פרק הדיור בדו"ח טרכטנברג יובא לאישור הממשלה

קביעת היטל על יזמים וחברות נדל"ן המעכבות בנייה על קרקעות מתוכננות, הגבלת השיווקים לחברות נדל"ן למניעת ריכוזיות בענף, העלאת ארנונה לבעלי דירות רפאים והגדלת היצע הדיור לבני מיעוטים - אלו חלק מהסעיפים בהם תדון היום הממשלה כחלק מפרק הדיור של המלצות ועדת טרכטנברג.

המלצות הדיור של הוועדה מובאות לאישור הממשלה באיחור של כמה חודשים, בשל מחלוקות פנימיות בין משרדי הממשלה וחברות הקואליציה בשורה של נושאים, פוליטיים, תכנוניים וכלכליים. ההערכות הן כי חלק מההמלצות בפרק הדיור יאושרו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ העבירו בסוף השבוע את הצעת ההחלטה, הכוללת את המלצות טרכטנברג, לשרי הממשלה. באופן תמוה, אף שדו"ח ועדת טרכטנברג עסק בסוגיית הקריטריונים לדיור בר השגה, ושם דגש על מיצוי כושר ההשתכרות - הנושא כלל לא מובא לדיון בממשלה.

אחד הסעיפים הדרמטיים שבהם תדון הממשלה הוא המלצת שר האוצר וראש הממשלה להטיל על יזמים וחברות נדל"ן היטל בגין עיכוב בנייה על קרקעות מתוכננות. לפי ההצעה, ההיטל יהיה בשיעור של עד 10% ממחיר מכירת הדירה, והוא יושת ביום מכירת הדירה.

מדובר בהוראת שעה שתחול כשנה, ונקבעה לצורך עידוד בנייה ומכירה של מקרקעין זמינים לבנייה המוחזקים כמלאי בידי הקבלנים. ההיטל יחול על חברות בנייה שבבעלותן קרקע ועליה תוכנית מפורטת המאפשרת בנייה של לפחות שמונה יחידות דיור, והחברות לא השלימו קבלת היתר בנייה בתוך שנה או שלא השכירו את הדירות או מכרו אותן תוך שנתיים מיום קבלת היתר הבנייה.

לדעת גורמים בענף, מדובר בהצעה שעשויה לפגוע ביעדי הממשלה להצפת השוק. "המדינה לא יכולה לכפות דעתה על קרקעות פרטיות", מסביר שמאי המקרקעין ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין. "במידה שמדובר בהיטל שיושת על קרקעות מדינה המוחזקות על ידי יזמים, הרעיון להטיל קנס לפי מחיר הדירה הינו עונש דרקוני. לעתים, מי שמעכב הוצאת היתרי בנייה זו הרשות המקומית, אך גם מצב של סיכון כלכלי או בעיות מימון יכולים להיות הגורמים לכך. התוצאות שנראה בשטח הן שיקטנו הביקושים למכרזי מינהל, וייווצר מצב הפוך להצפת השוק. מי שעשוי לשאת בכל היטל, אגרה וקנס שהמדינה מטילה על יזם הוא רוכש הדירה".

בישראל כמה חברות נדל"ן המחזיקות בצבר קרקעות בשווי של מיליארדי שקלים, והן אינן ממהרות לבנות עליהן מסיבות שונות. ישנן חברות שמעדיפות לעשות עסקות סיבוביות, "אקזיטים", על מנת למקסם את הרווח על הקרקע. חברות אחרות ממתינות עד שערך הקרקע יעלה. מדובר בעיקר בחברות שהיו בעבר בשליטת המדינה וההסתדרות, כגון אפריקה ישראל, אזורים ושיכון ובינוי. אך גם חברות פרטיות אחרות, כמו י.ח דמרי, (בעלת כ-5,000 דירות בקרקעות מתוכננות) וחברת אשדר (1,766 דירות בקרקעות מתוכננות), צברו קרקעות לפני עשרות שנים ומחזיקות קרקעות היסטוריות שמאפשרות בנייה של עשרות אלפי יחידות דיור בסך הכל.

