מה תעשה תקיפה באירן לבורסה בתל אביב?

מאז 2009 נמצא שוק ההון הישראלי במתאם כמעט מלא עם שוקי ההון במדינות המתפתחות, אך מתחילת 2012 נראה כי מתחיל להסתמן פער: המדדים המובילים בתל אביב אמנם רשמו עלייה, אבל מדד MSCI של המדינות המתפתחות עלה יותר. אחד ההסברים לכך הוא עליית המדרגה בהתבטאויות של גורמים ישראליים ובינלאומיים בכל הנוגע לאפשרות של תקיפה אפשרית באיראן.

בימים האחרונים דיווחו כמה כלי תקשורת אמריקאיים על רמזים לכך שישראל מתכוונת לתקוף את מתקני הגרעין של אירן כבר בחודשים הקרובים. במאמר ב"וושינגטון פוסט" נכתב כי שר ההגנה של ארה"ב, ליאון פנטה, מעריך שצה"ל יתקוף באביב הקרוב.

ברשת אן.בי.סי תוארו מסלולי הטיסה והטילים שבהם ייעשה שימוש. אירן מצדה הזהירה שאם תותקף, תגובתה תהיה קשה ביותר ותכלול התקפה על ישראל וסגירת מיצרי הורמוז.

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, התייחס לאפשרות הזו ואמר כי לדעתו ישראל עוד לא קיבלה החלטה בנושא, אך הוסיף כי הוא מבין את הסיבות שיש לה לדאגה. עוד אמר אובמה כי הוא אינו סבור שלטהרן יש אפשרות או רצון לתקוף את ארה"ב. באשר לאפשרות או רצון לתקוף את ישראל, אובמה לא אמר דבר. במידה של הסלמה כלשהי במצב הביטחוני, כיצד תגיב הבורסה באחד העם?

"כל מלחמה מורידה את השוק בימים הראשונים", אומר יורם גבאי, יו"ר דירקטוריון פעילים תיקי השקעה. "מה שקורה אחרי כן תלוי במשתנה אחד: האם סוף המלחמה נראה באופק או לא. אם ההחלטה על הפסקת האש בידי ישראל, או שארה"ב תוקפת וההכרעה בטוחה, השוק מבין שמדובר במצב זמני ומתקן במהירות. אם הולכים להסלמה או למצב מתמשך של עימות השוק, ממשיך לרדת".

ואכן, מבדיקה של מדד ת"א 100 באירועים הביטחוניים המרכזיים של העשורים האחרונים עולה תמונה ברורה למדי. בכל פעם שהיוזמה והיכולת לסיים את המלחמה היו בידי ישראל או ארה"ב, שוקי ההון תיקנו את הירידות במהירות. באירועים שבהם הלחימה התמשכה ללא הכרעה, גם שוקי ההון דישדשו.

במלחמה לבנון השנייה, למשל, אומר גבאי, מהר מאוד הבינו שלמלחמה לא תהיה השפעה משמעותית על הכלכלה. "כבר אחרי שלושה-ארבעה ימים החיזבאללה ביקש מאולמרט הפסקת אש. השוק ידע את זה ולכן ההתאוששות החלה כבר ביום הרביעי אף שהלחימה בצפון נמשכה".

דוגמה מובהקת עוד יותר למצב שבו להתפתחות במישור הביטחוני לא היתה השפעה על השוק הוא מבצע עופרת יצוקה. שם, אומר גבאי, היוזמה היתה בידי ישראל לאורך כל הדרך. "הפלסטינים בכלל לא ירו, וישראל היתה יכולה לסיים את המבצע בכל נקודת זמן. השוק ירד ליום אחד בלבד - ואחר כך חזר לעלות".

בצד השני של המתרס נמצאות מלחמת לבנון הראשונה והאינתיפאדה השנייה. "מלחמת לבנון הראשונה היא דוגמה מובהקת למלחמה שאתה נכנס אליה ואתה לא יודע איך תצא", אומר גבאי. "ישראל הרסה לגמרי את המערכת הפוליטית בלבנון, נוצרה אנרכיה ולא יכולנו לסגת. כתוצאה מכך, השווקים שקעו, הכלכלה הישראלית קרסה והאינפלציה הואצה".

ההתנהלות באינתיפאדה השנייה היתה דומה. "גם ערפאת וגם ברק העריכו בזמנו שאם לא יהיה הסכם חייבת להיות הסלמה. השוק הבין שהולכים לעימות ארוך, וזה הוביל לשלוש-ארבע שנים של ירידות בשוק המניות ולצמיחה שלילית בשוק הריאלי. כל זה בנוסף להיקף הנזקים הישירים שגרמה האינתיפאדה".

ואולם, הדוגמה המעניינת ביותר לקשר בין עימותים צבאיים לשוק ההון היא מתקופת מלחמת המפרץ בתחילת שנות ה-90. בשבעת ימי המסחר שאחרי הפלישה לכוויית איבד מדד תל אביב 100 כ-20%. את תחילת מגמת ההתאוששות ניתן לסמן בתאריך שבו האמריקאים החלו לתקוף בעיראק - אמצע ינואר 1991. "מרגע שהיה ברור שתהיה הכרעה, השוק החל לעלות, אפילו שדווקא אז התחילו הטילים ליפול בישראל", מסביר גבאי.

במקרה של תקיפה באירן, אומר גבאי, צפוי שהשוק ייפול בימים הראשונים. ואולם, על פי ניסיון העבר, השאלה מה יקרה לאחר מכן תלויה במידה רבה בשאלה מי יהיה זה שיתקוף.

"אם ארה"ב היא זו שתתקוף, ברור שהיא תצליח להכריע את המלחמה מהר יחסית. לכן, גם אם השוק ייפול הוא יתאושש במהירות יחסית - גם אם יהיו פגיעות בתוך ישראל", אומר גבאי. ואולם, במקרה שישראל תחליט לתקוף לבד, אומר גבאי, מדובר בסיפור שונה לחלוטין. "במקרה כזה אנחנו בבעיה. לאירנים תהיה אפשרות לסגור את מיצרי הורמוז ורק לירות על ישראל טילים ארוכי טווח".

גבאי מניח שבמקרה שארה"ב לא תפתח את המלחמה, היא גם לא תתערב בהמשכה. מסקנתו מכך היא שבשיקול רציונלי אין אפשרות לישראל לתקוף לבדה. "ישראל אינה יכולה להגן על אוכלוסייתה מפני מתקפת טילים. ראינו את זה במלחמת המפרץ. ללא יכולת הכרעה וללא מכניזם שיביא להפסקת אש, העימות יכול להימשך חודשים ארוכים. במקרה כזה, השווקים הריאליים והפיננסיים כמובן ייפלו בצורה קיצונית", מסכם גבאי. במלחמה כמו בהשקעות, הוא אומר, עוד לפני שאתה נכנס, אתה חייב שתהיה לך אסטרטגיית יציאה.