השביתה הסתיימה: עובדי הנמלים יחזרו לעבודה הלילה

השביתה בנמלים הסתיימה, עובדי הנמלים יחזרו הלילה לעבודה, ובמשך השבועיים הקרובים ייערך משא ומתן עם נציגי האוצר בנושאי הפנסיה, האיתנות הפיננסית של חברות הנמל ומועצות הייצוא, משרד האוצר התחייב לפני בית הדין כי כספי הפנסיה יועברו לקרן חיצונית מוגנת.

התאחדות התעשיינים ביקשה היום מבית הדין הארצי לעבודה להורות בדחיפות להסתדרות כי תפסיק את השביתה שפרצה הבוקר בנמלי חיפה, אשדוד ואילת ללא הגבלת זמן. נשיאת בית הדין, השופטת נילי ארד, זימנה את נציגי הצדדים לישיבה סגורה בלשכתה הערב ב-18:00.

"השביתה מקשה מאוד על היצואנים והיבואנים הישראלים ומסבה להם נזקים כבדים", נאמר בבקשת ההתאחדות, שהוגשה באמצעות עו"ד עופר יוחננוף. התאחדות התעשיינים מסרה כי שלוש העילות לשביתה, כפי שהודיעה ההסתדרות, היא דרישה להבטחת מלוא כספי הפנסיה המגיעים לעובדים, מבוי סתום במשא ומתן על הסכם שכר חדש והתערבות האוצר בפעילותן של מועצות הייצור (גופים משותפים להנהלות הנמלים ולנציגי העובדים - ח"ב). ההתאחדות גם מבקשת להורות למשרדי הממשלה ולהסתדרות לקיים משא ומתן רצוף ביניהם, במטרה למצוא פתרון הולם ומיידי למחלוקות, כאשר בית הדין מפקח על הצדדים במתווה שייקבע על ידו.

"המשק הישראלי נשען על סחר החוץ", אומרת ההתאחדות בפנייתה לבית הדין. "היצוא והיבוא תלויים בשירותים שמספקים נמלי הים. שירותי נמלי הים הם חלק בלתי נפרד מכושר התחרות, האמינות והמוניטין של הכלכלה הישראלית. שביתה של עובדי הנמלים למעשה מקפיאה את פעילות סחר החוץ של ישראל ובהדרגה את הפעילות הכלכלית במדינה. שביתה במועד זה ערב חג הפסח גורמת לנזקים כבדים ביותר וחלקם בלתי הפיכים לתעשיינים, התלויים באופן מוחלט בשחרור סחורות מהנמלים". עוד טוענת ההתאחדות כי הנזק שגורמת השביתה בנמליים מגיע לכ-20 מיליון שקל ביום.

מאיר תורג'מן, אחד מראשי הוועדים בנמל חיפה והאיש החזק שבהם, הגיב אתמול לדברים שהשמיעו אנשי משרד האוצר ולפיהם השביתה היא אמצעי בידי הוועדים וההסתדרות לסחוט מקופת המדינה תוספות שכר. לטענת תורג'מן, "באוצר יושבים אנשים חוצפנים וחסרי מצפון, המנסים בכל דרך אפשרית להכפיש את שמם של עובדי הנמלים".

עוד אמר תורג'מן: "לא ביקשנו תוספות שכר, אלא בסך הכל שיכבדו את הסכמי הפנסיה שנחתמו עמנו כבר ב-2005, כאשר הוסכם על הרפורמה בנמלים. כבר לפני שנה התרענו על כך שתנאי הפנסיה שלנו לא סודרו כראוי, אך גילינו איפוק. ההסתדרות הכריזה על סכסוך בנמלים כבר לפני חודש ימים, אך רק עכשיו נציגי האוצר התעוררו וקיימו אתנו ישיבה רצינית ראשונה".

עובדי נמלי הים פתחו הבוקר בשביתה כוללת בנמלי אשדוד, חיפה ואילת בגין שלל דרישות שנעות בין הקמת קופה מרכזית לפנסיה, ועד הגדלת שוברי "הסטייקים" שיובטחו לעובדים. הלילה התכנסו נציגי משרדי האוצר והתחבורה, וכן ראשי ההסתדרות וועדי העובדים לדיון נוסף במטרה למנוע את השביתה, אך זה נכשל.