ברשות מקרקעי ישראל מתייחסים לתופעה הזו כ"ריכוזיות באחזקת קרקעות". גם ההצעה שהוצגה בפני שרי הממשלה מתייחסת לכך, ולכן מציעה להורות לרשות מקרקעי ישראל לפעול למניעת ריכוזיות בענף ולהגביל את היקף הזכייה במכרזי מקרקעי ישראל ליזמים שונים - כך, למשל, בפרויקט בעל יחידות דיור רבות יחולקו זכויות הבנייה לכמה יזמים כדי לעודד בנייה מהירה יותר.

בשנה האחרונה כבר החל המינהל לשווק חטיבות קטנות של קרקע באזורים שונים בישראל: במקום שיווק בהיקף של יותר מ-200 דירות, נעשה שיווק מצומצם יותר שאינו עולה על כ-150 דירות. שיטה זו מקטינה את הסיכוי שחברות גדולות בודדות ישתלטו על שכונה גדולה, ומאפשרת גם לחברות נדל"ן בינוניות להיכנס לשוק.

צעד משמעותי נוסף שעשוי לפגוע ברוכשי נכסים להשקעה היא ההצעה להכפיל את מס הארנונה עבור דירות רפאים שאינן בשימוש. בפני ועדת טרכטנברג שדנה בסוגיה הוצגו נתונים שלפיהם קיימות כיום בישראל 46.85 אלף דירות רפאים (ראו תרשים), מהן רבות בתל אביב (4,746 דירות), חיפה (3,445) וירושלים (3,429).

ניסיון להילחם בתופעת דירות הרפאים נעשה בשנה האחרונה על ידי העיריות תל אביב וירושלים, שהודיעו כי בכוונתן להכפיל את תעריפי הארנונה לאלפי דירות. עיריית ירושלים הקימה לפני כשנתיים צוות לאיסוף מידע אודות דירות ריקות בבעלות תושבי חוץ. במקביל קרא ראש העירייה ניר ברקת לתושבים אלה להשכיר את דירותיהם לאוכלוסייה הצעירה בעיר.

המלצת הממשלה בנושא מדברת גם על בתים נטושים - שלא ראויים לשימוש וזוכים לפטור גורף בארנונה. מוצע כי הממשלה תתן חצי שנה להתארגנות, ואחר כך תכפיל את הארנונה. מירב כהן, חברת מועצת העיר ירושלים מטעם תנועת התעוררות, מסרה בתגובה: "עד היום המצב היה אבסורד כיוון שהוא עודד אנשים שמחזיקים בנכסים המוגדרים לא ראויים לשימוש להשאירם ריקים כי נהנו מפטור מלא בארנונה ללא מגבלת זמן. בעקבות פנייה שלנו לחברי ועדת טרכטנברג הוכנה המלצה לבטל את הפטור הגורף הזה ולהטיל ארנונה כפולה לבעלי אותם נכסים".

בנושא בני המיעוטים ממליצה הממשלה לאשר החלטה לעידוד בנייה ביישובים הערביים, הדרוזיים והצ'רקסיים, בין היתר בעידוד בנייה רווייה באזורים אלה. כיום, לפי הצעת הממשלה, חיים בישראל 1.5 מיליון אזרחים לא יהודים המהווים כ-20% מכלל האוכלוסייה. התוכנית שמציעה הממשלה כבר מיושמת ב-13 יישובים גדולים שנבחרו כפיילוט - ובהם נצרת, סכנין, כפר קאסם, רהט, דליית אל כרמל, עוספייה, כפר קאסם ואום אל פאחם. לפי הצעת הממשלה, התוכנית תורחב לכל היישובים של מגזרי המיעוטים שאינם מקבלים סיוע מהממשלה בתחום הדיור. לצורך כך הממשלה עשויה לאשר תקציב של כרבע מיליון שקל לתכנון קרקעות ופיתוח תשתיות באזורים אלה בחמש השנים הבאות.

