הצעת חוק: הצמדת עיסקאות למדד תהייה דו כיוונית

הצמדה של עסקות למדדים השונים (מדד המחירים לצרכן, מדד תשומות הבנייה או מדד הצמוד למטבע זר) תהיה דו כיוונית ותופיע ככזאת על גבי החוזה האחיד, כלומר: כשהמדד יעלה הצרכן ישלם יותר, אך כשהמדד ירד הצרכן ישלם פחות - כך עולה מהצעת חוק שהגיש ח"כ שי חרמש (קדימה) שאושרה היום בועדת השרים לענייני חקיקה.

ח"כ חרמש ציין כי "רוב רובם של הצרכנים פשוט לא מבינים כמה כסף הם מפסידים במצב הנוכחי. מדובר בגן עדן עבור מי שמבקש לחלוב אותם". הצעת החוק גובשה על ידי חרמש, בשיתוף עם צמרת האוצר, בנק ישראל ומשרד המשפטים ומשום כך תהליך חקיקתה צפוי להיות מהיר.

עוד אמר חרמש כי "בבואינו, הצרכנים, לחתום על הלוואה, משכנתא או התחייבות כספית ארוכת טווח אחרת - אנו מתבקשים לחתום על חוזה אחיד, שהוא שם נרדף לספר עב כרס, רצוף בסעיפים ותתי סעיפים שאין לנו את הידע כמו או הזמן להבין את משמעותם או להתמקח עליהם. כך שעוד לפני חתימת העסקה אנו נמצאים בעמדת נחיתות. לצערי הרב, חברות וספקים גדולים הפכו את כלי ההצמדה למדד, לאמצעי לגריפת רווח נוסף מהצרכנים".

חרמש הסביר כי בחוזים אחידים רבים מופיע תנאי הקובע שער מזערי למדד אליו הצמידו (בדרך כלל בגובה המדד ביום חתימת החוזה); המשמעות היא, שאם עלה ערכה הריאלי של התחייבות כספית, אזי הצרכן ישלם יותר אך אם ערכה הריאלי ירד, הצרכן מחויב לשלם על מוצר יקר יותר מערכו.

במקרים רבים, כמו בהלוואות או משכנתאות נתון הצרכן בנוסף גם ללחץ כספי, בעתיו הוא פונה לקבל את הכסף. את חוסר הסימטריה הזו מנצלים הגופים המעניקים את השירות, וקובעים באופן מפלה, כי במידה והמדדים עולים ישלם הצרכן על העלייה, אך במקרה ההפוך לא תשפיע הירידה על תשלום הצרכן.

לדבריו, הצעת החוק באה לתקן אפלייה מתמשכת ברבבות חוזים, עליהם חתומים אזרחי ישראל באין ספור עסקות, הלוואות, משכנתאות, רכישות בתשלומים וכל התקשרות עסקית אחרת.

הוא הוסיף כי " חקיקה זו למעשה תגדיל את האיזון וההדדיות בין הספק הגדול והצרכן הבודד בכל שינוי ובכל מדד אליו הוצמדה העסקה. בחוזים האחידים שייכתבו מעתה ואילך, ייקבע באופן מפורש, כי המחיא לצרכן יוצמד למדד לא רק כאשר הוא עולה, אלא גם כאשר הוא יורד".