הילדים של ריאד אל חורי מפונקים. לדבריו, "הם ישנים במלונות חמישה כוכבים וטסים בכל רחבי העולם". למרות זאת, הוא אומר, "הם תמיד שואלים אותי 'מתי חוזרים הביתה לירדן?'". חורי, כלכלן ירדני המתמחה במזרח התיכון וצפון אפריקה, לא מאמין בהגירה. "זה בסדר שחלק מהאנשים מאתחלים את עצמם מחדש ומהגרים למדינות אחרות, אבל עדיף להישאר במדינה ולנסות לשנות אותה".
חורי, שהגיע לישראל במסגרת כנס הרצליה שהתקיים החודש במרכז הבינתחומי בהרצליה (IDC), משייך את מהומות האביב הערבי לעולם כולו: "יש אביב אמריקאי ואביב ישראלי. רק בשנה שעברה אמר יצחק (בוז'י) הרצוג שהעוני בישראל הוא בעיה חמורה שלא מגיעה רק מהמגזר הערבי. יש בעיית שחיתות בהודו ובסין וכמעט בכל העולם. שורשי הבעיות דומים בכל מקום".
יש חשש שהיא תהפוך לאלימה?
"תמיד יש קצת אלימות במחאות. בסוף שנות ה-60 קיבלנו את הבריגדות האדומות ובשנות ה-70 את כנופיית באדר-מיינהוף. הם היו קיצוניים, אבל היו כל כך משוגעים שבסוף הם נעלמו. אותו דבר יקרה כיום - יהיה אולי אחד שיזרוק פצצה או יחטוף מישהו, אבל בזה זה ייגמר".
חורי, שעבד כיועץ לגופים בינלאומיים כמו האו"ם והנציבות האירופית, הוא גם חבר במועצה הבינלאומית של קווסטסקופ, ארגון שבסיסו בירדן ושמטרתו לסייע לקהילות, לארגונים וליחידים בפיתוח חברתי, חינוכי ומקצועי. הוא מודע לכל התהליכים במזרח התיכון, ועם זאת מסתכל על האזור בעין אופטימית.
את תוצאות הבחירות במצרים - ניצחון מוחץ למפלגות האיסלמיות - שהיו מאכזבות עבור המפגינים החילונים והמשכילים של כיכר תחריר, הוא רואה בעיקר כהוגנות. "אם הליברלים מאוכזבים מתוצאות הבחירות, אז הם צריכים לעשות עבודה טובה יותר בבחירות הבאות. אני בטוח שהתוצאות היו הוגנות. אני נוצרי, ליברלי וחילוני, ואני מנסה בחיי להחיל עקרונות של סובלנות. עם זאת, יש לכבד את התוצאות שהתקבלו".
האם מצרים צועדת בנתיב איסלמי שיהפוך אותה לסומליה, או שהיא הולכת בכיוון של טורקיה?
"העתיד המצרי דומה יותר לטורקיה מאשר לסומליה, אומר חורי. "טורקיה היא מודל מצוין למדינות האסאלמיות שחוות את האביב הערבי. היא מדינה מודרנית ומתפתחת, ומצד שני היא מצליחה לשמר את התרבות והזהות שלה וזה מושלם. זה מה שאני רוצה עבור ילדי. אני חושב שזה מה שכולם רוצים".
יש סיכוי שהאידיאולוגיה הדתית תשתלט על הכלכלה במדינות ערב?
"התשובה הקצרה היא לא, אבל כמובן שמדובר בנושא מורכב. אמנם זו דוגמה רחוקה קצת, אבל ארגון הטליבאן מנסה עכשיו להעניק השכלה לנשים ולהתנהג בצורה נאורה יותר. אם הטליבאן יכול לעשות זאת, אני בטוח שהשלטון החדש במצרים יעשה זאת גם כן".
