בנק ישראל: "המחאה החברתית מיתנה את האינפלציה"

האינפלציה במחצית השנייה של שנת 2011 היתה נמוכה במיוחד - נמוכה אף מהגבול התחתון של יעד האינפלציה השנתי. בניכוי עונתיות, עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.4% בלבד בתקופה זו, השקולה לאינפלציה שנתית של קצת יותר מ-0.8%, כאשר הגבול התחתון הוא 1% - כך עולה מנתונים שפירסם היום בנק ישראל. לאור האינפלציה הגבוהה יחסית במחצית הראשונה של השנה, שיעור האינפלציה בשנת 2011 כולה הסתכם ב-2.2% - קרוב לאמצע תחום יעד האינפלציה. התרומה הגבוהה ביותר, של 1.2%, היתה של סעיף הדיור, וללא סעיף זה עלה המדד ב-1% בלבד.

אחד הגורמים שהביאו להתמתנות בקצב עליית המחירים היה המחאה החברתית שפרצה באוגוסט 2011. כתוצאה מהמחאה, מעריכים חברי הוועדה, ירדו מחירי המזון ב-8% לאחר תקופה ארוכה של עליות. העליות התמצו עם זאת ברבעון השלישי, כאשר ברבעון הרביעי המחירים חזרו לעלות בקצב מתון. מוצרי החלב הובילו את ירידות המחירים והשילו 20%, מה שמוכיח לדברי כותבי הדו"ח כי מדובר על תוצאה של המחאה.

גם בסעיף מחירי הדיור נרשמה לראשונה מזה תקופה ארוכה ירידה. עם זאת, קצב העלייה של מחירי הדירות, בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, נותר גבוה והסתכם בסוף השנה בכ-7%. "למרות ירידות המחירים קשה לדעת בשלב זה אם השפעת המחאה החברתית תתמיד ותגלוש למגזרים נוספים או שמא היא תדעך עם הזמן", כתבו חברי הוועדה. "המשך התהליך תלוי בראש ובראשונה בהמשך היישום של המלצות ועדת טרכטנברג".

דו"ח המדיניות המוניטרית למחצית השנייה של 2011 פורסם על ידי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בפעם הראשונה, וזאת מתוקף חוק בנק ישראל החדש ולאחר כינון הוועדה המוניטרית של הבנק באוקטובר 2011. הוועדה המוניטרית היא זו הקובעת את הריבית, לאחר שלפני כינונה היתה הריבית נקבעת באופן בלעדי על ידי נגיד בנק ישראל.

מלבד האינפלציה, מפרט הדו"ח את הגורמים הסביבתיים השונים המשפיעים והמושפעים משיעור האינפלציה. צירוף הנסיבות והתוצאות בפועל מאפשר לבנק ישראל להסביר את המדיניות שנקט בתחום הריבית והרגולציה הפיננסית. תוואי הריבית, יש לציין, שינה את כיוונו ברבעון האחרון של השנה. ברבעון השלישי של 2011 עצר בנק ישראל את העלאות הריבית שננקטו מאז אמצע 2009, וברבעון הרביעי החל במדיניות של הורדות ריבית. הוועדה המוניטרית החליטה על הורדת ריבית באוקטובר ובדצמבר לרמה של 2.75%, ובפברואר 2012 ירדה הריבית פעם נוספת לרמתה הנוכחית של 2.5%.

"המעבר למדיניות של הורדות הריבית נועד בראש ובראשונה לתמוך בפעילות הריאלית ולהוזיל את עלויות האשראי במשק, לנוכח ההאטה בפעילות והחשש למשבר פיננסי באירופה, והוא התאפשר כתוצאה מהתמתנות בסביבת האינפלציה", הסבירו חברי הוועדה המוניטרית. במקביל, הם מציינים, המשיך בנק ישראל לנקוט צעדים רגולטוריים בשוקי מטבע החוץ והאשראי לדיור כדי לשמור על יציבות פיננסית ולתמוך בפעילות הריאלית.

