אז מי דואג למחירי טיסה גבוהים בישראל?

לאחר כחמש שנים של דיונים מתסכלים, 20 במארס 2012 היה אמור להיות המועד שבו יסכמו רשויות התעופה של ישראל ושל הנציבות האירופית על חתימת ההסכם ביניהן לפתיחת השמים לתחרות. יום ההכרזה על פתיחת השמים לתחרות היה אמור להיות יום גדול לצרכן הישראלי - יום שממנו ואילך תגבר התחרות בענף התעופה בישראל, ותביא עמה הוזלה במחיריהם של כרטיסי הטיסה.

אולם בשבוע האחרון, פחות מחודש לפני המועד המיוחל, התקוות לפתיחת השמים כמעט נגוזו לחלוטין. לאחר שהעובדים של חברות התעופה הישראליות התאגדו בהסתדרות במטרה לסכל את ההסכם, הנחה שר התחבורה, ישראל כץ, את רשות התעופה האזרחית (רת"א) לא לחתום על ההסכם לפני שיבחן את השפעתו על חוסן חברות התעופה הישראליות. הכרזתו של כץ מעמידה בספק את האפשרות שההסכם ייחתם בקרוב.

התמשכותו של המצב הנוכחי - מצב של תחרות מוגבלת - פועלת לטובתן של חברות התעופה הישראליות. אל על, ארקיע וישראייר יכולות במצב זה לפעול בשוק שאינו תחרותי באמת - ושהמחירים שהצרכנים משלמים בו גבוהים מהמחיר הצפוי בסביבה תחרותית.

ההסכם החדש נועד להחליף את ההסכמים הבין-מדינתיים שיש כיום לישראל עם כל אחת ממדינות אירופה, המטילים מגבלות על מספר היעדים והטיסות שמותר לחברות התעופה לבצע מכל אחת מהמדינות.

צעד ראשון בדרך לגיבוש ההסכם התבצע כבר ב-2008, לאחר ששר התחבורה באותה תקופה, שאול מופז, ונציב האיחוד האירופי לענייני תחבורה, חתמו על הסכם שלפיו חברות אירופיות יוכלו לטוס בין יעדים שאינם במדינת האם שלהן לישראל, וחברות ישראליות יוכלו להגדיל את מספר טיסותיהן לאותם יעדים. עתה, לא ברור מה יתרחש במפגש שנקבע מראש - ואם בכלל יתקיים.

"האירופאים במבוכה", אמר אתמול בכיר בענף התעופה. בנציבות האיחוד האירופי התחמקו אתמול בדיפלומטיות מלהתייחס למצב החדש. דובר נציבות האיחוד האירופי בישראל, דיוויד כריס, אמר בתגובה כי "נציבות האיחוד האירופי אינה נוהגת להתייחס בכלי התקשורת לנושאי משא ומתן שעדיין לא הסתיימו".

האיחוד האירופי, בגיבוי חברות התעופה של המדינות החברות בו, שרובן פועלות כיום בישראל, מעוניין מאוד בהסכם התעופה החדש. ישראל הצהירה כי היא תומכת במהלך ושלחה את מנהלי רת"א לשיחות המשא ומתן במהלך השנים. עד הצהרתו האחרונה של השר כץ השבוע, היה מנהל רת"א, גיורא רום, נחרץ בדעתו להגיע במפגש הקרוב לסיכום בנושא. רום היה רוצה לסיים את תפקידו כמי שחתום על הליברליזציה בענף התעופה בישראל - מהלך שיכול לתרום לתדמיתה הבעייתית של רת"א.

משרד התיירות, בראשותו של השר סטס מסז'ניקוב, תומך אף הוא בהסכם התעופה החדש. התאחדות המלונות שותפה אף היא לתומכי ההסכם החדש. נשיא התאחדות המלונות, עמי פדרמן, שיגר באחרונה לשרי התחבורה והתיירות וליו"ר ההסתדרות, עופר עיני, מכתב שבו הביע תמיכה גורפת בהסכם המתגבש.

"התחרות בתעופה היא חיונית - כמו תחרות בכל תחום כלכלי אחר", כתב פדרמן. "עתידה של כלל תעשיית התיירות לישראל - 200 אלף עובדים המתפרנסים מתיירות - חשובה לא פחות מ-4,000 עובדי התעופה הישראלית".

גם לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל תומכת בהשלמת ההסכם. "להסכם חשיבות קריטית לפיתוח תיירות נכנסת", אמרו אתמול שמואל מרום ועמיהוד אתגר, ראשי הלשכה. "כל 100 אלף תיירים תורמים ליצירת כ-3,800 מקומות עבודה".

לעומתם, חברות התעופה הישראליות (אל על, ארקיע וישראייר), התאחדות סוכני הנסיעות והתיירות, וההסתדרות - מתנגדים להסכם המתגבש. לעמדת מנכ"ל אל על אליעזר שקדי, מנכ"ל ארקיע גדי טפר, ומנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות יוסי פתאל, פתיחת השמים לתחרות מלאה במתכונת המתגבשת תפגע בחברות התעופה הישראליות. ועדי העובדים בשלוש חברות התעופה הישראליות התאגדו תחת כנפי ההסתדרות, שהכריזה השבוע על סכסוך עבודה בנושא.

