האם ישבית שר התחבורה את הרכבת?

המשא ומתן לגיבוש רפורמה מבנית בחברת רכבת ישראל יגיע הבוקר לנקודת רתיחה, במסיבת עיתונאים שעליה הכריז במפתיע רק אתמול שר התחבורה, ישראל כץ, ללא שיתוף ההסתדרות ורכבת ישראל.

לפי הערכות, אם לא יוצג עד הבוקר מתווה מוסכם על משרדי הממשלה, ועד עובדי הרכבת וההסתדרות, לביצוע השינוי המבני בחברה - יודיע כץ על קביעת אולטימטום שבסיומו תושבת פעילות הרכבת.

סלע המחלוקת במשא ומתן נותר בסוגיית תחזוקת הצי הנייד של הרכבת, ובשאלה אילו ציים של רכבות יועברו כעת ובעתיד לתחזוקה במיקור חוץ, ואילו יישארו בידי עובדי המוסכים ברכבת ישראל. זאת, ברקע חתימת הרכבת עם בומברדייה הקנדית על חוזה לתחזוקת 150 הקרונות הדו-קומתיים החדשים שתספק לרכבת בשנתיים הקרובות.

לפי הערכות, הממשלה הציעה לעובדים לבטל את הסכם התחזוקה שנחתם עם בומברדייה - אך להוציא למיקור חוץ את התחזוקה של מערכי הקרונועים (IC3) ברכבת, וכן את התחזוקה של 30% מהרכבות החשמליות שייקלטו ברכבת ישראל החל בשנים הבאות.

ההצעה הובאה בידי ההסתדרות לאישור ועד עובדי הרכבת - אך זה סירב עד כה להסכים לה. במקביל הודיע כץ כי לא יסכים בעצמו להצעה, ודרש להגדיל את שיעור הרכבות החשמליות שיתוחזקו במיקור חוץ ל-50%. היום מסתיים מניין הימים שקצב בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כדי להגיע להסכם על יישום רפורמה בחברה, ושבמהלכם נאסר על עובדי הרכבת לנקוט עיצומים. המהלך שבו נקט כץ נועד לפיכך לקבוע "דד ליין" לניהול המשא ומתן - ולהעביר לידיו את ההכרעה לגבי המשכו.

מהלכו של כץ מגיע לאחר כמה ימים שבהם עיכב ועד העובדים ברכבת ישראל את אישורו למתווה הרפורמה העקרוני שעליו סיכמו בשבוע שעבר משרדי האוצר, התחבורה, הנהלת רכבת ישראל והסתדרות העובדים (בכפוף להסכמת הוועד).

לפי מתווה זה, תקים רכבת ישראל שתי חברות בנות: האחת, חברה בת למטענים אשר תוחזק בשליטת זכיין פרטי (51%) לצורך מינוף התשתית ליזמות עסקית מוכוונת רווח. עם זאת, החברה תחוייב לשכור שירותי תפעול מחטיבת המטענים שתישאר בידי עובדי רכבת ישראל; החברה השנייה תהיה חברה בת לייזום ולפיתוח עסקי בנדל"ן החברה, אשר תוחזק במלואה (100%) בידי הרכבת - אך תורשה לקשר שיתופי פעולה עם יזמים פרטיים אסטרטגיים.

תמורת הסכמות אלה הציע האוצר להגדיל את תוספת השכר שהוצעה לעובדי הרכבת מ-12% ל-20%. כמו כן, דרש בתמורה התחייבות לשקט תעשייתי בחברה לתקופה ממושכת, וכן הסכמה להגברת הגמישות הניהולית בחברה ולהעברת תקנים בכירים בה לחוזים אישיים. מאידך, דרשה ההסתדרות הכנסת כמה מעובדי החברה החיצוניים להסכם הקיבוצי החדש שייחתם.