכוך מסוכן של המסקנות, וכך קורה עכשיו ביחס לחוק התספורות. הפעם לא ניתן לזה לקרות".
חומר נפץ חקיקתי
לעומת גלאון, שר האוצר לשעבר מאיר שטרית (קדימה) טיפל עשרות שנים בתחומי הכלכלה - אבל רק בחודשי הקיץ, בעקבות כוונתיהם של יצחק תשובה ושל אילן בן דב לערוך הסדרי חוב בחברותיהם, דלק נדל"ן וטאו תשואות (בהתאמה), הגיש שטרית הצעת חוק שלפיה בעל הון שמבקש תספורת לא יוכל לגייס כסף נוסף בשוק ההון. שטרית הסביר את הצורך בחקיקה פרטית בסוגייה: "המערכת הפיננסית לא משרתת את מי שהיא אמורה לשרת ובממשלה לא עושים דבר בנידון".
הצעת החוק הועלתה לדיון במליאת הכנסת בסוף נובמבר 2011. הממשלה החליטה להתנגד להצעת החוק, בין היתר מחשש שתפגע בגיוס אג"ח על ידי בעלי הון. ואולם, דקות אחדות לפני ההצבעה, פנה שטרית במליאת הכנסת אל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושאל אותו "אם היית מלווה כסף למישהו והוא לא היה מחזיר לך - האם היית מלווה לו שוב?"
נתניהו הבין את חומר הנפץ הטמון בהצעת החוק, ואת הביקורת הציבורית שהממשלה היתה סופגת לו הפילה את הצעת החוק. דקות אחדות לפני ההצבעה הוא הורה לסגן שר האוצר, ח"כ יצחק כהן (ש"ס), שהשיב בשם הממשלה במליאה, להשיב כי הממשלה תבחן שוב את עמדתה. אף שחלפו מאז חודשיים, עד כה לא הועברה עמדת הממשלה אל שטרית.
בשבוע שעבר הסכים נתניהו לבחון גם את מדיניות הממשלה והאוצר בסוגיית הפחתת דמי הניהול. נתניהו הורה לממונה על שוק ההון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, לקיים משא ומתן עם יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ חיים כץ (ליכוד), על הצעת החוק להפחתת דמי הניהול בקופות הגמל.
כץ הגיש את הצעת החוק כבר ב-2010, עוד לפני פרוץ המחאה החברתית, אבל כעת זיהה עיתוי נוח לנסות לקדמה. הוא מציע להפחית את תקרת דמי הניהול בקרנות הפנסיה ל-3.5% מההפקדות החודשיות ועוד 0.2% מהנכסים, בביטוחי המנהלים ל-4% מההפקדות ועוד 1% מהנכסים, ובקופות הגמל ל-0.7% מהנכסים. בפועל, ממוצע דמי הניהול של קרנות הפנסיה כיום הוא 4% מההפקדות ו-0.34% מהנכסים.
שריג אמר בשבוע שעבר בוועדת הכספים כי "הורדת דמי הניהול ל-0.7% תיצור בעיה קשה בשוק ההון, עד כדי פגיעה בחיסכון הפנסיוני. צריך לדאוג לטובת החוסכים שלא ישלמו יותר מדי ומאידך לא לגרום לחברות להתמוטט ולסכן את מה שנחסך". הצעת החוק אמורה היתה להיות מועלית ביום רביעי האחרון להצבעה בקריאה טרומית, אבל העלאתה נדחתה בשבועיים בניסיון לגשר בין כץ לשריג.
משרד האוצר מתנגד להצעה בחריפות, ושר האוצר, יובל שטייניץ, פועל לדחותה. בשבוע שעבר פורסם כי בדיקה שערך האוצר גילתה כי אם יונמכו דמי הניהול לרמה שדורש כץ, 14 מתוך 15 גופים מובילים שבחן האוצר בתחומי הפנסיה, הגמל והביטוח, יעברו להפסדים של מיליוני שקלים בשנה. כץ יודע שבקרב הזה הסיכויים של האוצר לנצח אולי גבוהים בזירה הפרלמנטרית, אבל נמוכים בזירה הציבורית. "הקופות עושקות את הציבור", קובל כץ.
"כולם מדברים על תספורות"
חברי הכנסת מתעניינים לא רק בפנסיות של האזרח הקטן, אלא גם בשכרם של הבכירים בחברות הציבוריות. ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) הגישה לפני שנתיים יחד עם כץ הצעת חוק שנועדה להגביל את שכר הבכירים בחברות הציבוריות, כך ששכר העובד הבכיר בחברה יהיה גבוה עד פי 40 משכרו של העובד בחברה המועסק בשכר הנמוך.
לפני ההצבעה בוועדת השרים לחקיקה, לאחר שהסתמן רוב בעד הצעת החוק, בניגוד לעמדת האוצר ונתניהו, החליט ראש הממשלה להקים ועדת שרים בנושא בראשות שר המשפטים, יעקב נאמן. הוועדה קבעה בסוף 2010 כי "אין להתערב באופן ישיר בגובה השכר בחברות הציבוריות. התערבות ישירה כזו אינה מוכרת בעולם ועלולה להביא נזק העולה על התועלת שבריסון השכר". נאמן אמר במארס 2011 בכנסת כי "הצעת החוק הפרטית שהגישו הח"כים יחימוביץ' וכץ תגדיל את הפערים בחברה. הורדת שכר אינה מעבירה בהכרח עושר לידי העובדים בחברה אלא מטיבה בעיקר עם בעלי השליטה שהכנסותיהם יגדלו".
