2011 היתה שנה טובה להיי-טקיסטים, לפחות בכל הקשור לשכר. לפי "המדד של צבירן" - סקר השכר המקיף ביותר בתעשיית ההיי-טק הישראלית, שמסתמך על כ-300 חברות וכ-120 אלף מועסקים - בשנה החולפת נרשמה עלייה נומינלית של 4% בשכר. מדד המחירים לצרכן עלה ב-2011 ב-2.2%.
לפי חברת צבירן ייעוץ וסקרים, ששיקללה את הנתונים יחד עם סקר בזק לגבי מגמות בשכר ובתעסוקה שבוצע בשלהי 2011, שכר עובדי ההיי-טק עלה גם בעשור האחרון - מ-2003 צמח השכר נומינלית ב-34.5% ובשיעור ריאלי של 14%. זאת, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה מאז ינואר 2003 בשיעור של 18%.
ומה צפוי ב-2012? מיכל מלוא, מנהלת צבירן ייעוץ וסקרים, מעריכה כי רמות השכר בתעשיית ההיי-טק יעלו באופן מתון השנה. עם זאת, לדבריה, לאור האי-ודאות בנוגע למשבר הכלכלי והשלכותיו, קשה לחזות אם עליית השכר תדביק את העלייה במדד ותתבטא בהגדלת כוח הקנייה.
חברת צבירן ייעוץ וסקרים, שהיתה בבעלות פרופ' משה צבירן, ניהלה בשנה האחרונה מגעים, שהבשילו לחתימת הסכם רכישה, עם פילת. ואולם, בתחילת 2012 הודיעה פילת כי אינה יכולה לממש את עסקת הרכישה. חברת שלי אפשטיין השקעות - חברה פרטית המשקיעה בתחומי הנדל"ן, חברות הזנק ופיננסים - נכנסה בנעליה של פילת ורכשה את צבירן במקומה. פרופ' צבירן משמש כיום יועץ לחברה.
עובדים אופטימיים
בצבירן ייעוץ וסקרים אומרים כי השפעת המשבר הכלכלי על תעשיית ההיי-טק הישראלית אינה מובהקת, וכי בחודשים האחרונים ניכרת בה תזזיתיות. מצד אחד, צמצום וסגירה של חברות - כמו LSI (בראש העין), מרכז הפיתוח של דוט-היל ובאחרונה הודעתה של נוקיה-סימנס על סגירת הסניף הישראלי - יוצרות תמונה עגומה. מצד שני, אפל רוכשת את אנוביט ומודיעה על פתיחת מרכז מו"פ בישראל, AOL מרחיבה את פעילותה המקומית ויש לא מעט אקזיטים של חברות הזנק ישראליות (אמובי וקוטנדו הן האחרונות). בהקשר זה מדגישים בצבירן כי תעשיית ההיי-טק הישראלית היא מוטת יצוא, כששוקי היעד העיקריים שלה הם ארה"ב, אירופה ודרום-מזרח אסיה. לכן, טלטלה כלכלית בשווקים אלה עלולה להשפיע מיידית על תעשיית ההיי-טק המקומית.
אחד הפרמטרים שבדקו בצבירן הוא שיעור העזיבה מרצון של עובדים את מקום עבודתם. שיעור גבוה מצביע בדרך כלל על דינמיות בתעשייה ועל אפשרויות תעסוקה אטרקטיביות לעובדים העוזבים, כשהציפייה היא שלקראת שפל בענף, וכמובן שבמהלכו, העובדים ישתדלו להישאר במקום עבודתם.
מניתוח הנתונים עולה כי שיעור העזיבה מרצון ב-2011 היה 8.7% - גבוה משמעותית מהשיעורים שנרשמו ב-2009 (5.6%) וב-2010 (6.2%). מגמה זו משקפת, לפי צבירן, אופטימיות של העובדים עד סוף 2011 באשר לעתידם התעסוקתי ויכולתם למצוא עבודה חדשה.
כדי להשלים את התמונה יש לבחון את שיעור העזיבה שלא מרצון. לפי המדד של צבירן, שיעור העובדים שפוטרו מעבודתם ב-2011 היה 5% - גבוה במקצת משיעור הפיטורים ב-2010 (4.2%). עם זאת, להערכת מלוא, לא ניתן לקשור ישירות בין ההאטה הכלכלית לשיעור המפוטרים שעלה במקצת, שכן במרבית החברות שפיטרו (94%) הבהירו כי סיבות הפיטורים לא היו קשורות במישרין למשבר הכלכלי, אלא בעיקר לשינויים ארגוניים שנבעו ממיזוגים ורכישות של חברות.