ההמלצה בנושא המיעוטים מצטרפת להצעה לכלל הארץ, להאצת פעולות השיווק והפיתוח של דירות מגורים. בתוך כך מוצע לקבוע יעדים לתכנון קרקעות לצורך בנייה של 187 אלף דירות בישראל ב-2012-2016, ולהורות למשרד הבינוי והשיכון ולרשות מקרקעי ישראל לפעול לשיווק של כ-200 אלף דירות בחמש השנים הבאות, מתוכן כ-40 אלף דירות לדיור בר השגה (להשכרה לטווח ארוך או דירות קטנות).

עוד מוצע להאיץ את הדיונים בוועדת החסמים ולדאוג לתקצובה. לפי הצעת הממשלה, מאז הקמת הוועדה להסרת חסמי בנדל"ן ביולי 2010, היא האיצה פיתוח של כ-19 אלף דירות, מרביתן בראש העין (4,600 דירות), במתחם כורדני בקרית מוצקין (8,000), בלוד (3,000), רמלה (1,100), נצרת עלית (3,016), טירת הכרמל (400) ונתניה (1,134). הוועדה הוקמה במטרה להסיר מחסומים ביורוקרטיים שמנעו בנייה ושיווק של דירות במרכז ובצפון.

הממשלה מציעה להמשיך ולהאיץ את עבודת ועדת החסמים לצורך תכנון של כ-165 אלף יחידות דיור ברחבי המדינה. בין הפרויקטים המיועדים לתכנון סופי עד 2015: מתחם גלילות, לבנייה של כ-12 אלף יחידות דיור; מתחם הגוש הגדול בתל אביב לבנייה עתידית של 12-30 אלף יחידות דיור; מתחם תע"ש השרון לבנייה עתידית של כ-23 אלף יחידות דיור; מתחם אליהו בקדמת השרון לבנייה של כ-10,000 יחידות דיור; בנייה של כ-10,000 יחידות דיור במודיעין; בנייה של כ-15 אלף יחידות במחנה צריפיןו-10,000 יחידות במחנה סיריקין בפתח תקוה; בנייה של כ-4,500 יחידות במחנה תל השומר; בנייה של כ-4,300 דירות במתחם אפק בקרית ביאליק; ובנייה של כ-8,000 דירות בבית שמש ברובע ד'.

עוד תובא בפני הממשלה הצעה להגדיל את הסיוע הממשלתי בתחום הדיור בכל אחת מחמש השנים הקרובות, ב-466.8 מיליון שקל בשנה. מתוך סכום זה, 160 מיליון שקל בשנה בכל אחת מהשנים 2012-2016 ייועדו לסיוע בשכר דירה, עוד 160 מיליון שקל בשנה ייועדו להקמת בתי דיור לקשישים, 40.8 מיליון שקל בשנה לרכישת דירה או לסיוע בשכר בדירה לעולים ולנכים רתוקים, ועוד 106 מיליון שקל בשנה להטבות למשפחות חד-הוריות. משרד הבינוי ואגף התקציבים באוצר יקבעו בצוותא את הקריטריונים לזכאים. לצורך מתן הלוואות לדיור יישמר מעמד העולה החדש לתקופה של 15 שנה, במקום 10 שנים עד כה.

מיצוי כושר השתכרות של 100% למשק בית יהיה תנאי סף לקבלת סיוע, למעט סיוע למשפחות חד-הוריות. בכך נדחתה התביעה של סיעת ישראל ביתנו, שדרשה לקבוע תנאי סף של 125% כושר השתכרות כתנאי לקבלת סיוע - מה שהיה מחייב את שני בני הזוג לעבוד לפחות באופן חלקי.

גובה הסיוע המרבי הניתן במסלול שכירות לטווח ארוך לממתינים בתור לדיור ציבורי הועלה ל-3,000 שקל בחודש. הסיוע בשכר דירה למשפחת עולים הממתינים לדיור ציבורי יהיה לכל היותר 1,250 שקל. עוד בהחלטות שיובאו היום לאישור הממשלה, במסגרת פרק הדיור בדו"ח ועדת טרכטנברג,

הצעת הממשלה שמה דגש על התחדשות עירונית וקידום פרויקטי פינוי בינוי, ולכן מציעה להורות לממונה על מחוז המרכז להקים בתוך 30 יום ועדת משנה לוועדה, שתוסמך לדון רק בפרויקטים של פינוי בינוי.

