המשבר ברכבת: העובדים אחראים - ההנהלה יותר

כאשר מתבוננים בסאגה המתמשכת של סכסוכי העבודה ברכבת ישראל אי אפשר להתעלם מהדימוי של חבורה מגושמת הנעה סובבת ומסתבכת עם עצמה תוך שהיא זורעת סביבה הרס, מבוכה ובלבול.

כן, אחראים למצב גם וועד העובדים בראשות גילה אדרעי, שעברה את הגבולות בגילויי התנהגות לא הולמת וראויה לגינוי; אחראית גם ההסתדרות בראשות עופר עיני שאפשרה לנציגיה ברכבת ישראל להשתולל בצורה לא אחראית (אי אפשר לנתק את וועד העובדים מההסתדרות, על פי דין הוועד הוא שלוח של האיגוד המקצועי השואב את כוחו וסמכותו מההסתדרות). לכן גם אדרעי וגם עיני תרמו להחרפת הבעיה, לאותה הקצנה שסופה לא נראה באופק.

התנהלותו של ועד עובדי הרכבת משולה להתנהגות פראית של ילד המתוסכל כי לא מבינים אותו, ואילו ההנהלה משולה להורים אטומים אשר במקום להרגיע את הילד ולהכיל את כעסו, הם משיבים לו בכעס ובעלבון – הרי הם כל כך צודקים, איך הוא מעז לערער על עמדתם הכה נכונה. אז עכשו, משום שהילד לא נרגע, מענישים אותו, בשבוע הקרוב אסור לו לצאת ולשחק עם חברים – השעו את גילה אדרעי לשלושה חודשים ופיטרו עוד שני חברי ועד שכנראה עברו את הגבול.

אפשר שאם עובדים מן השורה היה עוברים את העבירות שבהן הואשמו אדרעי ושני חבריה היה מקום להענישם בדרך זו, אבל הם עברו את העבירות הללו במסגרת תפקידם כוועד עובדים. איש לא מצדיק התנהגות ברוטלית אבל הטיפול בה היה צריך להיות שונה. כזה שלוקח בחשבון גם את הקונטקסט שבה בוצעה העבירה. אי אפשר להתייחס רק לעבירה כשלעצמה. מה חשבה ההנהלה שצעד כזה יעבור בשלום וכולם ימחאו לה כף?

האחריות העיקרית נופלת על כתפי ההנהלה בראשות היו"ר אורי יוגב והמנכ"ל בועז צפריר; ועל מי שמינה אותה, שר התחבורה ישראל כץ. התנהלות כוחנית, חפה מכל הבנה ביחסי עבודה, המתמקדת בכיפוף ידיו ובחינוכו מחדש של הצד השני, היא שהובילה למצב הקיים.

הסכסוך עבר לשלב הפוליטי ולאמוציות האישיות של אנשים עתירי אגו. את מכתב המחאה נגד הסנקציות של הנהלת הרכבת הפנה עיני לשר התחבורה, מעל לראשה של ההנהלה, מבחינתו היא כבר לא מהווה גורם שיש להתייחס אליו. עכשיו זה עיני מול כץ.

ההנהלה היא זו שמופקדת על ניהול תקין ואיכותי של רכבת ישראל. עבור זה היא מקבלת שכר ושלל הטבות נוספות. אם מחר הרכבת לא תנוע זה יהיה בראש ובראשונה כישלון של ההנהלה (והשר), לא של אדרעי ולא של עיני – הם אחראים לטיפול בעובדים. אם ההנהלה סבורה כי אינה יכולה לתת לנו שירות ראוי, כי השר מגביל את צעדיה, או כי הוועד "לא אחראי", אז שתואיל להניח את המפתחות על השולחן. כל עוד היו"ר והמנכ"ל מקבלים משכורת מהקופה הציבורית כדי לנהל מערך תעבורה תקין של רכבות והם אינם עומדים בכך, האחריות העיקרית לכישלון היא עליהם. אם יש אילוצים על ההנהלה להתמודד עמם בתבונה. לכל הנהלה יש אילוצים, גם מורכבים יותר מאלו של רכבת ישראל.

שוקי שטאובר, מומחה לניהול וליחסי עבודה, כתב עשרה ספרי ניהול