מעשיה של ממשלת ישראל בכלכלה ובחברה, בחודשים האחרונים, מעידים על אטימות גוברת. זהו ניתוק של ממש מהמציאות הקשה של מיליונים אזרחים, שאהדו את המחאה החברתית. מאות אלפים מהם אף יצאו לרחובות הערים בקיץ האחרון.
לניתוק מן המציאות ביטויים רבים: ממשלת הימין אינה מוכנה לקדם העסקתם הישירה של עובדי קבלן. היא גם מסרבת לקדם את הדיור הציבורי. עוד היא מתעקשת להמשיך במדיניות ההפרטה המסיבית. הקרבן האחרון של מדיניות ההפרטה: גנזך המדינה הארכיון הלאומי של ישראל. והיד עוד נטויה: הממשלה רוצה את ההפרטה החלקית של רכבת ישראל ולסיים את הפרטת נמל אילת. היא מתעקשת שוב ושוב שלא להחזיר לידיה את שירותי הבריאות לתלמיד שהופרטו - חרף הפגיעה המתמשכת בבריאות הילדים. השנה, ממשלת נתניהו-ברק-ליברמן-ישי אף הפריטה את התכנון הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל ל-15 השנים הקרובות ומסרה אותו לידיה של חברה רב-לאומית אמריקאית בשם "ראנד", שבין לקוחותיה נמנות מדינות אחרות כגון דרום וייטנאם שחדלה מלהתקיים בשנת 1975. עוד לא דיברנו על הפרטת מערך המורים המחליפים במשרד החינוך ועל עוד הפרטות רבות הממתינות לשעת כושר.
ישראל - גן עדן למעסיקים
אבל נדמה ששיאי האטימות נשברו בשבוע שעבר כאשר הממשלה החליטה שלא להוסיף עוד פקחים ליחידה לאכיפת חוקי העבודה במשרד התמ"ת, למרות המלצות דו"ח ועדת טרכטנברג בנושא. אגב, הממשלה היא כה אטומה שאינה מוכנה ליישם את מסקנות הוועדה שהיא בעצמה הקימה כדי להשתיק את המחאה. תרגיל טרכטנברג שב בשבוע שעבר אל עצמו, כאשר יחד עם ההחלטה שלא להוסיף תקנים היא אישררה החלטה של משרד התמ"ת מלפני יותר משנתיים. צוות בראשות ראש אגף התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, ומנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, יחליט על שימוש ב"כלים נוספים" להגברת האכיפה. לא נקבע מועד להגשת דו"ח הצוות. אולי יפריטו גם את אכיפת חוקי העבודה, כפי שניסו לעשות בחודש האחרון עם שירות התעסוקה?
בישראל כמעט ולא קיימת אכיפת חוקי עבודה. זהו גן עדן למעסיקים. ישנם חוקי עבודה, חלקם מתקדמים למדי, אבל אין אכיפה. המעסיקים אף עוקפים חוקים בסיסיים בחקיקת העבודה ("חוקי מגן") בצורה גלויה והמונית. שכר מינימום, דמי הבראה, פנסיית חובה הן דוגמאות אחדות של זכויות העובדים שאינן נאכפות.
אחד ממגזרי העובדים ובהם נרשמת ההפרה השיטתית וההמונית ביותר הוא של מהגרי עבודה. מנהל אגף אכיפת חוקי העבודה במשרד התמ"ת, יחזקאל אופיר, מסר בדיון שנערך כנסת בחודש נובמבר האחרון כי הפיקוח על תנאי העסקתם של 250 אלף זרים נתון בידי 9 פקחים בלבד. התוצאה: 80% מהתלונות שמוגשת נגד מעסיקיהם, בעיקר על אי תשלום שעות נוספות, נמצאו מוצדקות. רוב כתבי האישום מוגשים נגד חקלאים. במילים אחרות: כל פקח אמור לפקח על תנאי העסקה והשכר של כ-27 אלף עובדים זרים!
נתונים אלה נמסרו לוועדה לענייני העובדים הזרים בדיון על מימוש זכויותיהם. ממסמך של יחידת הפיקוח עולה כי לפני חצי שנה מנתה היחידה רק 6 מפקחים שהסתייעו ב-2 סטודנטים עוזרים כדי לאכוף את כל חוקי המגן על העובדים הזרים בעלי היתר עבודה וגם ללא היתר. זאת, לעומת תקן רשמי של 16 פקחים ו-16 סטודנטים עוזרים, שלא מאויש במלואו עד היום.
אופיר אמר בכנסת שהיחידה עושה "כמיטב יכולתה" כדי לאכוף את החוקים בכוח האדם הדחוק שניתן לה. אך היבול דל: בשנה האחרונה טופלו 90 תלונות על עבירות שונות של מעסיקים. 50 תיקים מתוכן עברו למחלקה המשפטית וכבר הוגשו 10 כתבי אישום. 40 תלונות עדין בטיפול. חלק מהתלונות מגיעות ליחידה מעמותת "קו לעובד" המגינה על זכויות העובדים הזרים. "הם עוזרים לנו ואנחנו נותנים קדימות לתלונות שמתקבלות אצלם. הם גם ממיינים את התלונות", אמר הפקיד הבכיר והנה עוד דוגמא של הפרטה בדלת האחורית.
אך ההפרות אינן נרשמות רק בקרב העובדים "השקופים", מהגרי העבודה, מהווים כ-10% מכוח העבודה. לפני כ-4 שנים, לאחר לחץ כבד מצד ארגוני זכויות עובדים ביניהם "קו לעובד" (ההסתדרות בראשות עיני לא נמנית עם ארגונים אלה), החל החשב הכללי בבדיקת היקף הפרת זכויות עובדי הקבלן המוצבים במשרדי הממשלה. הממצאים גילו שיעור הפרה של 100% מהחברות באותה העת. בבדיקה שערכו פקחי התמ"ת באוגוסט האחרון עולה כי המעסיקים גם לא מקפידים על זכויות בני נוער העובדים בחופש הגדול. מסדרה של כ-50 ביקורות ממוקדות בנושא אכיפת חוקי העבודה בקרב בני נוער, שבוצעו ברחבי הארץ בתחילת החופשה השנתית בבית הספר, עולה כי לפחות ב-40 מהמקרים נהגו המעסיקים שלא כחוק ופגעו בזכויות בני הנוער העובדים.
מהגרי עבודה, עובדי קבלן וצעירים מהווים כרבע מציבור העובדים בישראל. הם החשופים ביותר לניצול המעסיקים ואין להם ועדי עובדים או איגודים מקצועיים. אמנם לפני שנתיים הוחלט להגדיל את מספר הפקחים מ-20 לכמעט 60, אבל התוספת היא של סטודנטים במשרה חלקית במקום עובדים רגילים. ספק אם על חקירות הגבלים עסקיים או הונאות מס הכנסה וניירות ערך יעז האוצר להפקיד סטודנטים במקום עובדים מנוסים. אגב, ניתן לבחון את תנאי העסקה של ה"פקחים" החדשים באתר התמ"ת. הם מקבלים שכר לפי שעות!
פתחנו וכתבנו שמדובר בשיא האטימות. אבל ישנו היגיון בשיגעון: פחות אכיפה מתורגמת ביותר ניצול וברווחים גבוהים בהרבה. יד הממשלה רוחצת את ידם של המעסיקים ושתי הידיים חונקות את העובדים.
* ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית-כלכלית