מחאת הצרכנים נגד מחירי המזון הגבוהים, שצברה תאוצה בשנה האחרונה, היתה עשויה לתת את האות לגל של יוזמות מקוונות שהיו מתחרות על לבו של הצרכן ומציעות חלופה לקניית מזון בסניפי הרשתות. הסיבה לכך היא העובדה שמכירה מקוונת אינה כרוכה בעלויות הגבוהות המאפיינות את החנויות הפיסיות.
משום מה זה לא קרה. נכון להיום, לא זו בלבד שרק רשתות בודדות מציעות מוצרי מזון לרכישה מקוונת, אלא שהמחירים המתפרסמים באתריהן אינם תמיד זולים יותר מבסניפים. אם לא די בכך, אתר האינטרנט של שופרסל כלל לא היה זמין באחרונה לגולשים במנוע החיפוש גוגל. כשפנינו לפני כשלושה שבועות למשרד יחסי הציבור של הרשת, נאמר לנו כי "האתר בבנייה מחודשת". האם בעידן הנוכחי יעלה על הדעת שאתר מכירות של רשת מובילה ייעדר ממנוע החיפוש של גוגל זמן רב כל כך?
שלוש רשתות מזון מציעות כיום את מוצריהן דרך האינטרנט: שופרסל, מגה ורמי לוי. ליינות ביתן יש אתר מושקע, שמספק מידע מפורט על הסניפים ועל הרשת, אבל אי אפשר לרכוש דרכו מוצרים. גם לרשתות ויקטורי, ביג זול, מחסני השוק וחצי חינם יש אתרי אינטרנט שאינם מאפשרים לרכוש מוצרים אונליין.
משווים בין תפוחים לאגסים
כיום קיימים כלים אינטרנטיים מעטים המאפשרים השוואה בין סלי מזון או בין מוצרים בודדים. אתר השוואת המחירים זאפ, שבבעלות קבוצת דפי זהב, העלה בספטמבר מדור חדש בשם זאפ מרקט, שמבצע השוואות בין סלי מזון של רמי לוי, מגה ושופרסל. הבעיה העיקרית של השירות היא שלא פעם אין הוא מזהה מוצרים מקבילים ברשתות השונות. כמו כן, השימוש בו אינו אינטואטיבי, ורק גולש מתוחכם יוכל לדלות ממנו השוואה מניחה את הדעת בין מוצרים בודדים או בין סלי מזון.
אתר הסופר, שעלה לאוויר ביוני 2011, מציע אף הוא השוואת מחירים בין סופרמרקטים. האתר משווה בין שופרסל, רמי לוי, מגה וסופר באבא. השימוש בו נוח יותר, בחירת המוצרים קלה וניתן לראות מיד כמה עולה סל מזון בכל רשת. אלא שכמו בזאפ, הבעיה נעוצה במה שהאתר מכנה המוצרים החסרים - מוצרים שלא נמצאים בכל רשתות המזון - סוגיה שמקשה מאוד על ההשוואה.
באתר מציעים להחליף את המוצרים החסרים במוצרים זמינים, אבל לא תמיד אלה שהוצעו לנו היו דומים למוצרים שתיכננו לקנות. כך למשל, כאשר ביקשנו מלבין קפה קומפלטה 400 גרם, האתר הודיע שהמוצר אינו זמין ברמי לוי. החלופה שהוצעה היתה חלב עמיד בקרטון.
השבוע יעלה לאוויר אתר אינטרנט חדש בעברית בשם מיי סופרמרקט, שמבטיח חיסכון של עד 35% בקניות בסופרמרקט. במבט ראשון האתר דומה לאלה של זאפ והסופר. הוא משווה בין סלי מזון של מוצרים ברשתות מגה, רמי לוי ושופרסל (בקרוב גם יינות ביתן) על פי המחירים המתפרסמים באתרי האינטרנט שלהן. הוא גם יודע לומר איזה מוצר קיים במלאי של כל סניף, ומציע מוצרים חלופיים במקום אלה החסרים. בכל רגע נתון מוצגת על המסך העלות הכוללת של סל המזון.