לטענות המתנגדים, ההסכם חדש יביא לפיטורי עובדים, משום שיביא לתחרות לא הוגנת בין בריתות התעופה הבינלאומיות לחברות התעופה הישראליות. ההסתדרות תומכת בעמדה זו וטוענת כי "ללא משא ומתן על הסדרת תנאים מקדימים על הסכם השמים הפתוחים, לא יוכל ענף התעופה הישראלי להתחרות באופן הוגן ושוויוני בחברות התעופה הזרות, שכן הוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות גבוהות מאוד". כמו כן טוענים בהסתדרות, כי בדיני הגנת הצרכן זכאי הצרכן בישראל לקבל את מלוא הכסף עבור טיסה שמתבטלת, מה שלא קיים בחברות זרות - ופוגע ברווחיות החברות הישראליות.

עוד דורשים העובדים מתן הזדמנות שווה בנושא הענקת זכויות נחיתה בשדות בינלאומיים (סלוטים) והבטחת תנאים שיאפשרו לחברות התעופה הישראליות להשתתף בבריתות תעופה שונות. בחברות התעופה הישראליות מועסקים כ-7,000 עובדים וכ-25 אלף משרות נוספות נתמכות באופן ישיר על ידי סקטור התעופה.

הסדרי שמים פתוחים מקובלים בענף התעופה העולמי, וקיימים בין ארה"ב לאירופה וכן בין האיחוד לכמה מדינות מחוץ ליבשת, כמו מרוקו וברזיל. המקטרגים על ההסכם המתגבש בין ישראל לאיחוד האירופי נתלים בהסכם בין האיחוד למרוקו, כדי להצביע על כשלונו. לטענתם, אותו הסכם מוטט את חברת התעופה רויאל אייר מרוקו, שנאלצה לקבל כספים מהממשלה כדי לשרוד.

הסכם התעופה המתגבש יכול גם לשמש אמצעי לארגון מחדש של ענף התעופה בישראל ולייעולו. כפי שנחשף השבוע ב-TheMarker, אל על וארקיע מנהלות משא ומתן על שיתופי פעולה אפשריים, עד כדי מיזוג.

רשות ההגבלים העסקיים לא אישרה עד כה מיזוג בין חברות התעופה הישראליות, כדי לא לפגוע בתחרות בענף התעופה. ייתכן שעכשיו, לנוכח השינויים הצפויים בענף, ישנה הרגולטור את עמדתו ויאשר מהלך כזה, אם יובא לפניו.

גם אם יתקיימו השיחות על ההסכם ב-20 במארס, ותושג בהן הסכמה, היא תיחתם רק בראשי תיבות. אחר כך יצטרך ההסכם לקבל את אישור הכנסת בישראל ושל כל אחד מהפרלמנטים בנפרד, בכל אחת ממדינות אירופה. רק לאחר מכן תהיה חתימה מלאה של שרי הממשלה הרלוונטיים על ההסכם החדש, שיצטרך לכלול גם תאריך יעד מוסכם לכניסתו לתוקף - אחד הנושאים השנויים במחלוקת בין ישראל למדינות אירופה. האיחוד מעוניין בהחלה מיידית של ההסכם לאחר אישורו המלא, וישראל מבקשת יישום הדרגתי כדי לבחון את השפעתו על חברות התעופה הישראליות.

צפוי לעבור זמן רב - כמה שנים לפחות - עד שנראה בישראל שמים פתוחים לתחרות מלאה עם מדינות האיחוד האירופי. עד אז נמשיך לשלם מחיר יקר על כרטיסי טיסה - שעוד צפויים לעלות בעקבות משבר הדלק העולמי.

שר התחבורה, ישראל כץ, השהה השבוע את חתימת הסכם השמים הפתוחים עם האיחוד האירופי. המשמעות עבור הצרכן הישראלי היא המתנה נוספת להורדה במחירי כרטיסי הטיסה.

בשלב זה קשה להעריך בכמה בדיוק יירדו המחירים במקרה של חתימה על ההסכם, אך כמו בכל ענף שבו התחרות גוברת, ברגע שיותר חברות תעופה יילחמו על הלקוחות - תהיה ירידת מחירים והלקוח ירוויח. כרגע עומדות בפני הצרכן הישראלי אפשרויות שונות להוזלת כרטיס הטיסה שלו.

דרך אחת היא הזמנת טיסה בחברות לואו-קוסט (Cost-Low), שבשנים האחרונות נפח הפעילות שלהן גדל, והן פתחו קווים חדשים, ללונדון, מינכן, פראג, ברצלונה ועוד. כיום תשע חברות מפעילות טיסות במודל זה, ובהן איזי ג'ט, ארקיע אקספרס ואייר מדיטראנה.

