ישנן מספר סיבות המסבירות את תופעת בריחת הכספים של המשקיעים הזרים אל מחוץ לגבולות המדינה בחודשים האחרונים. בין היתר כניסתה של ישראל למדד המדינות המפותחות (MSCI), דבר שהקטין את משקלה של ישראל בתיק השקעות הזרים כשהיא נאלצת להתמודד כעת מול מדינות מפותחות כמו אנגליה וגרמניה. סיבות נוספות הן האיום האיראני ההולך ומתחזק שממשיך להשליך פחד על השוק, וריבוי הסדרי החוב בישראל שמבריחים את המשקיעים הזרים אל עבר מקומות השקעה בטוחים יותר.
עו"ד ליאור קוינטנר, שותף בכיר במשרד ארד ושות', מצביע על סיבה נוספת לבריחת הכספים אל מחוץ למדינה בחודשים האחרונים. לטענתו, החרפה בתקנה אמריקאית FATCA) Foreign Account Tax Compliance Act ) המחייבת כיום גם את הבנקים לחשוף את חשבונותיהם של האזרחים האמריקאים לרשויות המס האמריקאיות, מביאה את האזרחים האמריקאים לסגור את חשבונות הבנק שלהם בישראל, ולהסטה של מאות מיליוני דולרים למדינות שמקפידות פחות על התקנה.
מדובר בתקנה שנכנסה לתוקף עוד בשנת 2010 במסגרת ניסיון של הממשל האמריקאי להרחיב את גביית המסים מהאזרחים האמריקאים. תחילה חלה התקנה רק על האזרחים האמריקאים עצמם וחייבה אותם לחשוף את חשבונות הבנק שלהם לצורך ביקרות מס. ואולם, בחודש האחרון קיבלה תקנה זו תאוצה חדה כאשר כיום רשות המסים האמריקאית מחייבת גם את הבנקים לחשוף את חשבונות הלקוחות, ומטילה סנקציות חריפות במידה ולא יעשו כך.
על פי חוקי התקנה החדשים, בנקים שלא ישתפו פעולה עם האמריקאים מסתכנים בסנקציות חמורות. בין היתר, ניכוי מס במקור בשיעור של 30% מהכנסות הבנק, והטלת סנקציה השוללת מלקוחות הבנק האמריקאים את הטבות המס שישראל חתומה עליהן מול ארה"ב.
עם זאת, יישום הדרישות האמריקאיות בבנקים הישראלים, שנעשות ללא הוראות מפורשות מצד בנק ישראל, חושפות את הבנקים הישראלים בפני כמה בעיות מתחום הגנת פרטיות הלקוחות. עד כה, שום בנק ישראלי מלבד בנק לאומי לא הנחה את לקוחותיו כיצד עליהם לפעול בהתאם לתקנה החדשה.
הבנקים מצדם, מפנים אצבע מאשימה אל עבר בנק ישראל ומבקשים ממנו שיהיה שותף בהעברת המידע על החקיקה האמריקאית לידיעת ציבור הלקוחות, על מנת שאלו יבינו שיישום החקיקה, הינו מחויב המציאות ומתבצע בגיבוי של בנק ישראל.
"כתוצאה מהקשחת התקנה אנו עדים לבריחה של מאות מיליוני דולרים מחוץ לגבולות ישראל, כאשר האזרחים האמריקאים מעדיפים לסגור את חשבונותיהם בישראל ולהעביר אותם למדינות אחרות שמקפידות פחות" אומר עו"ד קוינטנר. "אין בנק או מוסד פיננסי בישראל שיכול לקבל על עצמו סנקציות כה משמעותיות בפעילותו הפיננסית מול ארה"ב" מסביר קוינטר.
על פי דו"ח שהוגש לקונגרס האמריקאי בשנה שעברה, מחוץ לארה"ב חיים יותר מ-7 מיליון אזרחים אמריקאים, מתוכם 100 אלף בישראל. שיעור האמריקאים בישראל הוא השני בגובהו בעולם, 123 לכל 10,000 תושבים - כפול מהממוצע במדינות OECD.
מלבד אזרחים אמריקאים, יש לציין, חייבים בדיווח עוד מיליוני אנשים. כך למשל, כל מי שמחזיק בגרין קארד, כל מי שמשקיע בשוק האמריקאי בצורה זו או אחרת, מי שנולד בארה"ב, גם אם אינו מחזיק בדרכון אמריקאי וכל מי שנולד להורה אמריקאי שהתגורר בארה"ב יותר מחמש שנים כפוף לתקנה החדשה.
מבדיקה שערך TheMarker נמצא כי קיימים היום קרוב למאה חמישים אלף תושבים בישראל העונים על אחד מהקריטריונים המוזכרים לעיל. בהנחה שכל אזרח מחזיק בחשבונו עשרת אלפים דולר בממוצע, מדובר בבריחה שיכולה להגיע לכ-1.5 מיליארד דולר אל מחוץ לגבולות ישראל במידה וכלל האזרחים יעשו כך.
כיצד מונעים מהכסף האמריקאי לנטוש את ישראל?
עו"ד קוינטנר מציע מספר פתרונות לאזרחים האמריקאים לשמור על חשבונותיהם בישראל ללא חשיפה לרשויות המס האמריקאיות. "פתרון קיצוני אפשרי לאזרחים אמריקאים הגרים בישראל הוא ויתור על אזרחותם האמריקאית - ואז כמובן שכללי החוק החדש לא חלים עליהם", אומר קוינטנר.
בנוסף מציע קוינטנר פתרונות פחות קיצוניים, שאינם מצריכים ויתור על האזרחות, כמו תכנון מס והעברת חשבונות הבנק על שם ילדי האזרח, בן או בת הזוג שאינם אמריקאים. "דבר זה פוטר את האזרח מחובת הדיווח לרשויות המס בארה"ב", הוא מסביר.
פתרון נוסף שמציין קוינטנר הוא השקעת הכסף במשק הישראלי, מחוץ לבנקים בישראל - למשל, באפיקים שאינם נזילים כמו נדל"ן. כך יורדת חובת הדיווח מהבנק, וזהו עניינו של אותו אזרח בלבד אל מול רשויות המס האמריקאיות.
"מדינת ישראל לא יכולה לאפשר הזרמה של כספים בהיקף מוערך של מאות מיליוני דולרים מאזרחי מחוץ למשק הישראלי. לכן, ראוי שהמדינה תמצא פתרון כולל לבעיה זו, כמו פנייה לרשויות המס האמריקאיות בעניין או סיוע לבנקים הישראליים במקרה של פנייה מצד רשויות המס האמריקאיות". מסכם קוינטנר.