מחקר: ספקיות האינטרנט מגבילות את הגולשים

אם לפעמים אתם מרגישים כאילו יד נעלמה מקטינה לכם את רוחב הפס ושמישהו מאט בכוונה את קצב הורדת הקבצים שלכם - יש סיכוי טוב שאתם צודקים. מחקר חדש שמתפרסם באתר STS של איגוד האינטרנט הישראלי, חושף כי שלוש ספקיות האינטרנט הישראליות הגדולות - 012 סמייל, בזק בינלאומי ו-013 נטוויז'ן - מתערבות לנו בגלישה באינטרנט.

ההתערבות כוללת שיטות של ניטור (הצצה לדפוסי הגלישה של הצרכנים) והאטה וחסימה של סוגי גלישה מסוימים. ייתכן כי מדובר בהורדת קבצים גדולים ושיחות וידאו המעמיסות על רוחב הפס. המשמעות היא שהספקיות פוגעות בחלק מהתעבורה של המשתמשים כדי לחסוך לעצמן עלויות רוחב פס בינלאומי שהן רוכשת. בולטת לרעיה במיוחד היא 013 נטוויז'ן, שנמצא כי היא מתערבת בכ-60% מהבדיקות שבוצעו במחקר.

המחקר חושף כי הספקיות משתמשות בטכנולוגיות, שמאפשרות "הצצה" על פעילות הגלישה ברשת, עד רמת הלקוח הבודד. הן יכולות לדעת אם הלקוח משתמש בתוכנות כמו מסנג'ר או סקייפ, אם הוא צופה בתכני וידאו סטרימינג, מוריד קבצים או כל פעילות אחרת. מדובר בטכנולוגיה פולשנית שמעלה חשש לפגיעה בפרטיות ויש מומחים המתייחסים אליה כהאזנת סתר.

המחקר נערך במסגרת פרויקט Measurement Lab, פרויקט מחקר פתוח וזמין ברשת, הנתמך על ידי גוגל ואמאזון, ונועד לקדם את נייטרליות הרשת. אודי אסף, רכז אתר STS לנתונים ומידע על הרשת הישראלית של איגוד האינטרנט הישראלי, ריכז וניתח את הנתונים הנוגעים לגבי ישראל.

חברות האינטרנט לא מסתפקות רק בהצצה בצינור האינטרנט שלנו, הן גם מגבילות את הגלישה שלנו, נטען במחקר. כך, למשל, ספקיות האינטרנט אינן אוהבות פעילות של הורדת קבצים כי היא יוצרת להן עומס על הרשת ומצריכה מהן לרכוש רוחב פס בינלאומי נוסף. מסיבה זו הן מעכבות חלק מהתעבורה, כלומר מאטות או חוסמות אותה לחלוטין למשתמשים ברשתות עמית לעמית, ובראשן תוכנות שיתוף קבצים.

תעדוף שירות אינטרנט אחד על פני האחר מנוגד לעיקרון "נייטרליות הרשת", שלפיו הרשת צריכה להתנהל ללא התערבות גורמים מסחריים בעלי עניין. לפי עיקרון זה, אסור לספקיות אינטרנט להפלות בין ביט לביט, והן צריכות להעביר כל סוג של מידע שעובר ברשת שלהן באופן זהה. מומחים טוענים כי נייטרליות רשת היא תנאי לחדשנות והמצאת שירותים חדשים באינטרנט.

משרד התקשורת הצהיר כבר ב-2009 על תמיכה בעיקרון הניטרליות הטכנולוגית, הן במסמכים רשמיים והן בהצהרות של השר משה כחלון, אך עד כה לא נקבעו כללים ברורים לכך. יתרה מזאת, בחוק ההסדרים האחרון נקבעה הנייטרליות הטכנולוגית כחוק, אך במשרד התקשורת לא טרחו עד כה להפוך את החוק הכללי לתקנות או לסעיפים ברישיונות חברות התקשורת, והן ממשיכות בשלהן.

