האם ישראל היא עדיין יעד אטרקטיבי להגירה עבור יהודים מהמערב שמדינותיהם סובלות ממשבר כלכלי ואבטלה גואה? מנתונים חדשים של המשרד לקליטת עלייה עולה כי ב-2011 נבלמה המגמה של עלייה מואצת לישראל, שהחלה ב-2009, ממדינות שסובלות משיעורי אבטלה גבוהים - בריטניה (אבטלה של 8.4%), יוון (20%), ספרד (23%), איטליה (9%), פורטוגל (12.4%) וארה"ב (8.3%).
ב-2011 עלו לישראל 3,920 עולים ממדינות אלה - ירידה של 13% לעומת 2010, אז עלו מהן 4,496 איש. למרות הירידה שנרשמה בשנים האחרונות, בהשוואה ל-2007 - שנה לפני שפרץ המשבר הכלכלי העולמי - מדובר במספר גבוה של עולים, אז הגיעו לישראל כ-3,620 עולים בלבד משש המדינות.
העלייה המשמעותית ביותר במספר העולים לישראל ממדינות שנפגעו מהמשבר הכלכלי העולמי חלה בין 2008 ל-2009 - קפיצה של 26% במספר העולים, שרבים מהם הגיעו לישראל על רקע כלכלי.
מארבע המדינות שבהן יש קהילות יהודיות בינוניות עד גדולות ושיעורי האבטלה בהן גבוהים מאוד, בעיקר בקרב צעירים (36% ביוון, 44.3% בספרד, 30% באיטליה ו-27.8% בפורטוגל) - המשיכה העלייה במספר העולים לישראל ב-2011: 202 עולים מארבע המדינות עלו לישראל לעומת 188 ב-2010. בהשוואה ל-2007 מדובר בקפיצה של 72% במספר העולים מארבע המדינות מוכות המשבר.
ב-2009, בשיאו של המשבר הכלכלי, שמוקדו היה בארה"ב, גדל ב-24% מספר העולים מארה"ב. מספר העולים מבריטניה גדל ב-30%. מספר העולים לישראל מספרד, איטליה, יוון ופורטוגל יחדיו עלה ב-53%.
ד"ר מיכאל בן סעדון, מנכ"ל עמותת גבהים העוסקת בהשמה של עולים אקדמאים, מסביר כי משברים כלכליים נוטים לרוב לעודד אנשים ששקלו ממילא לעשות עלייה - להוציאה לפועל. "מצב כלכלי לא טוב במדינת המוצא הוא גורם מדרבן", מסביר בן סעדון. "הממד הרגשי-אידיאולוגי משחק תפקיד עיקרי, ובמקביל כיום אנשים כבר אינם חושבים לעצמם שלעלות לישראל זו התאבדות כלכלית".
חנה קורן, ראש אגף בכיר לעידוד עלייה במשרד לקליטת העלייה, מסבירה את הבלימה שחלה ב-2010-2011 במגמת העלייה לישראל ממדינות הסובלות ממשבר כלכלי בכך שהסוכנות היהודית שינתה בתקופה זו את המיקוד שלה - מעידוד עלייה לישראל לפעילות בקהילות היהודיות, שמטרתה חיזוק הזהות היהודית ומניעת התבוללות. "עידוד עלייה הוא כבר לא באג'נדה של הסוכנות, ויש לכך השלכות", אמרה.
לדברי קורן, "הקושי הכלכלי שאליו נקלעו מדינות אירופה הוא בגדר הזדמנות לעידוד עלייה שלא נוצלה עד תום, בעיקר בהתחשב בעובדה שהחוסן הכלכלי של ישראל הוא גורם משיכה ברור. אמנם בשנים האחרונות ראינו האצה בעלייה מיוון למשל, אבל לאור המשבר הפיננסי החמור שממנו סובלת המדינה - זה די מפתיע שיהודים לא מגיעים בהמוניהם. יש גם קשר לעובדה שהקשרים המשפחתיים ביוון הדוקים מאוד, ומי שבאים לכאן הם הצעירים שלא מצליחים למצוא עבודה או עבודה מכניסה מספיק, ומבקשים לפתוח בישראל חיים חדשים".