הגורמים שהביאו להתמתנות, נכתב בדו"ח, הן העלאות הריבית בחלקה הראשון של השנה, ההגבלות שנקט הבנק בשוק המשכנתאות, הכוללות ייקור של הלוואות במימון גבוה והגבלת שיעור המשכנתאות בריבית משתנה ל-33% מכל משכנתא, וכן צעדים שנקטה הממשלה להגדלת ההיצע. "כל אלה השפיעו על המחירים גם דרך ציפיות הציבור", כתבו מחברי הדו"ח, כאשר המשמעות היא שעצם הציפייה לירידת מחירים תרמה לירידת מחירים בלי קשר לצעדים שננקטו בפועל.

בתחום של שער החליפין נרשמה תפנית במחצית השנייה של השנה. לאחר ייסוף של כ-5% בשער החליפין האפקטיבי במחצית הראשונה של השנה, התהפכה המגמה במחצית השנייה, ונרשם פיחות של כ-4.7% בשער השקל. הגורמים העיקריים לפיחות הם גלישה לגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ירידה של פער הריביות המותאמות לסיכון בין ישראל לחו"ל והמשך הפעלתם של צעדים רגולטוריים שהביאו לירידה משמעותית בהיקף העסקות הספקולטיביות המיועדות לרווחים מהירים בשוק המט"ח.

פעולות בנק ישראל בתחום המוניטרי לקחו בחשבון את ההתפתחויות הדרמטיות בסביבה העולמית. במהלך המחצית השנייה של 2011 החריף משמעותית משבר החובות באירופה, והביא להאטה בפעילות הריאלית ולעלייה חדה של הסיכון בשווקים הפיננסיים בעולם. "האטת הפעילות באירופה התפשטה למדינות מפותחות אחרות, גם למדינות מתעוררות, ואלו הגיבו בנקיטת מדיניות מוניטרית מרחיבה, בעיקר הורדות ריבית. לעומתן הפתיעו לטובה נתוני הפעילות בארה"ב, אך קצב הצמיחה שם נותר נמוך יחסית לשנים שלפני המשבר הפיננסי של 2007-2009", כתבו בבנק בהקשר זה.

המשבר באירופה, הוסיפו מחברי הדו"ח, פגע משמעותית בביקוש ליצוא הישראלי, והיה הגורם העיקרי להאטה בפעילות הריאלית המקומית. עם זאת, גם בקצב הגידול של הצריכה הפרטית המקומית נרשמה האטה, ורכישת מוצרים בני קיימא על ידי תושבי ישראל קטנה. כתוצאה מכך הואט קצב הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי מכ-4% במחצית הראשונה של 2011 לכ-3% במחציתה השנייה. "למרות ההתמתנות של קצב הצמיחה, רמת הפעילות היתה גבוהה, ולפי רוב האינדיקטורים, המשק הישראלי נמצא בקרבת תעסוקה מלאה", כתבו חברי הוועדה.

התפתחות המשבר באירופה ואי-הוודאות הפוליטית במזרח התיכון הביאו לירידה של 22% בשוק המניות במונחים דולריים, והתנודתיות גדלה. ירידת מדד המניות בישראל היתה מתונה יותר מאשר באירופה, אך חריפה יותר מאשר במרבית המדינות האחרות. במקביל נרשמה, לראשונה מאז המשבר הפיננסי האחרון, עליית מדרגה של פערי התשואות בין אג"ח קונצרניות לאג"ח ממשלתיות - התפתחות המעידה על ציפייה של השוק להחמרת מצבן של החברות המקומיות.

ההתפתחויות במחצית השנייה של 2011 הביאה גם לעדכון התחזיות המקרו כלכליות של הבנק לשנת 2012. בתום התקופה הנסקרת שיקפה התחזית ל-2012 את ההערכות בדבר החמרת ההאטה בפעילות והתמתנות האינפלציה, ובמקביל – את ההורדות של ריבית בנק ישראל שכבר בוצעו. בגירסה מעודכנת חזו בחטיבת המחקר כי הפעילות הריאלית תגדל ב-2.8 אחוזים, כי שיעור האינפלציה יהיה 2.6 אחוזים, וכי ריבית בנק ישראל בסוף השנה תהיה 2.2 אחוזים, נמוכה בכ-2 אחוזים מאשר בתחזית של יולי.