בממשלה טענו במהלך השבוע האחרון כי בניגוד לפעמים עברו, הסיבה להכרזה על שביתה בנמלים כעת לא נהירה, וכי לא ברור עדיין מדוע בחרו הוועדים דווקא בעיתוי זה. במשרדי הממשלה לא נקטו באחרונה בצעדים חד-צדדים המהווים עילה לכאורה לנקיטה בעיצומים. ואולם, הממשלה אימצה באחרונה את המלצות ועדת טרכטנברג להגברת התחרות בענף הנמלים, באמצעות הקמת מסופים פרטיים לצד אלה הקיימים. זאת, לאחר שקיבלה החלטה דומה כבר לפני חמש שנים - אך לא פעלה עד כה ליישמה. בהסתדרות ובוועדים לא הגיבו רשמית לאימוץ ההמלצות. ואולם לפני שלושה שבועות הכריזו ההסתדרות ועובדי הנמלים על סכסוך עבודה בגין שלל דרישות - שחלקן הוגדרו בממשלה "מופרכות".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ההסתדרות וועדי הנמלים שוב משתמשים בשביתה לקידום אינטרסים אישיים וסחיטת תוספות שכר על חשבון ציבור משלמי המסים תוך פגיעה בפעילות המשק. זאת, לאחר שלפני פחות משבועיים נחתם הסכם שכר עם עובדי הנמלים, שבמסגרתו ניתנה העלאה של 3% לשכרם הממוצע, שעומד על כ-30 אלף שקל בחודש. הצגת השביתה כמאבק על הפנסיה הינה הטעיה שנועדה להסתיר את העובדה שהם מנסים לסחוט, שוב, תוספת שכר".

בעוד עובדי הרכבת נוקטים בעיצומים בעקבות הרפורמה המתוכננת בחברת רכבת ישראל, עובדי הנמלים וההסתדרות כלל לא מיישמים אל הרפורמה שהתחייבו לבצע ב-2005, כאשר הנפקת חברות הנמלים שאמורה הייתה לצאת לדרך כבר לפני שנתיים הוקפאה. תחת זאת, העלו באחרונה ועדי הנמלים שורת דרישות, בטענה כי אלה מחויבות מתוקף אותה רפורמה מסוכמת.

כך למשל, מתנגד ועד נמל חיפה לכוונת המשרד להגנת הסביבה לאסור שינוע מיכליות ברום לנמל חיפה וממנו. זאת, בטענה כי השימוש במיכליות כביש להולכת החומר המסוכן מאזור רמת חובב למשל ועד לנמל הצפוני חושף את הישובים שלאורך קו החוף לסיכון בטיחותי. בכוונת המשרד להורות על שינוע הברום דרך נמל אשדוד בלבד. ואולם מהלך שכזה עשוי לפגוע בהכנסות נמל חיפה, ולכן טוענים עובדיו כי מדובר בפגיעה לכאורה באיתנותה הפיננסית של החברה. בנימוק זהה של פגיעה באיתנות הפיננסית מתנגדים גם עובדי נמל אשדוד לדיווידנד שהעבירה באחרונה חברת הנמל לקופת המדינה בסך 330 מיליון שקל. הדיווידנד, בשיעור של כ-50% מרווחי הנמל בשנים 2008-2010, אושר לחלוקה בידי דירקטוריון הנמל בהתאם לחוק החברות הממשלתיות. זאת, כאשר עובדי הנמל זכו לבונוסים בסך 10% ממנו (33 מיליון שקל). יחד עם זאת, מתנגד ועד הנמל לאישור הדיבידנד בטענה כי זה יפגע במאזן החברה לקראת הנפקתה - ואף איים על רשות החברות בתביעה משפטית.

סוגייה נוספת בגינה מבקשים עובדי הנמלים לשבות הינה בקשת הממונה על השכר לפקח על מועצות הייצור בנמלים. מדובר בוועדות פריטטיות שמאוישות בידי שני חברי הנהלה ושני חברי ועד - ואלה קובעים בין היתר את דרגות השכר של העובדים ואת מנגנון חלוקת הפרמיות. היות ששיעור הפרמיות בשכר עובד תפעול בנמל מגיע לעתים ל-40%-50% - הפכו מועצות הייצור כר להענקת תוספות שכר חריגות. כך למשל, מבקשים בנמל אשדוד בימים אלה לאשר לעובדי דור א' בבתי המלאכה שבנמל תוספות שכר בהיקף של עד 7,500 שקל לעובד. באחרונה פנה הממונה על השכר אל חברות הנמלים בבקשה לקבלת מידע אודות הדיונים במועצות - ודי היה בפנייה זו כדי לגרור את זעמם של העובדים.

עובדי הנמלים טענו כי הממונה על השכר "מסכל כל ניסיון משותף שלהם ושל הנהלות הנמל לקבוע הסכמי מועצות ייצור בנמל, וכי זהו בראש ובראשונה אינטרס של חברות הנמל שמעוניינות להגביר את התפוקה של העובדים". באשר לבתי המלאכה טענו בהסתדרות, כי העובדים הסכימו במקביל להתייעלות במספר התקנים ולגמישות בשעות המשמרות.

אם לא די בכך, דורש ועד נמל חיפה להגדיל את היקף הפרמיה שזכתה לכינוי "שוברי הסטייקים". מדובר בבונוס שאותו מחלקת הנהלת החברה לעובדי משמרת אשר עברו רף מסוים של פעילות (260 פעולות לצוות במשמרת), באמצעות שוברים חינמיים לארוחה במסעדה. נוהג זה בוטל באחרונה בנמל אשדוד לאחר שהתברר כי הנהלת החברה מימנה שוברים אלה בהיקף מיליוני שקלים בשנה, והנוהג הומר בתוספת ישירה לשכר העובדים. בנמל חיפה לעומת זאת לא בוטל ההסדר, אשר נוצל עד כה בהיקפים נמוכים יחסית. כעת מבקש ועד העובדים בנמל להנמיך את הרף הנדרש לקבלת השובר ל-250 פעולות בשעה – כדי להגדיל את חוג הזכאים להטבה.