"ביוון הכל תקוע"
צעירים שהגיעו לישראל באחרונה ממדינות הסובלות ממשבר כלכלי צופים כי העלייה המואצת לישראל תימשך בשנים הקרובות, גם אם לא יהיה מדובר בהיקפי העלייה של 2009. חיים טפלני, 28, שעלה לישראל מיוון ב-2010 לאחר שלא מצא בה עבודה, מספר על קהילה מתרחבת והולכת בישראל של עולים צעירים מיוון. לדבריו, "יש כאן יותר הזדמנויות, בעוד שביוון הכל תקוע. צעירים יוונים מיואשים בורחים לגרמניה ולאוסטרליה. היהודים באים לישראל. חבר יווני שלי שעשה עלייה לפני חודשיים, מצא בתוך שבועות עבודה בהיי-טק".
אלי פרץ דל קמפו, 30, עלה לישראל מספרד ב-2011 ממגוון סיבות - חלקן כלכליות. "עבדתי בספרד בחברה העוסקת באיכות הסביבה והיא לא הסכימה לשפר את התנאים שלי", הוא מספר. "אז החלטתי לבוא ללמוד בישראל. השתלבתי פה ומצאתי זוגיות, מה שהוביל לעלייה".
מוריס קאלו, בן 31, עולה חדש מאיטליה, מספר שאיטלקים יהודים רבים שוקלים בימים אלה אפשרות של עלייה לישראל: "יהודים רבים באיטליה הם בעלי עסקים, ומצבם לא טוב. יש לי כמה חברים שעלו בשנה שעברה. לרוב הסיבות הן כלכליות המשולבות בסיבות נוספות, כמו ציונות. איטלקים יודעים שישראל יכולה להציע להם איכות חיים טובה. כיום מציעים לצעירים אקדמאים באיטליה שכר של 700 יורו בחודש (3,500 שקל). אני צופה שמספר העולים מאיטליה יגדל משמעותית ב-2012".
קאלו מספר כי הדיווחים על יוקר המחיה הישראלי ועל מחאות הקיץ לא השפיעו לרעה על תדמיתה של ישראל בקהילה היהודית באיטליה. "הם ראו את המחאות כדבר חיובי. נכון שערים כמו תל אביב וירושלים הן יקרות - אבל יש ערים אחרות יקרות פחות. שתי משכורות ישראליות ממוצעות עבור משפחה איטלקית - זה הרבה מאוד כסף".
מהסוכנות היהודית נמסר: "איננו מסכימים עם הפרשנות כי יש קשר בין השינוי של מבנה ואסטרטגיה בשנים האחרונות לבין היקפי העלייה לישראל. השינוי האמור ממקד את פעילותנו בהבאת צעירים מהתפוצות לחוויות בישראל. אנו כיום תורמים גדולים לתוכניות המאפשרות היכרות עם ישראל, כ'תגלית' ו'מסע'. בנינו את 'מסע' כתוכנית שמשתתפים בה כל שנה כ-10% מכלל השכבה של צעירי התפוצות. מוזרה הטענה כאילו פעילות זו היא 'הפסקה' של עידוד העלייה. בעולם היהודי של היום, שבו 90% מהתפוצות דוברות אנגלית, אין שום דבר אחר שעשוי לעודד עלייה חוץ מהתוכניות הללו. השיטות הישנות לא עבדו מעולם - למה להתמיד בהן? האסטרטגיה החדשה שלנו אף זוכה לגיבוי במחקרים רבים שעוסקים בקשר של צעירים לישראל, לפיהם אין דבר המעודד קשר לישראל ועלייה יותר מאשר החווייה בישראל".