מאחורי האתר עומדת חברת הסטארט-אפ הישראלית מיי סופרמרקט, שהוקמה לפני ארבע שנים על ידי אמיר עופר, ליאור אש ואייל ליבנה. כיום מעסיקה החברה 45 עובדים בניו יורק, בלונדון ובישראל, שבה נמצא מערך הפיתוח שלה. מנכ"ל החברה הוא אלון בלוך, שמונה לתפקיד לפני כחודשיים וחצי. מנכ"ל החברה בישראל הוא גלעד שמחוני.
עופר מספר שהקים את החברה לאחר שהגיע למסקנה שמדובר בזירה המשוועת לשקיפות מחירים. "זאפ התחילו בהשוואה בין מוצרים אלקטרוניים - טלוויזיות ומצלמות. אבל אדם קונה מוצר כזה פעם בשנה או שנתיים. לעומת זאת, אנשים מוציאים מאות שקלים בשבוע על מזון, ולא היה שום אתר שמאפשר השוואה בין מוצרי מזון".
למיי סופרמרקט פעילות ענפה בבריטניה. היא משווה בין סלי מזון של רשתות כמו ASDA ,TESCO ,Sainsbury's ו-Ocado, ויותר מ-4 מיליון צרכנים נכנסים לאתר שלה מדי חודש. עד כה גייסה החברה 22 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון פיטנגו וגריילוק. לדברי עופר, מאז שהחברה נכנסה לשוק הבריטי, היא שינתה את האופן שבו הבריטים רוכשים מזון באינטרנט. "השקיפות האינטרנטית משפיעה מאוד על הרשתות. יש ירידת מחירים גם בסניפים הפיסיים, ולא רק באתרים של הרשתות. אנחנו מעריכים שזה מה שיקרה גם בישראל".
אלגוריתם חכם
לדבריו, מה שמייחד את החברה הוא אלגוריתם שיודע להציע לצרכן מוצרים חלופיים שבאמת מהווים חלופה. "זאת אחת הבעיות העיקריות של שירותים אחרים. מציעים לך מוצר חלופי אבל הוא לא באמת חלופי. המערכת שלנו מנתחת את המוצרים ויודעת איזה מוצר יכול להחליף איזה מוצר. לא על סמך תיוג של הרשת עצמה, אלא לפי סוג המוצר, סוג האריזה והרכיב. המערכת שלנו יודעת לנתח אלפי מוצרים".
לדברי שמחוני, בזכות השימוש באתר, הצרכנים יכולים לגלות עיוותים במחירים. למשל, כאשר אריזת חיסכון של 200 גרם יקרה יותר משתי אריזות של 100 גרם. "במקרה כזה, האלגוריתם של מיי סופרמרקט יציע לך מוצר חלופי באותו משקל". האתר יודע להצביע לא רק באיזה רשת סל המזון הוא הזול ביותר, אלא גם אם משתלם לגולש לפצל את הסל ולרכוש חלק מהמוצרים ברשת אחת וחלק ברשת אחרת, בשקלול עלות המשלוח.
האתר גם תומך בכרטיסי מועדון ובהנחות שהם מציעים ללקוחות הקבועים. שמחוני מסביר כי לפי בדיקות שביצעה החברה, רכישה דרך האתר יכולה להוזיל את סל הקניות ב-10% בממוצע על ידי החלפת מוצרים. "כ-80% מהצרכנים הבריטים שמגיעים לאתר שלנו מחליפים מוצרים, בעיקר בגלל החיסכון הגדול. חלק מהצרכנים משתמשים באתר כדי לבדוק מחירים ואז ניגשים לחנות הפיסית וקונים שם. האתר מאפשר להם לקבל אומדן טוב על העלות, למרות המחירים השונים בסניפים ובאינטרנט".
