צריך לפשפש היטב בזיכרון ולהיזכר באותה ישיבת ממשלה סוערת שבה העבירה ממשלת נתניהו את תקציב המדינה הראשון שלה - ישיבה שהסתיימה בהתפטרות חסרת תקדים של הממונה על התקציבים, רמי בלינקוב - כדי להבין איזו כברת דרך ארוכה צעדה ממשלת נתניהו מאז. ממשלה, שהתחילה את דרכה בשיתוק מוחלט, שבויה בידי הקונצפט הלא ברור של השולחן העגול של שרגא ברוש ועופר עיני, התפתחה מאז באופן ניכר ונהפכה לממשלה אפקטיבית.
הסתכלו סביב ותראו את התפקוד המקצועי של לא מעט משרי הממשלה הזאת. אין צורך להכביר במלים על המהפכה שחולל משה כחלון במשרד התקשורת - בזכות המהפכה הזאת נהפך כחלון לאחד השרים הפופולריים ביותר בציבור זה שנים ארוכות.
אבל כחלון אינו היחיד. חייבים לציין לצדו את שר החינוך, גדעון סער, שביחד עם מנכ"ל המשרד הקודם, משה שושני, הצליח להעביר את רפורמת עוז לתמורה בבתי הספר העל-יסודיים - ולהמשיך ולנהל את רפורמת אופק חדש בבתי הספר היסודיים.
אפשר להמשיך עם גלעד ארדן, שעושה חיל במשרד להגנת הסביבה - תחת ידיו נהפך המשרד ממשרד שולי למשרד מרכזי בתודע הציבורית. צריך לציין גם את שר התחבורה, ישראל כץ, שאמנם לא מעט מפעולותיו שנויות במחלוקת (החלפת שישה מנכ"לים בתוך שלוש שנים וקיפאון מוחלט בקידום רפורמה בנמלים), אבל אי אפשר לקחת ממנו הישגים כמו הגעה להסכמה על שינוי מבני ברכבת, הגעה להסכמה עם האיחוד האירופי על שמים פתוחים וגם קידום תוכנית כבישים ורכבות אדירת ממדים בכל רחבי ישראל.
צריך להזכיר גם את שר האוצר, יובל שטייניץ, שהחל את דרכו בתור ה"שפוט של נתניהו" - ובמהלך שלוש השנים האחרונות צבר ידע וניסיון לא מבוטלים כשר אוצר אחראי.
ולבסוף, תרשו לנו לשבח שר נוסף, שבדרך כלל החילונים לא אוהבים לפרגן לו. אנחנו מתכוון לשר (סליחה, סגן שר) הבריאות יעקב ליצמן, שהוא ללא ספק אחד משרי הבריאות הטובים ביותר זה עשורים. ליצמן הצליח להכניס את טיפולי השיניים לסל התרופות, להביא לתודעת הממשלה את הצורך בטיפול בביטוח סיעודי, לנהל ביד רמה משבר שכר היסטורי עם הרופאים, להביא להשלמת הרפורמה בבריאות הנפש (אחרי יותר מעשור), ובאחרונה גם ליזום רעיון מבריק למכרז ממשלתי חדשני - מכרז לאספקת תחליפי חלב לבתי החולים, שהזוכה בו תהיה החברה שתציע את המחיר הנמוך ביותר לתחליפי חלב בשוק החופשי.
בפעם הראשונה, שר בישראל הגה את הרעיון להשתמש בכוח הקנייה של הממשלה כדי להוזיל מחירים לציבור הרחב - מתברר ששרים חרדים יודעים לפעול גם לטובת הציבור כולו, ולא רק לטובת החרדים.
אצל כל אחד מהשרים האלה ניכרה עקומת למידה מובהקת של נושאי משרדם. כולם נמצאים כיום בשיא כוחם ובשיא האפקטיביות שלהם, ואילו רק היתה להם שנה נוספת - יש מקום להניח כי הם היו יוזמים מהלכים חשובים רבים נוספים. אתמול היה נדמה כי השנה הזאת נקטעה באיבה, היום - הם קיבלו את השנה הזאת בחזרה, ועוד בגיבוי של קואליציה רחבה במיוחד.
הכרעות גורליות
ההחלטה שלא להקדים את הבחירות מעניקה לישראל שלושה יתרונות עצומים. האחד, יכולת העשייה של השרים תימשך בדיוק כשהיא בנקודת השיא שלה. השני, בפעם הראשונה זה עשרות שנים יירשם התקדים של ממשלה המכהנת את מלוא הקדנציה שלה - ארבע שנים מלאות. הרצף ההרסני של ממשלות הנופלות בטרם עת יקטע. ייתכן שבכך תתחיל מסורת שלטונית חדשה, יציבה יותר.
היתרון השלישי הוא המשבר הכלכלי העולמי. אירופה גולשת במהירות לאנרכיה, וקשה לחזות את ממדי האסון הכלכלי-גלובלי שממתין לכולנו בפתח. זהו בדיוק הזמן שבו מדינת ישראל זקוקה נואשות לממשלה יציבה ומנוסה, שכבר צלחה משבר עולמי אחד - ולכן תדע טוב יותר כיצד להתמודד גם עם משבר עולמי נוסף.
לכל היתרונות האלה ניתן להוסיף יתרון נוסף, רביעי, שתלוי בכושר המנהיגות של נתניהו: לא רק שנתניהו מצליח לשרוד כראש ממשלה שנה רביעית ברציפות, לראשונה זה שנים, אלא שהוא מגיע לכך עם קואליציה גדולה ורחבה מאי פעם. זאת ההזדמנות לנצל את ניסיונו ועוצמתו הפוליטית כדי לקבל הכרעות היסטוריות גורליות: החל מהתחום המדיני, המשך בשיטת הבחירות ואחוז החסימה בבחירות בישראל, עבור דרך הגעה להסדר היסטורי עם החרדים לגבי חוק טל, עבור גם דרך שינוי מערכת היחסים עם ערביי ישראל, ולבסוף קידום של שינויים מבניים כלכליים קריטיים.
בראשם היינו מציבים רפורמה בעבודת הממשלה, כולל הניסיון להגיע להסכמה חדשה לגבי מערכת יחסי העבודה בישראל - לרבות רפורמות בחברת החשמל ובנמלים. יש לנו עוד הצעות, אבל אם נתניהו יגיע להבקעה אפילו רק בנושאים האלה, דיינו.