"הניטור המדובר מכונה DPI (או Deep Packet Inspection) ומתייחס למצב שבו ספקית האינטרנט בוחנת את המידע הנשלח אל או מהמשתמש בכדי לסווג את הסוג שלו", מסבירים כותבי המחקר. "במדינות רבות בעולם עלה בשנים האחרונות החשש כי ספקיות אינטרנט מתעדפות ברמה נמוכה (כלומר מאטות) תקשורת מסוג עמית לעמית (P2P), למשל בארה"ב קנדה.

"מדוע ספקיות האינטרנט מתערבות בסוג זה של תעבורה? מאחר שהוא נועד לרוב להעביר קבצים גדולים או שיחות וידאו, הנחשבים לתעבורה הצורכת משאבים רבים. חסימה או האטה של תעבורה זאת מאפשרת להפחית את העומס ולהקל על ספקיות האינטרנט בניהול רוחב הפס שלהן. עם זאת, התערבות כזאת בתעבורת הרשת נחשבת על ידי רבים למנוגדת לעקרון נייטרליות הרשת ומהווה חדירה לפרטיות המשתמשים".

המחקר כלל איסוף וניתוח של 7,800 בדיקות גלישה שבוצעו בישראל מ-2008 ועד הרבעון שני של 2010. הוא בחן אם ספקיות האינטרנט הישראליות מאטות או חוסמות הורדה ברשתות עמית לעמית, שיטת שיתוף הקבצים הנפוצה ביותר, המשמשת תוכנות כמו אימיול וביטורנט, המשמשות בעיקר להורדת קבצים פיראטיים אך משמשות גם לשימושים חוקיים לחלוטין.

המחקר מצביע על כך שנטוויז'ן היא האגרסיבית ביותר בהתערבות שלה בגלישה: "בנטוויז'ן נמצאה חסימה בכ-58.6% מהבדיקות (מתוך 2,721), בסמייל 012 בכ-39.5% מהבדיקות (מתוך 1,249) ובבזק בינלאומי בכ-33.8% מהבדיקות (מתוך 3,381)", לפי המחקר.

בנוסף, בדיקה פרטית שערכנו העלתה כי שיעור החסימות בישראל גבוה בהרבה מאשר תוצאות שהעלו מדידות זהות במדינות כמו בריטניה, איטליה, צרפת וספרד. הנתונים של שתי הבדיקות זמינים באתר Snipurl.com/hasimot.

ככלל, הבעיות ברשת האינטרנט הישראלית מתנקזות לארבע סוגיות עיקריות: מחיר גבוה (בעיקר במרכיב התשתית) שמונע מצרכנים לרכוש אינטרנט במהירות גבוהה יותר כמו במדינות ה-OECD. הבעיה השנייה היא חוסר בסימטריות ברוחב הפס, כשבישראל קצב העלאת הקבצים (Upload) הוא אטי פי 10 מקצב הורדת הקבצים (Download). הדבר גורם, למשל, לשיחות וידאו להיתקע ולא להעביר באופן מיטבי את תמונת הגולש מישראל לחו"ל.

הבעיה השלישית היא הפגיעה בנייטרליות הרשת, שמקבלת כעת תוקף חריף במחקר. הבעיה הרביעית היא מהירות הגלישה לאתרים שהשרתים שלהם ממוקמים בחו"ל.

לקוחות שמעוניינים להימנע מהתערבות הספקיות בגלישה שלהם יכולים להתחבר לאחת מספקיות האינטרנט הקטנות, כמו Fast, ו-018, שלרוב אינן נוקטות פרקטיקות של תעדוף גלישה.

רימון לוי, חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי, מסר כי "איגוד האינטרנט רואה בהבטחת המעבר החופשי של מידע בין הרשתות, בסיס לשמירה על חופש הביטוי, ולמתן הזדמנות שווה לכל תוכן להיות מועבר ללא חסמי גישה מסיבות מסחריות. באיגוד האינטרנט מאמינים כי לשם שמירה על רשת פתוחה, יש להבטיח שלושה עקרונות: נגישות המשתמש לתכנים ואתרים, המאפשרת חדשנות, יצירתיות והתפתחות כלכלית; קיום זכותו של כל משתמש לבחור בין שירותים, ללא תלות בספק ותשתית הגישה שבה הוא משתמש; ספק הגישה מחויב ולפרסם מידע מדויק על מדיניות ניהול רוחב הפס ותעבורת הרשת שהוא נוקט".

