עולם ההשקעות מזמן למשקיעים מדי פעם דילמות מסוגים שונים. לרוב הדילמה קשורה לשאלה אם מדובר בהשקעה כדאית, אבל לפעמים מדובר גם בדילמות מתחום המוסר והאתיקה, ובצורך להבחין בין "טוב ל"רע".
ישנם גופי השקעה מסוימים - כמו קרנות המממנות מלגות להשכלה גבוהה, או קרנות פנסיה של מוסדות חינוך ובריאות - שבאופן מודע נמנעות מהשקעה במניות שמייצגות בעיניהם פעילות לא בריאה - כמו חברות המוכרות סיגריות או משקאות אלכוהוליים למשל. מי שמקפיד עוד יותר עשוי להימנע גם מחברות המתמחות במזון מהיר כמו מקדונלד'ס, או ממניות של חברות כימיקלים ואנרגיה - שפעילותן עלולה לגרום לזיהום סביבתי.
מול קבוצה זו מצויים משקיעים שאין להם עכבות מוסריות כלשהן. הם מוכנים להשקיע בכל מניה שמסוגלת לייצר להם רווחים. עבור משקיעים מהסוג השני הוקמה לפני כמעט עשר שנים בארה"ב קרן נאמנות ייחודית תחת השם Vicex, שחרטה על דגלה השקעה בתחומים שנחשבים ל"חטאים" אנושיים.
מדיניות זו מובילה את הקרן להשקיע בתחומים שנחשבים לפעמים ל"בלתי מוסריים" כמו ייצור סיגריות וטבק, ייצור ושיווק אלכוהול, הפעלת בתי הימורים וקזינו וייצור נשק לסוגיו. "חטא" נוסף שנהוג לפעמים לצרף לתחומים אלה, שירותי הבידור למבוגרים, כלומר פורנו לסוגיו, אינו נמנה עם תחומי ההשקעה המוגדרים של הקרן.
בין החזקותיה הבולטות של קרן Vicex ניתן למצוא חברות סיגריות כמו אלטריה, פיליפ מוריס, ובריטיש אמריקן טבק, יצרניות נשק כמו ג'נרל דיינמיקס והאניוול, יצרניות בירה ומשקאות אלכוהוליים כמו אנהאוזר בוש ו-Diageo, ומפעילות בתי קזינו ומלונות כמו ויין ריזורטס ולאס וגאס סנדס.
קרן החטאים נוחלת הצלחה מרשימה. מאז הקמתה הניבה Vicex למשקיעים בה תשואה שנתית מממוצעת של 8.2%, בהשוואה לתשואה של כ-5.5% בלבד שהעניקה באותו הזמן השקעה במדד 500 S&P.
זהו פער משמעותי. 100 אלף דולר שהושקעו בקרן הלא מוסרית לפני עשר שנים צמחו בינתיים ל-211 אלף דולר, בעוד שאותו הסכום שהושקע ב-500 S&P תפח רק ל-166 אלף דולר. ב-2011 הניבה Vicex תשואה של 10.8% - לעומת תשואה של 2.1% במדד 500 S&P.
התשואה העודפת שייצרה הקרן בעשר השנים האחרונות נובעת במידה רבה מאופיין של מניות החטאים. בגלל תחומי העיסוק מעוררי המחלוקת, חלק מהמניות בתחום נסחרות, או לפחות נסחרו בעבר, במחירים נוחים.
רבות מהמניות האלה חולקות מאפיינים שאהובים על משקיעי מניות ערך - מכפילי רווח והון נמוכים, רווחים יציבים לאורך זמן, תזרימי מזומן גבוהים, דיווידנדים שעולים במתינות עם השנים, איתנות פיננסית גבוהה ועמידות גבוהה יחסית לתקופות של מיתון בגלל הביקוש היציב למוצריהן. בנוסף, מכיוון שאופי הפעילות של חלק מהחברות דורש אישורים מיוחדים מצד הרשויות, קיימים בתחומים אלה חסמי כניסה גבוהים למתחרים חדשים.