כך מסייעות האפליקציות והרשתות החברתיות לצרכנים
לצד האתרים הסופר, זאפ מרקט ומיי סופרמרקט, קיימות בשוק אפליקציות לסמארטפון שמשוות מחירים ומעדכנות את הצרכן על מחירי מוצרים בחנויות. מרקט פלייס היא אפליקציה לאייפון שמאפשרת להשוות מחירים על ידי סריקת הברקוד של המוצרים. האפליקציה משווה בין מחירי המוצרים באתרי שופרסל, מגה ורמי לוי - אך זהו גם החיסרון שלה: היא לא מכסה את כל רשתות השיווק, ומובן שהמחירים באתרי האינטרנט שונים מהמחירים בסניפים הפיזיים.
צרכנים שבבעלותם סמארטפון עם מערכת הפעלה אנדרואיד, כמו גם בעלי אייפון, יכולים להיעזר באפליקציה בשם ברקודר, שמאפשרת אף היא השוואת מחירים באמצעות סריקת ברקודים. לפני כחודש הושקו אתר ואפליקציית סלולר בשם פרייסז, שמציעים פלטפורמה המתבססת על דיווחי גולשים ומאפשרת השוואת מחירים ארצית. האתר והאפליקציה החינמית יודעים למיין מוצרים לפי מחיר ולפי מקום מגורים, ואף מספקים פירוט של היסטוריית המחירים בכל סניף. המשתמשים יכולים לסרוק ברקודים של מוצרים ולשתף משתמשים אחרים במידע. החברה מגדירה את האפליקציה כ-"Waze של רשתות המזון".
אפליקציות ואתרים להשוואת מחירים אונליין הם לא הכלי היחידי שעומד לרשות הצרכנים. בשנה האחרונה מספקות קבוצות בפייסבוק לא מעט מידע על המקומות שבהם כדאי לקנות מוצרים מזון. באחרונה נחשף ב-TheMarker מיזם צרכני בשם "מועדון צרכנות נבונה", שבו תושבים מאבן יהודה סוקרים מחירים ב-9-12 סניפי רשתות מזון באזור מגוריהם ומפיצים בין חברי הקהילה טבלה המשווה בין כ-30 מוצרים, בהם קפה, ביצים, עוף, שמן, אורז ונייר טואלט.
לדברי מיקי לפיד, מנהל והוגה המיזם, היוזמה לא נולדה באינטרנט אבל כעת מתנהלת גם ברשת החברתית, ובקרוב גם באתר ייעודי. לפיד מספר על התארגנויות דומות ביישובים אחרים. "יש קבוצות גם בתל מונד, כפר יונה, קדימה, גבעת אולגה ונס ציונה. הקבוצה המתקדמת ביותר היא זו שבתל מונד, שכבר החלה לערוך סקרים בסניפים".
הרשת החברתית Better Two של היזם רמי אטיאס תוקפת את יוקר המחירים באמצעות קבוצות כוח צרכניות. הרעיון פשוט: אם אי אפשר להילחם באפליית המחירים, למה לא להפוך את הלקוחות הפרטיים לכוח קבוצתי מאוחד, וכך לקבל הצעות זולות יותר כקבוצה?
הרישום לרשת החברתית Better Two מתבצע בכתובת bettertwo.com. כל גולש בוחר את החשבונות שבהם הוא מעוניין לחסוך. בכוונת הרשת להשיג דילים טובים יותר גם בסלולר, באינטרנט, בכבלים, בטלפון ובביטוחים. לדברי אטיאס, מאז שהאתר שהושק בדצמבר, הצטרפו אליו 5,600 גולשים. "בשבוע הקרוב נשיק את ההנחות בתחומי הדלק והאינטרנט. אנחנו במגעים מתקדמים בנוגע לחשבונות בנק וכרטיסי אשראי".