קרן המטבע: בישראל עוני גבוה, למרות הצמיחה

משלחת קרן המטבע בראשות פיטר דויל הגישה היום (שני) לשר האוצר, יובל שטייניץ ולנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את הדו"ח השנתי שערכה על כלכלת ישראל. הדו"ח משבח את מצב המשק הישראלי ואת התמודדותו עם המשבר הכלכלי העולמי, כמו גם מונה את נקודות התורפה שלו. בדו"ח נכתב כי קרן המטבע אינה צופה האטה משמעותית בשנת 2012.

על פי הדו"ח, הייצוא הצריכה והעלייה בהשקעות הובילו בשנתיים האחרונות לעלייה של כ-5% ברמת התוצר, האבטלה נמצאת בשפל היסטורי של כ-5.5% והאינפלציה וציפיות האינפלציה ירדו לתוך עומק הטווח של 1%-3%. הדו"ח מציין לטובה את התמודדות בנק ישראל עם האתגרים המידיים שניצבו מולו ומציין לטובה את הורדת הריבית במשק ל-2.5%.

עם זאת מדגיש הדו"ח גם את נקודות החולשה של המשק ובראשן העוני הכולל, שלמרות הצמיחה נשאר בין הגבוהים במדינות ה-OECD. מצב זה, לטענת הדו"ח, מעלה חששות קיימות קשים בעיקר לגבי המגזר הערבי והמגזר החרדי. הדו"ח מציין גם את החוב הציבורי הגבוה בישראל יחסית למדינות ה-OECD ולמדינות השווקים המתעוררים, את הוצאות הביטחון המצמצמות את מרחב הפעולה ואת מחירי הדיור שזינקו בלמעלה מ-50% בשנים האחרונות.

לאור הנתונים, לא צופה הדו"ח האטה קשה במשק הישראלי ב-2012 אם כי הוא צופה ירידה מסוימת בגידול בתמ"ג. עם זאת ממליצה קרן המטבע לתת עדיפות עליונה לשמירה על מסלול הירידה של החוב החיצוני. היא מכירה בכך שישנם גורמים המקשים על המשימה - כושר הייצור של ישראל נמצא בירידה וקיימת אי שביעות רצון חברתית מרמת המחירים.

הקרן ממליצה להתמודד עם המשימה על ידי היצמדות למסגרת התקציב – הקטנת ההוצאות והעלאת ההכנסות. הקרן ממליצה להתמקד בהעלאת המיסוי הסביבתי ומיסוי הדיור ודווקא אומרת כי אין מקום לצמצום כללי נוסף בהוצאות בקנה מידה משמעותי. הקרן אף ממליצה להגדיל את ההוצאות בתחומי החינוך, הבריאות וההשקעות הציבוריות, כולל בחברה הערבית – תחומים בהם ישראל מוציאה סכומים מתונים יחסית לשאר מדינות ה-OECD.

עוד מדגישה הקרן את חשיבות שילוב המגזר החרדי והמגזר הערבי בכוח העבודה. על פי הדו"ח, צעדים הכרחיים לכך כוללים הענקת שירותים בסיסיים של טיפול בילדים ותחבורה באזורים ערביים, הסדרים להכללת גברים חרדים בכוחות הביטחון בדרכים שתומכות בפוטנציאל ההעסקה והפרודוקטיביות שלהם, וצעדים שתכליתם להסיר מכשולים להקמת עסקים בשתי הקהילות. שתי הקבוצות גם צריכות מענה לדרישות החינוך המיוחדות שלהן, ובעיקר השוואת החינוך בכל הרמות בקהילות של ערבים-ישראלים לרמה השוררת במקומות אחרים, והשכלה ממוקדת למבוגרים התואמת את הצרכים של החרדים. כמו כן יש לחזק את הזיקה בין ההטבות הסוציאליות לשתי הקבוצות, כולל טיפול בילדים, לבין תעסוקה.