לאחר שבשלושת החודשים האחרונים היה המדד אפסי, מפרסמת היום הלמ"ס כי מדד חודש מארס עמד על 0.4%. זהו המדד הגבוה ביותר מאז חודש אוגוסט 2011 והוא הושפע מעליות חדות יחסית בסעיפי הדלק, התחבורה והדיור. זאת, בהתאם להערכות כלכלני המקרו.
המחירים שכצפוי משכו את המדד כלפי מעלה היו הדלק, שזינק ב-3.6% למרות הפחתות המס החלקיות של נתניהו, מחירי שכר הדירה - שהביאו לעלייה של 0.4% בסעיף הדיור ומחירי התחבורה שעלו בעקבות הזינוק במחירי הדלק ב-1.3%. כמו כן נרשמה עלייה בסעיף הריהוט (0.4%) והתרבות והבידור (0.3%).
מנגד, מה שמיתן את עליות המחירים, כפי שאלו נמדדות על ידי הלמ"ס, היו מחירי ההנעלה, שירדו ב-1.2%- ירידה המוסברת ברובה בשינויים עונתיים הכרוכים במעבר מנעלי חורף לנעלי קיץ. כמו כן נרשמה ירידה עונתית של 1% במחיר הירקות והפירות.
המדד הגבוה, מעריך אמיר כהנוביץ, כלכלן המקרו של כלל פיננסים, לא ישפיע על מדיניות הריבית של בנק ישראל. זו, הוא אומר, מושפעת כעת בעיקר מהנעשה בעולם. "בכל מקרה לא נראה שבנק ישראל יפעל לפני שיחלפו המדדים הגבוהים של מרץ-מאי", מעריך כהנוביץ. בשלוש החודשים האחרונים נותרה ריבית בנק ישראל ללא שינוי.
אלכס זבז'ינסקי: סביבת האינפלציה בירידה
"אנחנו מעריכים שקיימות הרבה יותר סיבות לירידה בסביבת האינפלציה מאשר לעלייתה. הכוחות אשר מובילים לאחרונה לעלייה בסביבת האינפלציה מתבססים על התייקרות של הגורמים בצד ההיצע, הכוללים בעיקר את מחירי הסחורות והעלייה הצפויה במסים עקיפים. מחירי הסחורות התמתנו משמעותית בתקופה האחרונה ובאשר למסים - לא נראה שבאווירה הציבורית הנוכחית תהיה לממשלה יכולת להעלות אותם". כך כותב היום אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המקרו הראשי של בית ההשקעות דש, בסקירתו השבועית.
"באופן כללי לחצי האינפלציה המיובאת צפויים להתמתן", מוסיף זבז'ינסקי. "מדדי המחירים בעולם היו בחודשים האחרונים נמוכים משמעותית מאשר בחודשים המקבילים אשתקד".
לדבריו, התחדשות המשבר באירופה מפחיתה סיכוי להעלאת הריבית בישראל ומשחררת במקצת את לחצי האינפלציה בעולם ובישראל. גם העלאות המסים שצפו חלק מכלכלני המקרו לאור הגירעון הצפוי בתקציב הממשלה אמורות להביא להתייקרויות במשק. עם זאת, זבז'ינסקי סבור שלאור הבחירות הקרבות הממשלה תעדיף לשנות את יעדיה הפיסקאליים או לפעול בצורה אחרת כדי להימנע מייקור המס.
גם אם יהיו העלאות מסים, מעריך זבז'ינסקי כי הכיוון של המדיניות היום הינו להעדיף ייקור של המסים הישירים על פני העקיפים וזאת ברוח ועדת טרכטנברג. לכן חבילת העלאות המיסוי שתוצג על ידי הממשלה כנראה רק אחרי הבחירות, תכלול שילוב של המסים העקיפים והישירים. להעלאת המסים הישירים, הוא מסביר, יש השפעה מנוגדת להתייקרויות הנובעות מהגדלת מס עקיף בשל הפגיעה בכוח הקנייה ובביקושים.