עוד מוצע לסייע לרשויות שבשטחן מקודמים פרויקטי פינוי בינוי שמתעכבים עקב בעיות מימון. לאחר שתיבחן מידת הרצינות של הפרויקט, תוכל הרשות לקבל סיוע כספי מהממשלה. משרד הבינוי והשיכון יתוקצב בכ-60 מיליון שקל לצורך כך עד 2014. עד היום קודמו פרויקטי פינוי בינוי לבנייה של 8,245 דירות.

-

דירת רפאים

דירה שנרכשה לצורכי השקעה או נופש, ומאוכלסת תקופה קצרה בשנה. דירה נחשבת דירת רפאים אם צריכת החשמל השנתית בה נמוכה מ-10% מצריכת החשמל הממוצעת הארצית

ישראל ביתנו תתמוך בפרק הדיור בתמורה לסיוע לעולים וקשישים במיליארד שקל; צצשיכה להתנגד לרפורמת התכנון

סיעת ישראל ביתנו תתמוך היום בפרק הדיור של דו"ח ועדת טרכטנברג, שיידון בישיבת הממשלה - לאחר שקיבלה בתמורה לכך חבילת סיוע נרחבת בדיור לעולים ולקשישים, בעלות של כמיליארד שקל. עם זאת, המפלגה עדיין מתנגדת לרפורמת התכנון והבינוי שיזם ראש הממשלה בנימין נתניהו ("רפורמת המרפסות"), ומתנה את תמיכתה בהיענות לדרישותיה בתחום הדיור בר ההשגה ברפורמה.

שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, אמר אתמול כי "ישראל ביתנו גאה להשיג חבילת סיוע נרחבת לאוכלוסיות המוחלשות ובראשם העולים החדשים". עם זאת, בסיעה הכחישו אתמול בתוקף פרסומים לפיהם הגיעה להבנות עם משרד ראש הממשלה או עם משרד הבינוי בנושא רפורמת התכנון ודיור למשתכן. לדברי מקורות במפלגה, המחלוקות בסוגיות אלה עומדות בעינן, ואם לא יימצא להן פתרון - רפורמת המרפסות לא תאושר עד סוף מושב החורף של הכנסת, ביום רביעי השבוע. בכנסת מעריכים שיופעלו לחצים על ישראל ביתנו לתמיכה ברפורמה בימים הקרובים, בטרם תצא הכנסת לפגרה. ההצבעות בקריאה השנייה והשלישית על רפורמת התכנון ייערכו בסוף אפריל, עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת.

המחלוקת בין ישראל ביתנו מחד, לבין ראש הממשלה, שר האוצר וסיעת ש"ס מאידך, נוגעת לקריטריונים לסיוע בדיור ממשלתי. ישראל ביתנו דורשת כי הקריטריון הקובע לקבלת סיוע יהיה כושר השתכרות של 125% לפחות, כלומר שני בני הזוג עובדים - כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני בין הסיעה לראש הממשלה. ש"ס, הנהנית מתמיכת ראש הממשלה ושר האוצר, עומדת על כך שהקריטריון הקובע להטבת דיור מהמדינה יהיה מספר שנות הנישואים של בני הזוג, ובכך יקנה יתרון לזוגות חרדים - וגם זאת סוכם בהסכם קואליציוני, הפעם בין ראש הממשלה לש"ס.

שר החוץ אביגדור ליברמן מישראל ביתנו, הנמצא בסיור במזרח הרחוק, ייעדר מישיבת הממשלה היום. חברת ועדת הכספים ומנכ"לית ישראל ביתנו, ח"כ פאינה קירשנבאום, אמרה אתמול כי "בלי הקול שלנו אין רוב בועדת הפנים לרפורמת התכנון. המפלגה דורשת להכליל את מיצוי כושר ההשתכרות בקריטריונים לדיור בר השגה".