מהו קנס הולם על שוכר שמפגר בתשלום שכר הדירה?

בבית המשפט לתביעות קטנות נדון תיק שבו שוכרים נקלעו לקשיים ופיגרו בתשלום שכר הדירה ומסי ועד בית. בעל הדירה הגיש נגדם תביעה כספית, שכללה רכיב קנס משמעותי בגין הפיגורים. לתמונה נכנסו שני מגשרים בהתנדבות מטעם בית המשפט, כדי לראות כיצד ניתן לגשר בין הצדדים.

כבר לגבי שאלת החוב על שכר הדירה נוצרה מחלוקת קשה, ובית המשפט הוציא את הצדדים לישיבת גישור, שבעקבותיה הסכימו להתפשר על חוב של 6,000 שקל, ואולם זה היה רק חלק מהתביעה, שכן נותר לברר את עניין הקנס על הפיגורים.

"אחרי 4-5 חודשים מתחילת החוזה הראשון החלו לפגר בתשלומים. הודעתי להם, שאם הם רוצים להמשיך לשכור את הדירה.. אני מוכן להמשיך ולהשכיר להם לשנה נוספת רק אם ישלמו לי 100 שקל פיגור בגין כל יום. הוספתי את הסעיף הזה על מנת שישלמו בזמן, לא על מנת לסחוט אותם", סיפר בעל הדירה.

השוכרת אמרה כי היא "חושבת שכל נושא הקנסות והפיגורים יצא מפרופורציה. דמי השכירות של השנה הראשונה שולמו במלואם. בשיחה טלפונית סוכם, שאנחנו ממשיכים שנה נוספת. הוא (בעל הבית, א"מ) אמר שיבוא להחתים אותנו על חוזה חדש. הוא הגיע ביום האחרון של החוזה, ב-30 ביולי 2010, בשעות הערב המאוחרות עם החוזה ושם הוסף סעיף חדש של עניין ה-100 שקל תוספת בגין כל יום איחור, והוא אמר שאם אנחנו לא חותמים על החוזה הוא יחליף מנעולים ויזרוק לנו את כל הדברים החוצה. הוא לא הותיר לנו ברירה. אם היה מודיע לי זמן סביר לפני כן שזה החוזה החדש שהולך להיות, לא היינו חותמים עליו".

הצדדים יצאו לישיבת גישור גם בנושא זה, שבעקבותיה סוכם כי הקנס בגין פיגור יגיע ל-40 שקל ליום, לתקופה של 113 ימים ובסך הכל ל-4,520 שקל, ובנוסף נותרו גם חובות של 3,000 שקל לוועד הבית ו-434 שקל חוב עבור גז.

לאחר תוצאות הגישור, הטילה השופטת זהבה בנר על השוכרים תשלום של 13,954 שקל לבעל הדירה, בתוספת של 400 שקל הוצאות משפט. לבקשת השוכרים, חילקה את הסכום לשמונה תשלומים.

רטיבות בדירה היא אחד הנושאים הנפוצים שמובילים לעימותים בבתי משפט בין בעלי דירות לשוכרים. בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה הוגשה תביעה של שוכרת ובן זוגה כנגד בעל דירת מרתף אותה שכרו השניים. לטענת השניים, הם הסכימו על שכירת הדירה מיולי 2010 עד סוף יוני 2011, ואולם כתוצאה מליקויי רטיבות ועובש שנוצרו בדירה, הם נאלצו לפנות אותה אותה כבר בסוף מארס 2011, לטענתם בהסכמת בעל הבית, שהבין את התנאים הקשים של הדירה.

לטענת השוכרים, נגרמה להם עוגמת נפש רבה כתוצאה מהרטיבות ולפיכך תבעו 15 אלף שקל. כמו כן, תבעו 560 שקל בגין חשבון חשמל שנשלח להם, כתוצאה מכך שבעל הדירה לא העביר את החשבון על שמו.

בעל הבית הכחיש את הדברים, וטען כי היחסים בינו לבין השוכרים היו תקינים במשך 9 חודשים, עד שאירע פיצוץ בצינור המים הראשי של הבניין, שמצוי באחריות ועד הבית. כתוצאה מהפיצוץ, אישר בעל הדירה, חדרו מים לדירת המרתף. במהלך המשפט, טענו בני הזוג כי זו לא היתה הבעיה הראשונה, וכי עוד לפני כן התלוננו על פיצוצים בצינורות ונזילות.

באשר לחשבון החשמל, התברר, כי רק באוקטובר 2011 טרח בעל הבית להעביר את החשבון על שמו. לטענתו, זה נגרם כתוצאה מכך שבני הזוג ניתקו את קשריהם עמו; הם העבירו את חשבונות המים והארנונה על שמו, אך הוא לא היה מודע לכך שלא עשו כן עם חשבון החשמל. מעבר לזה, טען כי השאירו את המקרר בדירה מחובר לחשמל - ולכן נוצר החוב.

השופטת יעל קלוגמן שדנה בתיק קבעה כי השוכרים לא הצליחו להוכיח, שהם נטשו את הדירה בהסכמת בעליה. התובעת העידה כי הוא הסכים לכך, בתנאי שתמצא דייר חלופי, מה שלא עשתה. מצד שני, השופטת קיבלה את הטענה כי היו בדירה בעיות רטיבות, ואולם סיכמה כי מה שגרם לבעיות הגדולות הוא פיצוץ הצינור, שגרם להצפת הדירה.

לא הוכח כי הפיצוץ נגרם באשמת בעל הדירה, אך השופטות קבעה כי מגיע לשוכרים פיצוי מסוים בגין עוגמת נפש. עם זאת, היא קבעה סכום פיצוי נמוך בהרבה ממה שדרשו התובעים - בסך 1,500 שקל, כ-10% מסכום התביעה.

לגבי חשבון החשמל קבעה השופטת כי יש לחייב את השוכרים בחשבון עד לתום תקופת השכירות, ולפיכך הטילה על בעל הדירה לשלם לשוכרים 144 שקל בנוסף. עוד הטילה עליו הוצאות משפט של 400 שקל, ובסך הכל 2,044 שקל.