המלצותיה של ועדת נאמן הועלו לדיון בממשלה בפברואר 2011, אבל בשל התנגדויות שרים הן לא הובאו להצבעה. בשנה האחרונה הוכנסו בהן כמה שינויים, והן מוקפאות לפי שעה במשרד ראש הממשלה בטרם העלאתם לדיון מחדש בממשלה.
יחימוביץ' סבורה כי "שוק ההון הוא אזור כלכלי ענקי שאין בו חוק, אין בו דין ואין בו דיין. מדובר במפלצת שגדלה לממדים ששלטון החוק לא מצליח לעקוב ולרסן אותה. לכן, נוצרה פרצה. תשובה גזל מיליארד שקל מהציבור. אם אדם רגיל היה נוהג כך, הוא היה יושב בכלא". יחימוביץ' הוסיפה כי "הטרגדיה היא שראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים לא ממש משתלטים על שוק ההון ועל האשראי החוץ בנקאי. יש כאן אוזלת יד מוחלטת של הרגולציה. מה שקורה בשוק ההון הוא שחור משחור".
יו"ר ועדת המשנה של ועדת הכספים לשוק ההון והביטוח, ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), מחזקת: "כולם מדברים על תספורות ודמי ניהול של קופות גמל כי זה נוגע לפנסיה של כולם. עד עכשיו כשדיברו על שוק ההון זה נשמע אמורפי, ולא ברור".
קירשנבאום מוסיפה כי "גם כיום לא כולם בציבור מבינים את המתרחש בשוק ההון. אבל הציבור מבין שההתרחשויות בשוק ההון, כמו למשל התספורות, עלולות לפגוע בו. לכן, כל החברי הכנסת מרגישים אחריות כלפי הציבור ומגבירים את מעורבותם".
קירשנבאום הגישה את הצעת חוק קופות הגמל, המחזירה את הטבות המס שהיו נהוגות בעבר לחוסכים בקופות הגמל. לפי הצעת החוק, החוסכים לטווח של 15 שנה בקופות גמל יקבלו פטור על מס מרווחי הון; מי שיחסוך ל-16-20 שנה יקבל הטבות מוגדלות כדי לעודד אותו להמשיך ולחסוך, כך שקופת הגמל תשמש עבורו עוד רובד פנסיוני-הוני שאותו יוכל להמיר לקצבה לפי רצונו; ואילו מי שיחסוך עד גיל 67 ויצרף את החיסכון לקצבה יזכה בהטבה נוספת. שיעור ההטבות טרם נקבע.
באוצר דוחים את הצעת החוק, בין היתר בשל עלותה, הנאמדת לפי הערכות באוצר בכמיליארד שקל בשנה, ואומרים שאין כסף כעת לממנה.
לדבריה קירשנבאום, "האוצר נכשל כישלון חרוץ, כי לא הביא בחשבון את הפסיכולוגיה של החיסכון, שלפיה צריך לתת לחוסך תמריץ ואופק כדי שיחסוך את הכסף לתקופת הפנסיה. ביטול האפשרות לחסוך ל-15 שנה וההגבלות על המשיכה ההונית הרגו סופית את התמריץ לחסוך בקופת גמל. החקיקה המוצעת תשנה את המצב".
אמנם סיכוייהן של הצעות החוק (למעט זו של גלאון ווקנין) נראים עמומים, אך הלחץ הציבורי הוא שגרם לממשלה להתגמש ולתמוך בהצעה של גלאון ווקנין, וכן לשקול מחדש את עמדתה ביחס להצעת החוק שהוגשה על ידי שטרית; התהודה הציבורית הגבוהה שיצרו יחימוביץ' וכץ גרמה לממשלה להקים ועדת שרים מיוחדת, "ועדת נאמן", שהמלצותיה מוקפאות בכנסת; ועושק דמי הניהול והלחץ הציבורי והפרלמנטרי גרמו לנתניהו להורות לממונה על שוק ההון באוצר, פרופ' עודד שריג, להגיע להסכמות בעניין עם ח"כ כץ.
גם מבקר המדינה נכנס לזירה
לזירת האג"ח והתספורות הצטרף גם מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. נוכח התגברות תופעת התספורות, החל לפני כמה חודשים המבקר לחקור את הנחיות הרגולטורים בהנפקת אג"ח. המבקר עורך דו"ח ביקורת מיוחד על ההנחיות שפירסמו אגף שוק ההון באוצר והרשות לניירות ערך הקשורות להנפקת אג"ח.
המבקר יבדוק בעניין זה גם את התנהלותו של בנק ישראל לגבי הנחיותיו לבנקים, אם כי הבדיקה צפויה להתמקד באגף שוק ההון וברשות ניירות ערך.
המבקר מבקש לבדוק אם הבטחונות שאנשי עסקים התבקשו להציג בעת הנפקת אג"ח זהים לביטחונות שהם נדרשים להציג בבנקים בבואם לקבל הלוואה.
דו"ח המבקר יפורסם רק בעוד כמה חודשים, ואולם המסר המסתמן הוא שרשויות הפיקוח לא דאגו מספיק לאינטרס של החוסכים בפנסיה, כשהגופים המנהלים את כספי החוסכים השקיעו באג"ח של טייקונים שמאוחר יותר ביקשו לערוך תספורות.