מודל תמחור הכרטיסים של חברות אלה מאפשר רכישת כרטיסים שלושה עד שישה חודשים לפני מועד הטיסה במחירים של עד 50% ממחיר כרטיס טיסה, שיימכר ברגע האחרון. אמנם ארוחה ושתייה אינם כלולים במחיר הכרטיס, וצריך לשלם עד 165 שקלים על העלאת מזוודה, אבל עדיין מדובר בהוזלה משמעותית. הבעיה היא שמאחר ובמקרים מסויימים לחברות אין נציגות בישראל (כמו איזי ג'ט), חוק הגנת הצרכן, שמגן על הנוסעים שמבקשים לבטל את ההזמנה - לא חל עליהן.

גם בחברות הסדירות, ככל שתקדימו להזמין מראש - המחירים יהיו נמוכים יותר. ברגע שהמטוס מתמלא, מחירי המושבים מתייקרים. אם תחכו לרגע האחרון, תיקחו סיכון שהמטוס יהיה עמוס והמחיר יקר במיוחד. אם אתם בטוחים לגבי תאריך הטיסה, אל תתמהמהו עם הזמנת הכרטיס.

מי שמוכן לוותר על הביטחון שמציעה טיסה סדירה, שלמעט מקרים חריגים, כמעט תמיד יוצאת בזמן, כדאי שיבחר בטיסת צ'ארטר. מחירים של טיסה כזו יכולים להיות נמוכים יותר מאלה של הטיסה הסדירה בעשרות אחוזים, אבל יחד עם המחיר המוזל אתם לוקחים סיכון שהטיסה עלולה להתעכב. בנוסף, לפני ביצוע ההזמנה הסופית כדאי לכם לבדוק כמה תעלה טיסה סדירה לאותו יעד ובאותו תאריך. יהיו מקרים שההבדל לא יהיה משמעותי - ואז טיסה סדירה תהיה עדיפה.

שר התחבורה, ישראל כץ, דוחה את הטענה שנכנע ללחץ של חברות התעופה הישראליות ולאיומי השביתה של ההסתדרות, והשהה את חתימת הסכם התעופה החדש לפתיחת השמים לתחרות.

"לא נכנעתי. אם אני לא נכנעתי לרכבת, הייתי נכנע כאן? מה כבר יכולות חברות התעופה הישראליות לעשות? לא יטוסו? ועד חברת ארקיע איים עלי בזמנו, להתארגן נגדי במרכז הליכוד אם אאשר לאל על לטוס לאילת - וכן אישרתי. הקישור שנעשה (בענין השמים הפתוחים, ז"ב) היה במקרה הטוב אי הבנה ובמקרה אחר בזדון. אני נחוש לקדם תחרות בתעופה", אמר אתמול כץ.

"המדיניות שלי ברורה: יש לפעול בשתי הזרועות - לקדם מדיניות של שמים פתוחים כדי לאפשר הורדת מחירים ושיפור השירות, ומצד שני, לשמור על חוסן חברות התעופה הישראליות. פעלתי השבוע בלי קשר להודעות ההסתדרות על עיצומים. מרגע כניסתי לתפקיד הנחיתי לקדם את מדיניות השמים הפתוחים, שעליה יש החלטת ממשלה.

"באחרונה הוריתי להאיץ את המגעים, ואכן היתה התקדמות אינטסיבית, ואף נקבעה פגישה מסכמת במארס. זימנתי את מנהלי חברות התעופה, לאחר שגיורא רום, מנהל רת"א, היה בחו"ל, והושגה התקדמות. בפגישה ביקשתי מרום להציג את ההתקדמות בשיחות ולשמוע את השגות מנהלי חברות התעופה הישראליות. הנחתי לקדם את המשא ומתן - ואם מגיעים לסיכומים להביאם לאישורי כדי לקדם את ההסכם. הוריתי שלא לחתום על הסכם התעופה בטרם תיבחן השפעתו על חוסנן על חברות התעופה הישראליות", הוסיף כץ.

לדבריו, "אין סתירה בין שתי הזרועות שאני מקדם. התחרות בוודאי תגרום לחברות התעופה הישראליות להתאמץ יותר, להתעייל, לעמוד בתחרות. זה ברור. אך יש קו מינימום. למשל, איפשרתי לאל על לטוס לאילת, אחרי בדיקה. עשיתי זאת במינון, שעל פי ההערכה שלי הגביר את התחרות.

"בסך הכל, מחירים ירדו, רמת המטוסים והשירות השתפרו. זה מה שאני רוצה גם בתעופה הבינלאומית. נכון שהתחרות כאן קשה יותר - 40 מטוסים של חברות ישראליות מול 4,000 של חברות התעופה האירופיות. אך יש חשיבות עצומה להשתלב באירופה; לחתום על הסכם עם 27 מדינות שמהוות גוש תעופתי אחד ועם זאת חשוב שיהיו לישראל חברות משלה - לצורך התחרות ולשעות חירום".