מיפו לאוניברסיטת אוקספורד
אמו ואביו של חורי נולדו בנצרת, ולאורך הדורות בני משפחתו היו שותפים לבניית כנסיית הבשורה בעיר, וכן כיהנו בה כאנשי דת. חורי נולד ביפו אך עבר עם הוריו לארה"ב כשהיה בן תשעה חודשים. המשפחה הסתובבה ברחבי העולם בעקבות תפקידיו השונים של האב, בין היתר באו"ם. חורי סיים את לימודי התיכון בז'נווה, ואת לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטה האמריקאית בביירות ובאוניברסיטת אוקספורד שבבריטניה. למרות החיבה שהוא רוחש לשווייץ ("אני שומר בקנאות על מספר הטלפון השווייצי שלי, אף שאני כמעט שלא משתמש בו ורק משלם עליו כסף"), הוא מגדיר עצמו כירדני ומחזיק באזרחות ירדנית בלבד.
אתה רואה אפשרות שעבדאללה מלך ירדן ייאלץ להתמודד עם אביב ערבי בממלכתו?
"אני לא רואה סימנים להתקוממות בירדן. אפשר לראות בירדן סימנים של מלחמה בשחיתות, וכן של התחלה אטית של ביזור חלק מהסמכויות המרוכזות בידי בית המלוכה. אם היתה לי הזכות להיות היועץ הכלכלי של המלך עבדאללה, הייתי ממליץ לו להתמקד במלחמה בשחיתות".
חורי טוען כי ההתפתחויות בשנים האחרונות מוכיחות כי המודל המערבי מת לחלוטין. "כלכלת ארה"ב תסתדר, בנוגע לאירופה, אני כבר אופטימי פחות. ובעולם הערבי יתפתח מודל של אזור סחר ערבי חופשי".
ראינו מה קרה באיחוד האירופי עם משבר החוב. מה היתרון שיש לאיחוד במדינות ערב?
"הקשרים בין מדינות ערב חזקים יותר מהקשרים שבין המדינות באירופה. קודם כל יש את האסלם. בחיים האירופיים הנצרות היא לא כוח, ולעומת זאת האסלם הוא כוח חזק. בנוסף, יש את השפה הערבית שהיא אחידה בין כולם - בניגוד לאירופה, שם השפה הרשמית היא אנגלית".
לפי חורי, אנגלית עבור אירופים נראית כשפה של ההגמון - ארה"ב - ולכן יוצרת אנטגוניזם. "תהיה תועלת עצומה מאיחוד במדינות ערב. הוא יעזור לבעיות פיתוח רבות, ולבעיה של הקצאת מקורות לא נכונה שקיימת במדינות רבות בעולם הערבי". דובאי וקטאר הן שתי דוגמאות בולטות שיפיקו תועלת מאיחוד והורדת מחסומי סחר. "האנשים ששולטים כיום בדובאי ובקטאר הם מיעוט, ובאיחוד הנסיכויות רוב האוכלוסייה מגיעה בכלל מדרום אסיה ולא ממדינות ערביות. זה מקור למתח ולבעיות נוספות".
על פי החזון של חורי, העולם כולו יורכב מבריתות בין מדינות. בנוסף לאיחוד האירופי, יתקיים איחוד של מדינות ערב, איחוד של מדינות אמריקה הלטינית ואיחוד של טורקיה עם מדינות שכנות במרכז אסיה. זה לא יקרה בן לילה, אומר חורי, "אבל זה יקרה".
ואיפה ישראל?
"אחרי שיהיה שלום עם הפלסטינים, ישראל תהיה חייבת ליצור איחוד כלכלי עם פלסטין וירדן. בנוסף, יהיו לה הסכמים מיוחדים עם אירופה כי היא בעצם גם חלק מאירופה - חלק גדול מהתושבים כאן הגיעו משם. וכמובן שבהמשך גם קשרים עם יתר העולם".
"האלטרנטיבה לשלום היא כאוס"
העתיד הכלכלי של ישראל והמדינות השכנות קשור, לפי חורי, באופן הדוק למהירות שבה יוכל לעבור בקלילות בגבול ולנסוע לפגוש את משפחתו בעומאן. "השלום עם הפלסטינים יהיה הדבר הכי טוב שיקרה לכלכלה הישראלית", הוא אומר. "וזה רק עניין של זמן עד שהוא יושג". ישראל, לאחר ההסכם, תיהפך לפיו "לאחת הכלכלות העשירות בעולם, כי היא תוכל לסחור באופן פתוח ורציני שם שכנותיה". קשרים בין ישראל לפלסטינים יאפשרו כלכלה יציבה, ולאחר מכן קשרים בין ישראל ליתר השכנות יהפכו את האזור כולו לעשיר. "אני אופטימיסט, זה נכון, אבל האלטרנטיבה היא כאוס".