גם הנתונים על גיוסי עובדים בחודשים האחרונים אינם משקפים אווירת משבר. בתקופות של שפל כלכלי מנוצלים עזיבה מרצון של עובדים ופיטורים כפויים להקטנת מצבת כוח האדם ולקיצוץ בהוצאות השכר. מגמה כזו לא נצפתה בחודשים האחרונים - 96% מהחברות במדגם דיווחו על גיוס עובדים במחצית השנייה של 2011, ומגמה זו נמשכה גם בתחילת 2012.
ניתוח נתוני הגיוס בחברות ההיי-טק בשלוש השנים האחרונות מצביע בבירור על מגמה של עלייה - הן במספר החברות המגייסות עובדים והן בשיעור המגויסים החדשים מתוך מצבת העובדים. יתרה מזאת, בעוד שבמרבית החברות ציינו כי גיוסי העובדים נועדו להחלפת עובדים שפוטרו או עזבו וגם לצורכי הגדלת הפעילות, הרי שכ-15% מהחברות במדגם דיווחו על גיוס עובדים רק למטרות התרחבות והגדלת מספר העובדים - רחוק מלאפיין קיפאון או שפל כלכלי.
בצבירן מציינים כי מרבית העובדים גויסו לתחום הפיתוח, בעיקר מהנדסי חומרה ותוכנה. מגזרים נוספים שגייסו עובדים: בקרת איכות (QA), שיווק (מנהלי מוצר ומנהלי פרויקטים), מערכות מידע, שירות ותמיכה, מכירות, תפעול, כספים ומינהלה.
עוד עולה מנתוני המדגם כי 65% מהחברות דיווחו על קשיים בגיוס עובדים לתחומים מבוקשים, בעיקר מפתחי דוט.נט, ג'אווה, ++C, מהנדסי אלגוריתמים, בדיקות תוכנה, מפתחי לינוקס, מהנדסי וריפיקציה ו-VLSI. עוד דווח על קשיים בגיוס עובדים לתחום מערכות המידע והתשתיות (DBA, אנשי תשתיות לינוקס-יוניקס, חוקרי אבטחת מידע ומנתחי מערכות) וכן אנשי מכירות ותמיכה טכנית.
נתון זה גבוה משמעותית בהשוואה לשיעור החברות שדיווחו על קשיים בגיוס ב-2010 (53%). לפי צבירן, ניתן לקשור את קשיי הגיוס לעלייה העקבית בשיעור העזיבה מרצון - מכיוון שיותר מועמדים עזבו מרצון, הם בררנים יותר בבחירת מקום העבודה וכוח המיקוח שלהם גדל.
לפי צבירן, כ-75% מהחברות במדגם דיווחו על כוונה לגייס כ-2,300 עובדים במחצית הראשונה של 2012. עם זאת, מניתוח השוואתי של שיעור החברות שמתכננות לגייס עובדים, עולה כי שיעורן בינואר-יוני 2012 נמוך לעומת יולי-דצמבר 2011 וגם בהשוואה לתקופה המקבילה. בצבירן מעריכים כי הירידה נובעת מזהירות בכל הקשור לתכנון גיוסים עתידיים, לאור ההאטה הכלכלית.
עדכוני שכר נקודתיים
פרמטר נוסף שמדדו בצבירן היה עדכוני השכר. פרמטר זה נבדק בהשוואה רב-תקופתית של יולי-דצמבר על פני ארבע שנים (2008-2011). ב-2008 ו-2009 השפעת המשבר באה לידי ביטוי בהעדפה של עדכונים נקודתיים, לעומת עדכונים גורפים לכלל העובדים. היציאה מהמשבר ב-2010 באה לידי ביטוי בעלייה בשיעור עדכוני השכר הגורפים.
המשבר הכלכלי ב-2011 שוב הקטין את שיעורם היחסי של העדכונים הגורפים. לדברי מלוא, שיעור החברות שביצעו עדכוני שכר במחצית השנייה של 2011 היה דומה לזה שנרשם ביולי-דצמבר 2010 - אם כי אופיים היה שונה. שיעור החברות שעידכנו שכר לכלל העובדים ביולי-דצמבר 2011 ירד בהשוואה לתקופה המקבילה, ושיעור החברות שדיווחו על תיקונים נקודתיים היה גבוה יותר.