כיום, ספקיות האינטרנט לא חושפות מידע לגבי מדיניות ניהול התעבורה שלהן.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "הנתונים הועברו לבחינת אגף הפיקוח. נבקש את התייחסות החברות לתחקיר, ונפעל כמקובל".

למרות הממצאים הברורים במחקר, ספקיות האינטרנט הישראליות מכחישות התערבות בגלישה. מ-012 סמייל נמסר בתגובה: "החברה מאמינה בעיקרון הבסיסי של רשת חופשית, ועל כן אינה מתערבת בתכנים המועברים ברשת או חוסמת גישה לאיזשהו אתר בעולם, ואף מתחייבת לכך".

מ-013 נטוויז'ן נמסר בתגובה כי "החברה מקפידה לשמור על נייטרליות הרשת ופועלת על פי דרישות החוק והנחיות משרד התקשורת. 013 נטוויז'ן פועלת מתוך מטרה לתת את השירות האיכותי והמיטבי ללקוחותיה, ולשפר את חווית המשתמש".

מבזק בינלאומי נמסר: "החברה מקפידה לספק ללקוחותיה את חוויית הגלישה הטובה ביותר בישראל. החברה, מקדמת נייטרליות רשת ואינה מתערבת בתכנים אליהם גולשים לקוחותיה, אינה חוסמת פורטים, אפליקציות או כל תעבורה אחרת העוברת על גבי רשת האינטרנט. גם ב-2008-2010 אליהם מתייחס המחקר, חווית המשתמש של לקוחותינו היתה הטובה ביותר הודות להשקעה המתמדת של החברה בפיתוח ושדרוג התשתיות הבינלאומיות והמקומיות".

אחת הבעיות המרכזיות באינטרנט הישראלי היא מהירות הגלישה לאתרים בחו"ל. בעיה זו הייתה אמורה להיפתר עם הפעלת הכבלים התת-ימיים החדשים, החלוץ שבהם הוא הכבל של בזק בינלאומי שנהפך מסחרי לפני חודש. בימים אלה מפרסמת בזק בינלאומי באגרסיביות את הכבל התת ימי שלה ורשת ה-Power NGN, "המספקת את הביצועים הטובים ביותר לגולשים במהירויות גבוהות", לפי החברה.

אלא שלא כל הגולשים מרוצים. אביה, מתכנת במקצועו ולקוח של בזק בינלאומי הן בבית והן בעסק, חווה אטיות בהורדה של קבצי פודקאסט גדולים משרתי iTunes בחו"ל. בשל כך, הוא החליט לבצע בדיקות מהירות סטנדרטית, וגילה להפתעתו כי המהירויות כיום לא שונות מהותית מאלה שמדד לפני הנחת הכבל של החברה: "המהירות לא השתנתה בכלום".

בנוסף, ערכנו בדיקה משלנו בנושא: ביצענו שבע מדידות מהירות של לקוחות בזק בינלאומי מול שני שרתים בחו"ל (Ozspeedtest ו-Thinkbroadband). התוצאות מעלות כי למרות הפעלת הכבל, לקוחות בזק בינלאומי אינם מקבלים קצב גלישה לחו"ל בהתאם לחבילה שעליה הם משלמים וגם לקוחות במהירויות של 10 ו-15 מגה-ביט לשנייה מקבלים קצב גלישה לחו"ל שעומד על 3-4 מגה-ביט לשנייה.

הבדיקה העלתה שלעתים לקוחות קבוצת הביקורת המחוברים לספקית טריפל C מקבלים קצבי גלישה לחו"ל טובים יותר מאלה של בזק בינלאומי. אם אתם רוצים לבצע בדיקת מהירות בעצמכם, עליכם להיכנס לאתר Ozspeedtest.com ולהריץ בדיקת הורדה של קובץ 15 מגה-בייט. לאחר מכן האתר ירשום לכם את מהירות הגלישה האמיתית שלכם לחו"ל.