למה מתנגד אטיאס לפרסום החלטות המינהל?

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, הממונה גם על מינהל מקרקעי ישראל, מתנגד להצעת חוק שתחייב את המינהל לפרסם את כל החלטותיו. הצעת החוק מקודמת כיום בוועדת הכלכלה של הכנסת, לאחר שאושרה בוועדת השרים לחקיקה.

הצעת החוק "מינהל מקרקעי ישראל - פרסום החלטות" הוגשה על ידי ארבעת חברי הכנסת של סיעת חד"ש - דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה. שני נציגי סיעתו של השר אטיאס, חברי הכנסת דוד אזולאי ואברהם מיכאלי מש"ס, הגישו רוויזיה להצבעה מחודשת בישיבת הוועדה שתתקיים השבוע.

"השר בעד שקיפות החלטות ושקיפות מידע, אך מבקש כי יצוין שיפורסמו רק החלטות הנהלה עקרוניות, כפי שאישר מנהל המינהל", מסרה עו"ד יהלום שרעבי מהאגף המשפטי במינהל מקרקעי ישראל, בדיון האחרון שהתקיים בוועדת הכלכלה.

"להתייחס רק להחלטות עקרוניות של המינהל - משמעות הדבר היא לעקר את החוק", אומר בתגובה ח"כ חנין, בין מגישי הצעת החוק. "מי קובע מה עקרוני ומה לא? סוגיית השקיפות היא קריטית, מכיוון שהמינהל מחזיק יותר מ-90% מקרקעות המדינה, וכיום צורת התנהלותו בעייתית. אנחנו בעד קיום המינהל כרשות ציבורית, אבל לא כרשות מושחתת, אלא שקופה ודמוקרטית שתשרת את כלל הציבור".

נכון להיום, רק חלק קטן מהחלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל מפורסמות ונגישות לציבור. "רובן המכריע של החלטות המינהל לא מפורסמות כלל", נכתב בהסבר להצעת החוק שהגישו ארבעת הח"כים מחד"ש. "החלטות אלה עוברות בדרך שאינה מאפשרת ביקורת ציבורית עליהן, אף שמדובר בהקצאת משאבים עיקריים".

במסגרת הרפורמה בניהול מקרקעי ישראל, תחליף רשות המקרקעין (רמ"י) את מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י). במסגרת החוק, מחויבת רמ"י להפעיל מאגר שיהיה פתוח לעיון הציבור, שייכללו בו פרטים על התקשרויות חוזיות לגבי המקרקעין שבניהול הרשות. ממחקר שפירסם לפני כמה חודשים מכון ירושלים לחקר שווקים עולה כי חוסר השקיפות במידע שמנוהל על ידי המינהל מהווה מכשול לפיתוח שוק הנדל"ן, ומתוך 2,655 החלטות של המינהל, פורסמו עד היום כ-80 החלטות בלבד.

רוב ההחלטות נוגעות בדרך זו או אחרת לציבור רחב של חוכרי קרקעות, ועם ההחלטות שלא פורסמו נמנות החלטה 1490, העוסקת ברכישת זכויות במגרש על ידי חבר קיבוץ בתוכנית הרחבה; החלטה 1594, העוסקת בבנייה, קליטה ואכלוס דירות בקיבוצים; החלטה 1480, העוסקת בהקצאת קרקע לתאגידים בפטור ממכרז; החלטה 1032, העוסקת בהקצאה לבני מקום, הרשמה והגרלה; החלטה 1422, העוסקת בתקבולים לקרן הקיימת לישראל משיווקי קרקעות; והחלטה 1489, העוסקת בהחכרת משנה של מקרקעי ישראל.

"חוסר שקיפות מרחיק יזמים ותורם לעליית מחירי הנדל"ן, מוביל לצמיחת שכבת מתווכים 'יודעי דבר' המקורבים למינהל (מאכרים) וגורם לירידת פוטנציאל השוק", מסביר במחקרו עמית מכון ירושלים, בועז ארד. "אחד החסמים המשפטיים שעומד בפני מימוש זכויות על קרקע הוא חוסר השקיפות של המינהל, שבא לידי ביטוי בגילוי חלקי בבתי המשפט. היבט קשה נוסף של מניעת המידע מן הציבור נחשף באחרונה, כשהתברר שבידי הקרן הקיימת נכסים רבים של נספים וניצולי שואה, שלא נעשה כל מאמץ לאיתור בעליהם".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "מדובר בנושא מקצועי מובהק של מינהל מקרקעי ישראל. מבלי להתייחס לגופו של עניין, מדובר בעמדת המינהל, ולא בעמדה כזו או אחרת של השר, שאינו נדרש לעניין".

מינהל מקרקעי ישראל מסר בתגובה: "המינהל תומך בפרסום החלטות ההנהלה באתר האינטרנט של המינהל בכפוף לחוק הגנת הפרטיות וחוק חופש המידע. חלק לא מבוטל של החלטות ההנהלה הן החלטות פרטניות הנוגעות לחוכרים בודדים, ויש בפרסומן משום פגיעה בפרטיות, ועל כן אלה לא תפורסמנה באתר. באשר לפרסום ברשומות, עמדת המינהל היא כי פרסום של החלטות הנהלת המינהל והחלטות המועצה ברשומות הוא הליך מסורבל, הדורש תהליכים שאינם נחוצים לצורך הבאת ההחלטות בפני הציבור".