"מבט על ההפרטות מצביע על חדירת ההפרטה בישראל לתחומים המעוררים הסתייגות על בסיס היסטורי, סמלי ופוליטי. חדירת ההפרטה לתחומים מסוימים במערכת הביטחון ובמערכת המשפט מבטאת היטב את התרחבות התופעה. בעיני הציבור - הוצאתם מידי המדינה והעברתם לגופים פרטיים מעוררת חשש לפגיעה באתוס השירות הציבורי ולחדירה של שיקולים זרים" - כך נכתב בדו"ח ההפרטות וההלאמות, שנכתב ע"י מרכז חזן לצדק חברתי ודמוקרטיה, שבמכון ון ליר, והוגש היום ליו"ר הכנסת, רובי ריבלין, ע"י יו"ר המכון, פרופסור גבריאל מוצקין, חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וכותבי הדו"ח, ד"ר אמיר פז-פוקס ואלעד לשם.
הדו"ח סוקר את מצב ההפרטות בישראל (34) וההלאמות (4), מציג את יתרונותיהן וחסרונותיהן, ומתריע בנקודות מסוימות בהן מתקיימים מחדלים. הדו"ח סבור כי "פעמים רבות התברר שההפרטה בוצעה בלא שנבדקה יעילותה וכדאיותה, ובמקרים שנעשתה בדיקה לא תמיד התחשבו בתוצאותיה".
עוד נכתב בדו"ח כי "במדינות מערביות רבות נעשתה הערכה מחדש של מדיניות ההפרטה, בעיקר בעקבות המשבר הכלכלי של 2008 והמחאות החברתיות של 2011. בישראל מדיניות ההפרטה היא עדיין המדיניות הנוהגת, ולפי שעה אין עליה עוררין". הדו"ח קובע כי "בינתיים, למרבה הצער, למרות המחאה החברתית וההתנגדות למדיניות ההפרטה - השיירה עוברת".
הפרטת רשות הנמלים
המדינה התכוונה למכור את אחזקותיה בנמל אילת כמקשה אחת לקבוצת שליטה אחת מתוך שלוש שעברו הליך מיון: החברה לישראל (משפחת עופר), קבוצת תעבורה (משפחת לבנת) וחברת גדות (יוסי מימן). המדינה קבעה כי לא ישתתף במכרז בעל זיכיון קיים בנמל אחר בישראל, דוגמת מספנות ישראל וגדות מיכליות.
הדו"ח מציין כי משרד התחבורה מקדם אשרור של תקנה שתחייב ייבוא כלי רכב מהמזרח הרחוק דרך נמל אילת. המשמעות: ייקור עלות הרכב לצרכן, שייאלץ לשאת בעלויות האחסנה ובהוצאות השינוע. אם קבוצת תעבורה תזכה במכרז להפעלת הנמל, ייווצר קרטל אנכי ויש סכנה ששירותי ההובלה יימסרו לחברה שבבעלותה ללא מכרז. בהיעדר תחרות, אין ערובה לשמירה על מחיר הוגן של ההובלה ועל רמת השירות ומי שישלם את המחיר יהיה הצרכן.
לפי הדו"ח, רשות החברות הממשלתיות מעניקה לכיל עדיפות בגישה לנמל אילת במשך 192 יום בשנה, 16 יום בחודש, על פני כל ספינה של חברה אחרת. ההסכם נועד להבטיח את האינטרסים של כיל על רקע המכרז להפרטת הנמל ואי הוודאות לגבי ההתנהלות העסקית לאחריו, מה שיוצר מונופול בגישה לנמל.
הפרטת מערכת החינוך
ב-2010 העבירו מורים מחליפים למעלה מ-83 אלף שיעורים. ב-30 ביוני 2011 התפרסם מכרז להקמה ולתפעול של מאגר ממלאי מקום חיצוניים. על פי התוכנית, משרד החינוך יתקשר עם קבלן אשר יקים מאגר מידע ויספק מורים מחליפים בהתאם לצורך ולדרישה. מדובר במורים בשנת חופשה מלאה או חלקית, בסטאז'רים, בסטודנטים, בגמלאים בעלי תעודת הוראה, באקדמאים, במורות חיילות, במתנדבות שירות לאומי, במטפלות, באמנים ובמש"קי חינוך. המורים יועסקו על ידי משרד החינוך ויקבלו תשלום כנגד חשבונית ודו"ח פעילות. לא צוין במכרז מי יפקח על עבודת הקבלן וכיצד יתבצע הפיקוח.
הפרטת ההוסטלים לטיפול בניצולי שואה
כ-250 ניצולי שואה פגועי נפש חוסים בשלושה הוסטלים בבעלות המדינה: בפרדסיה, בבאר יעקב ובפרדס חנה. ב-2009 הועבר תפעול המוסדות לקבלן חיצוני. כיום הם מופעלים על ידי האגודה לשירותי בריאות הציבור. החוסים בהוסטלים סובלים מרעב ומקור, אינם מקבלים בגדים וציוד חימום בחורף, ובהיעדר סכו"ם הם אוכלים בידיים.
בישיבת ממשלה ב-27 בפברואר הנחה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, לבדוק את האפשרות להחזיר את השירות למדינה. ב-14 במארס הודיע ליצמן כי אף על פי שהמעשה הנכון הוא לבטל את הפרטת ההוסטלים, אין לו יכולת לממש זאת בשל מחסור בתקנים.