הקשר האיסלמי באיחוד הערבי לא יבדיל אותו מבריתות אחרות שאינן תלויות בדת?
"בעזרת האיסלם יהיה קל יותר ליצור איחוד. השליטים בתוניסיה דומים מאוד במובן זה לשליטים בלוב. אבל בסופו של דבר עסקים זה עסקים. בניגוד לדת שלי, הנצרות, שם כסף הוא דבר רע, באיסלם אין בעיה עם עשיית כסף. ביקרתי במקומות איסלמיים קיצוניים מבחינה דתית ולמרות הכל, בתקופת החגים מכרו שם עצי חג המולד, כי מדובר בעסקים. הנביא מוחמד, שהיה איש עסקים מוצלח, אמר פעם ששני הדברים היפים ביותר בחיים הם כסף וילדים - והוא המנהיג הרוחני".
העולם האידיאלי של חורי הוא לא רק מלא בבריתות, אלא גם נטול קפיטליזם ופתוח למודלים חדשים המבוססים על התנדבות ומודעות חברתית. זה שינוי המזכיר את זה שהתחולל בעולם הטכנולוגיה, שביצע מעבר לקוד פתוח בשנים האחרונות. אחד המודלים שחורי מציין יהיה מוסד הצדקה, שייהפך לרשמי, וכדוגמה הוא נותן את משטר האייתולות באיראן, שמעביר כסף מהעשירים לעניים.
גם ארה"ב לא תוכל להחזיק בכוח במודל הקפיטליסטי שהביא אותה עד הלום, טוען חורי. הפתרון עבור הכלכלה הגדולה בעולם, השקועה בימים אלה בגירעון עצום וכורעת תחת שיעורי אבטלה גבוהים, דשדוש בצמיחה, ופערים גדלים באוכלוסייה, הוא להמציא את עצמה מחדש. "השיטה הקפיטליסטית התקלקלה כי ארה"ב מאבדת מכוחה - היא לא יכולה להדפיס עוד כסף ולשלוט בעולם". ארה"ב, אליבא דחורי, תפחית בצורה דרסטית בהוצאות הצבאיות ובתחומים נוספים, ותכרות ברית משמעותית עם המדינות הערביות.
בחודש שעבר הכריזה ארה"ב על סיום מעורבותה בעיראק, לאחר תשע שנות לחימה. "ארה"ב שיחררה את עיראק מסדאם חוסיין, אבל דרך פעולות קנאיות היא גם הרסה אותה. זה כמו שאני אשב כאן עם אשכנזי ואשמיץ את עדות המזרח. האשכנזי יקשיב לי ויגיד שאני צודק וזה נהדר. אבל זה טפשי. לא רק שהדברים שאני אומר הם לא נכונים, הם גם לא יגרמו לאשכנזי לאהוב אותי יותר. אבל זה היה הרעיון של סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן. הוא פשוט רצה להפריד את עיראק לשני חלקים".
את עיראק רואה חורי כמדינה בעלת פוטנציאל עצום. "אם ציינתי קודם שישראל יכולה להיות אחת המדינות העשירות, עיראק היא כבר עכשיו אחת המדינות העשירות". בין היתרונות שמונה חורי, בולט מלאי הנפט שלה שמשתווה - אם לא עובר - את כמויות הנפט שבערב הסעודית. ההבדל, הוא מציין, הוא שהנפט בעיראק קרוב יותר לפני השטח - ולכן זול יותר לשאוב אותו. גם בתחום החקלאות יש לעיראק יתרון על פני שכנותיה. "העיראקים חכמים יותר מתושבי המדינות השכנות", הוא מציין לסיום. "אני ירדני", הוא אומר, "מותר לי להגיד את זה".