לצד דרישות אלה, מעלים עובדי הנמלים כעילות שביתה שתי סוגיות הקשורות במנגנון הפנסיה שלהם. מדובר במהלך להוצאת כספי הפנסיה של עובדי שלושת הנמלים וחברת נמלי ישראל (חנ"י) לארבע קופות פנסיה מרכזיות, בדומה לזו של חברת החשמל, ובהעברתן לניהול בידי חברת ניהול תיקים חיצונית. על מהלך זה סוכם עם הוועדים הגדולים במשק עוד לפני כעשור, ואולם מורכבות הקמתן של הקופות עיכבה את יישום ההחלטה שנים. לפני כשנה וחצי התכנסו הממשלה והעובדים לדון במתווה מוסכם לכינון הקופות, ולכן התקשו במשרדי הממשלה להבין מדוע נכלל סעיף זה בעילות השביתה, וטענו כי "אם מתכנסים למתווה - לא ברור מדוע בכלל צריך לשבות".

בהסתדרות לעומת זאת דורשים להעביר את הכספים כבר כעת לחשבון נאמנות עד ליצירת הקופות, בדומה למודל שעליו סוכם לפני שנה עם עובדי רשות שדות התעופה (רש"ת). יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי, אמר כי "כספי הפנסיה עלולים להיות בסכנה ממשית אם חלילה חברות הנמל יקלעו לקשיים כספיים. כל נושה יוכל לבוא להנהלות, לשים יד על החשבונות האלה, והעובדים ישלמו מחיר. בסך הכל אנחנו רוצים להבטיח את מה שמגיע לעובדים ממילא".

המחלוקת הפנסיונית השנייה שנדונה היא החריגות לכאורה שהתגלו במנגנוני חישובי ההפרשה לפנסיה של עובדי נמלי אשדוד - ובעיקר חיפה. בחברת נמל חיפה התגלתה לפני חצי שנה הנחייה להמשיך ולחשב את הזכאות לפנסיה של כמה מהעובדים על בסיס הנחות פנסיה תקציבית - אף שאינם זכאים לה. הנחייה זו יצרה חריגה לכאורה של כ-300 מיליון שקל בהתחייבויות האקטואריות של הנמל, אך הוועד סירב להסכים לתיקונה. החשיפה הביאה את האוצר למנות רואה חשבון מבקר לבדיקת החריגה, ומינוי זה נענה בעצומים. לבסוף, סיכמו הצדדים על מנגנון בוררות, כאשר לטענת ההסתדרות יש לחשב את שיעור ההפרשות לפנסיה של העובדים על בסיס השכר הממוצע של השנים האחרונות.

יו"ר ההסתדרות עופר עיני הסכים להחריג את היצוא החקלאי משביתת עובדי הנמלים. בפגישה שקיים אמש עיני עם יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור, התריע בפניו צור כי עצירת היצוא החקלאי, אפילו למספר שעות, עלולה לפסול אותו לשיווק והנזק לחקלאים עלול להגיע למאות מיליוני שקלים. בחודש פברואר מגיעה עונת היצוא החקלאי לשיאה, ומדי יום מגיעות למסוף הטעינה החקלאי בנמל אשדוד אלפי טונות של תוצרת חקלאית, המיועדת ברובה לשוקי מדינות האיחוד האירופי, מזרח אירופה, רוסיה וארה"ב, ובאחרונה גם לכמה מדינות במזרח אסיה.

המוצר החקלאי שמוביל את היצוא הוא הפלפל ולאחריו התמרים, עגבניות לסוגיהן, חצילים, קישואים, תבלינים וירקות אחרים. החורף הוא גם עונת יצוא פרי ההדר, שתפס לאחרונה מחדש מקום מרכזי במפת מוצרי היצוא החקלאי, האבוקדו והפרחים. שווי היצוא החקלאי השנתי (במונחי תמורה ליצרן) מגיע לכ-1.35 מיליארד דולר.

עיני הדגיש בפני צור את חשיבותה של השביתה לעובדים, אך כאמור במהלך יוצא דופן הסכים להחריג את הסחורות החקלאיות מכלל השביתה. עיני וצור הגיעו להסכמות דומות בכמה מקרים דומים בעבר בשל אופייה הייחודי של הסחורה החקלאית. צור הודה לעיני על הסכמתו. בתוך כך, נמסר כי חקלאי מושבי הערבה, המייצאים כ-50% מהיצוא החקלאי, וחקלאי הגליל ורמת הגולן החלו להעמיס את התוצרת החקלאית בדרכה לנמל אשדוד.