העובדים הסוציאליים
במרץ 2011 פתחו העובדים הסוציאליים בשביתה בת ארבעה שבועות בדרישה להעלות את שכרם ולהחיל צו הרחבה על העובדים הסוציאליים בשירותים המופרטים. ב-30 במאי 2011 נחתם הסכם קיבוצי בין המעסיקים בשירות הציבורי לבין ההסתדרות ואיגוד העובדים הסוציאליים, ולפיו יועלה שכרם ב-22.5%. הדו"ח קובע כי, הרוב המכריע של העובדים הסוציאליים בשירותים המופרטים אינו נהנה מתוספות השכר המובטחות ותביעתם לראות את ההסכם אינה נענית.
הפרטת מערכת המשפט
ביולי 2011 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק לתיקון חוק בתי המשפט שעניינה קביעת בוררות חובה במערכת בתי המשפט ולפיה נשיא בית משפט השלום או סגנו יהיו רשאים להעביר תיק אזרחי להליך בוררות שיתנהל בפני עורך דין פרטי שמונה לשמש כבורר, ללא צורך בהסכמת הצדדים. אדם יהיה כשיר לשמש בורר אם הוא שופט בדימוס או עורך דין בעל ותק של שבע שנים לפחות.
כותבי הדו"ח סבורים כי, סמכות השיפוט היא פונקציה שלטונית מובהקת וחלק בלתי נפרד ממהותו של מוסד המדינה, ואין להעבירה או להאצילה לגורמים פרטיים. הפרטת השיפוט עלולה לגרום להגדלת פערים חברתיים ולהפליה בין המתדיינים על בסיס חברתי-כלכלי. בעלי אמצעים וגופים מבוססים לא ייפגעו מפני שתיקיהם מטופלים בבתי המשפט המחוזיים, שהסדר הבוררות אינו חל עליהם. יש חשש שהפרטה זו תהיה תקדים להפרטת חלקים אחרים של מערכת המשפט.
הפרטת התפלת מים
הדו"ח מציין כי מדובר בהעברת משאב לאומי לניהול חברות פרטיות עסקיות, וכי קיים חשש להגברת הריכוזיות בענף התפלת המים בשל המעורבות של קבוצות עסקיות ובעלי הון, כמו קבוצת דלק בראשות יצחק תשובה, קבוצת אריסון, משפחת עופר ואחרים. כל הקבוצות הללו מחזיקות בבעלותן מתקני התפלה פעילים ומעורבות בפרויקטים עתידיים. לדעת הדו"ח, ריכוזיות במשק המים תגביר את הריכוזיות במשק. דבר היכול להתבטא, בין השאר, ביצירת קרטל לשמירה על מחיר מים גבוה.
הפרטת תכנון ובקרת מדיניות ממשלתית
ב-21 בפברואר 2010 התקבלה החלטת ממשלה להעצמת תשתיות מורשת לאומית. ההחלטה קבעה מתווה פעולה לשיקום, לשימור ולהעצמה של נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, המביאים לידי ביטוי את המורשת הלאומית. מדובר בתוכנית רב-שנתית שתתפרש על פני שש שנים, בתקציב המוערך ב-399 מיליון שקל. כדי לסייע לוועדת ההיגוי לבחור את הנכסים שייכללו בתוכנית ולגבש תוכנית עבודה, הוחלט במשרד ראש הממשלה לפנות לקבלת ייעוץ חיצוני וסיוע בכתיבת תוכנית אסטרטגית רב-שנתית.
הדו"ח סבור כי יש טעם לפגם בכך שתוכנית אסטרטגית לפיתוח ערכי מורשת לאומית תיכתב בידי גורם פרטי.
ההפרטות:
חברות ממשלתיות - התעשייה האווירית, בנק לאומי, בנק הדואר, רכבת ישראל, נמל אילת, תאגידי מים וביוב, נתיב מהיר בתשלום, ייצור חשמל פרטי, גנזך המדינה.
חינוך - מכינות קדם אקדמיות, בתי ספר ייחודיים בחינוך הממלכתי, עמותות וגופים עסקיים בבתי ספר, מורים מחליפים, שכר דיפרנציאלי למורים.
בריאות - שירותי רפואה פרטיים, אחיות בתי הספר, מרכזים לחלוקת מתדון, הוסטלים לטיפול בניצולי שואה.
עבודה ורווחה - עובדים סוציאליים בשירותים המופרטים, מקלטים לנשים נפגעות אלימות, הרשות לשיקום האסיר.
מערכת המשפט - בוררות חובה, הפרטת חלק מתפקידי הפרקליטות, הפרטת הגבייה ברשויות המקומיות.
קרקעות, סביבה ובנייה - מנהל מקרקעי ישראל, שמורות טבע וגנים לאומיים, התפלת מים.
ביטחון - שירותי הבריאות בצה"ל, התקשרות צה"ל ומשרד הביטחון עם חברות אזרחיות, הפסקת האבטחה של שב"כ למשלחות ישראליות בחו"ל.
תכנון מדיניות ובקרת מדיניות - תוכנית אסטרטגית לפיתוח ערכי המורשת הלאומית, מכרז לחזון כלכלי חברתי לישראל.
פיקוח - פיקוח על משפחתונים, פיקוח על קידוחי גז ונפט.
הלאמות - הרכבת הקלה בגוש דן, פרויקט הגז הטבעי, מימון הביטוח הסיעודי, קליטת עובדי מערכות מידע לשירות המדינה.