חברות הטבק, למשל, סבלו מאז שנות ה-90 מתמחור חסר, בעיקר בגלל תביעות הענק שהתנהלו נגדן בארה"ב. במקביל לתביעות, שהסתיימו לבסוף בהסדרים שכללו תשלומים של מיליארדי דולרים מצד החברות, גברה המודעות של הציבור בארה"ב לנזקי העישון.
מדינות במערב, וארה"ב בראשן חוקקו חוקים רבים המגבילים את המעשנים, ואסרו על העישון במקומות ציבוריים. חוקים אחרים הגבילו מאוד את יכולתן של החברות לפרסם, ורשויות הבריאות החלו במסעי פרסום נרחבים למניעת עישון ולעידוד המעשנים להיגמל. בנוסף לכך העלו מדינות רבות את מסי הקנייה על סיגריות במטרה לייקר לגרום לתושבים להימנע מעישון בגלל ההוצאה הכספית הכרוכה בכך.
המלחמה נגד המעשנים נובעת מהעובדה שעישון נחשב כיום לגורם התמותה השני בשכיחותו לאחר מחלות לב. על פי ארגון הבריאות העולמי, נזקי העישון גורמים כיום לכ-3.6 מיליון מקרי מוות בשנה.
המלחמה נגד העישון נוחלת הצלחה במדינות המערב, ושיעור המעשנים בהן פוחת בהדרגה. מנתונים שפירסמה עיריית ניו יורק עולה כי שיעור המעשנים בעיר ירד מכ-21.5% ב-2002 לכ-15.8% בלבד ב-2009. זוהי ירידה של כ-350 אלף איש. גם מי שעדיין מעשנים צורכים פחות סיגריות, בגלל ההגבלה על עישון במקומות רבים.
הירידה בביקוש לסיגריות במדינות המערב פגעה כמובן בצמיחתן של חברות הטבק, אבל מול הירידה הזו מצליחות החברות לפצות את עצמן בעלייה משמעותית במכירת סיגריות במדינות מתעוררות. כתוצאה מכך נהנו בעשור האחרון חברות הסיגריות מצמיחה מתונה ברווחיהן ומניותיהן רשמו ביצועים מרשימים.
מניית יצרנית הסיגריות פיליפ מוריס, למשל, רשמה בחמש השנים האחרונות תשואה מצטברת של 70%. יצרניות האלכוהול הגדולות דומות במידה מסויימת לחברות הטבק. צריכת אלכוהול מוגברת גורמת לפגיעה בבריאות, ורבים ממקרי המוות של צעירים נובעים מנהיגה תחת השפעת אלכוהול. גם על צריכת אלכוהול מוטלות מגבלות שונות, ובכמה ממדינות מזרח אירופה הועלה המיסוי על משקאות אלכוהוליים כדי לצמצם את צריכתם.
עם זאת, גם יצרניות הבירה והמשקאות החריפים נהנות בשנים האחרונות מצריכה גוברת במדינות המתעוררות. חברות בעלות מותגים בינלאומיים כמו קרסלברג, אנהאוזר בוש, ודיאגאו נהנות מצמיחה בהכנסותיהן, והחשיפה הבינלאומית שלהן מאפשרת להן לחפות על הירידה המסויימת בצריכת אלכוהול במערב אירופה.
תלות בתקציבים ממשלתיים
גם חברות הנשק סבלו מירידה בביקושים בשנות ה-90 של המאה ה-20, וכתוצאה מכך רשמו מניותיהן תשואות חסר לעומת שאר השוק. הסיבה העיקרית לירידה בביקוש היתה סיומה של המלחמה הקרה והתפרקות הגוש הסובייטי. אלא שפיגועי 11 בספטמבר 2001 והמלחמות שאליהן נכנסה ארה"ב בעיראק ובאפגניסטאן שינו את התמונה.
בעשור האחרון רשמו מניות של חברות ביטחוניות ויצרניות נשק מובילות כמו ג'נרל דיינמיקס והאניוול רווחים גבוהים. בשנים האחרונות היחס של המשקיעים למניות של חברות הנשק שוב נהפך שלילי, משום שרובן נסמכות על תקציבים ממשלתיים שעומדים בפני קיצוצים נרחבים.
ארה"ב, שהסיגה בשנה האחרונה את כוחותיה מעיראק תיאלץ לבצע קיצוצי תקציב עמוקים וצפויה כנראה להקטין בעתיד הקרוב את תקציבי ההצטיידות של צבאה. מהלך כזה יפגע כמעט בוודאות בהזמנות מחברות הנשק המובילות.
עם זאת, תחומי הנשק והביטחון הם מחזוריים, ובעתיד הלא רחוק יצטרכו צבאות העולם לחדש את ציודם. חלק מהביקוש לנשק עשוי להגיע גם מהשינויים הגיאופוליטיים שמתרחשים כיום בחלק ממדינות ערב.
ישנן גם חברות נשק שאינן תלויות כל כך בתקציבים ממשלתיים ושמצליחות לצמוח בשווקים אזרחיים. דוגמה לכך מספקת יצרנית האקדחים והרובים סטורם רוגר אנד קומפני האמריקאית, שמנייתה ניתרה בשנה האחרונה ב-130% והשלימה בתוך שנתיים זינוק של כ-250%. עם שיעור צמיחה של כ-50% במכירות בתוך שנה, הצליחה סטורם להכות את המתחרה הוותיקה והמדשדשת סמית' אנד ווסון.
האיום של האינטרנט
אצל מפעילות בתי הקזינו הגדולות התמונה מורכבת יותר. אלה מהן שהיו מעורבות בפרויקטי בנייה גדולים בלאס וגאס ונסמכו על מנופי אשראי גדולים נקלעו לקשיים עם כל ענף הנדל"ן האמריקאי, ומניותיהן צנחו במשבר הפיננסי בעשרות אחוזים.
מחיר מניית לאס וגאס סנדס, למשל, עדיין נמוך בכ-60% ממחירה באוקטובר 2008. יריבתה, וויין רזורטס, הצליחה להתגבר על המשבר, ומחירה קרוב למחיר השיא שלה ב-2008. שתי החברות בונות על צמיחה עתידית חזקה מבתי הקזינו שבנו באי מקאו שבסין, שנהנה מתנופת תיירות חזקה של היבשת המתעוררת.
לעומת תחומי החטאים האחרים, נראה שתחום ההפעלה של בתי קזינו הוא החשוף ביותר לתחרות. המיסוי על פעילויות ההימורים גבוה, ומדי פעם מאפשרות הרשויות להקים בתי קזינו באזורים חדשים, שמושכים אליהם את המהמרים ומצמצמים את הביקוש לבתי ההימורים הקיימים. בנוסף, מתמודדים בתי ההימורים מול פעילויות הימורים בלתי חוקיות ומול אתרי ההימורים באינטרנט שמושכים אליהם נתח ניכר מכספי המהמרים.
מבין תחומי החטאים המסורתיים, נראה שהתחום שסובל יותר מכולם מהשינויים בסביבה העסקית והטכנולוגית הוא תחום הפורנוגרפיה. עדות לכך ניתנה לפני כשנתיים כאשר בעלי המגזין פלייבוי החליטו להפסיק את ההפצה של גליונותיו ולהתמקד במסחור של שם המותג בלבד.
ככלל, עסקי הפורנוגרפיה ממעטים לגייס הון ציבורי, והנוכחות שלהם בבורסות העולם דלה. מגזיני הפורנו ששיגשגו בשנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה מתקשים להתמודד עם כמות הפורנוגרפיה האינסופית שמופצת חינם באתרי האינטנרט.
מי שבכל זאת מחפש להשקיע במניה המתמחה בבידור בעל אופי מיני למבוגרים מוזמן לנסות את מזלו בחברה כמו ריק'ס קברט, שמנייתה נסחרת בבורסה האמריקאית. ריק'ס קברט מפעילה כמה מועדוני חשפנות ופיתוי בארה"ב, ופעילה גם בתחום אתרי האינטרנט הפורנוגרפיים. החברה רשמה בשנה שעברה הכנסות של 85 מיליון דולר, ורווח נקי של 10 מיליון דולר, ושווי השוק שלה הוא כ-90 מיליון דולר. היא עדיין לא מחלקת דיווידנדים מרווחיה.