הסיבוב מהיר של קרנות הפנסיה על כספי הפיצויים

קרנות הפנסיה הצליחו לחמוק עד כה מזרקור העיסוק בדמי הניהול הגבוהים בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, שליווה את שוק החיסכון הפנסיוני בשנים האחרונות. מבנה מורכב של דמי ניהול בקרנות הפנסיה והעובדה שמדובר במוצר שכורך בתוכו בחבילה אחת סוגי חסכונות שונים, לפנסיה ולפיצויים, הצליחו להסיט את תשומת הלב של הציבור והרגולטורים משערורייה מטרידה וממושכת - הפקדות כספי הפיצויים לקרנות הפנסיה. הפקדות שמהן גוזרות חברות הביטוח כסף גדול ומהיר מחסכונות הציבור, בלא כל מאמץ.

קרנות הפנסיה נהנות משני סוגים של דמי ניהול: מהפקדות ומנכסים צבורים. דמי ניהול של עד 6% מההפקדות נגבים פעם אחת, בעת ההפקדה. דמי הניהול מהנכסים הצבורים נגבים בשיעור של עד 0.5% בשנה במשך כל תקופת הניהול. העובדה שמדובר בחיסכון לטווח ארוך המנוהל למשך עשרות שנים, עד הפנסיה, הפכה אצל השחקנים בשוק את דמי הניהול מהנכסים למרכיב החשוב והקובע לצורך בחינה האם דמי הניהול הנגבים בקרנות הפנסיה הם סבירים או לא.

במצב כזה, תקרה של 0.5% המותרת בקרנות הפנסיה לעומת תקרה של 2% בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, הכריעה את הכף ונתנה לחוסכים ולשחקנים רבים בשוק תחושה כי דמי הניהול בקרנות הפנסיה סבירים ואף נמוכים. בקרנות הפנסיה אפילו ניצלו את האווירה והתבטאו לא פעם שיבוא יום ותידרש העלאה של דמי הניהול בקרנות.

אלא שלא כל ההפקדות בקרנות הפנסיה נועדו להיות חסכונות המנוהלים לטווח ארוך, עד הפרישה לפנסיה. חלק הארי משלושת המרכיבים בהפקדות לקרנות הפנסיה - הפרשות עובד לתגמולים, הפרשות מעביד לתגמולים ופיצויים - 34%-42%, נועד לקבלת פיצויים עם עזיבת מקום עבודה. למרות זאת, בדומה להפקדות לתגמולים, גם מההפקדות לפיצויים לוקחות חברות הפנסיה דמי ניהול של עד 6%, לצד דמי ניהול שהן גובות מהנכסים הצבורים.

בממוצע, שיעור דמי הניהול הנגבים מהפקדות הפיצויים מגיע ל-4.1% מההפקדות - אף שחלק גדול מהכספים לא נשאר זמן רב אצל החברות המנהלות. עם עזיבת מקום עבודה, רבים מהחוסכים נזקקים לכספי הפיצויים ומושכים אותם. מבחינת חברות הפנסיה, מדובר בסיבוב קצר ומהיר שבו הן גובות מהחוסכים דמי ניהול גבוהים מאוד עבור תקופת ניהול קצרה מאוד. כדי שדמי הניהול שגולחו מהפקדות הפיצויים ייהפכו לזניחים בעלויות החיסכון, נדרשת תקופת צבירה ארוכה של עשרות שנים - מה שלרוב לא קורה עם כספי פיצויים.

בכל הנוגע למשיכות כספי הפיצויים, העמיתים בקרנות הפנסיה נחלקים לשתי קבוצות: העמיתים שהחליפו מקום עבודה ואלה שלא. כל עוד עובד לא עוזב את מקום עבודתו, הוא אינו יכול למשוך את כספי הפיצויים שהופרשו עבורו.

לגבי הקבוצה השנייה, נתונים שהגיעו ל-TheMarker ונחשפים כאן לראשונה מלמדים כי כ-40% מהעובדים שעוזבים מקום עבודה מושכים את כספי הפיצויים. שליש מאלה שלא משכו את כפסי הפיצויים לאחר עזיבה ראשונה של מקום עבודה, יעשו זאת בהמשך, כשיעזבו את מקום העבודה הבא שלהם - מה שמביא את שיעור משיכות הפיצויים בקרב מסיימי עבודה לכ-60%.

51% ממושכי הפיצויים עושים זאת כשבאמתחתם ותק של פחות משלוש שנים בקרן הפנסיה, כשמח"מ (משך חיים ממוצע) ניהול הכסף שלהם בחברות הפנסיה הוא אפילו נמוך יותר, ומגיע במקסימום לשנה וחצי. 38% ממושכי הפיצויים צברו בקרנות ותק של פחות משנתיים ומח"מ ניהול הכסף שלהם בחברות הוא סביב שנה לכל היותר.

משמעות הדבר היא שדמי ניהול מהפקדות שמשלמים אותם חוסכים הם גבוהים ומופקעים. ככל שתקופת החיסכון קצרה יותר, כך דמי הניהול במונחים של דמי ניהול כשיעור שנתי מנכסים מנוהלים הם גבוהים יותר.

כך, אצל 5.3% ממושכי הפיצויים נצבר ותק של פחות מחצי שנה. במונחי מח"מ, מדובר על תקופת ניהול ממוצעת של פחות משלושה חודשים. גבייה של דמי ניהול מהפקדות מחוסכים כאלה, מביאה את דמי הניהול שהם משלמים במונחים שנתיים, לשיעורים של עשרות אחוזים מהחיסכון.

בהתאם לממוצע דמי הניהול בקרנות הפנסיה ב-2011, שמגיע ל-4.07% מההפקדות ול-0.34% מהנכסים, דמי הניהול שנגבו מהחוסכים הללו מבטאים דמי ניהול אפקטיביים שנתיים של 16.6% מהחיסכון. חוסכים רבים משלמים דמי ניהול גבוהים מהממוצע וקרובים לתקרה המותרת בקרנות הפנסיה. במקרה כזה, חוסך שעוזב עם ותק של חצי שנה בקרן הפנסיה, משלם דמי ניהול אפקטיביים של 24.5% מהחיסכון.

דמי ניהול גבוהים משלמים גם עמיתים שמושכים את הפיצויים לאחר תקופת ניהול ארוכה יותר. מהנתונים שנחשפים כאן עולה כי כ-73% מהחוסכים מושכים את כספי הפיצויים לאחר פחות מחמש שנים בקרן הפנסיה. במונחי מח"מ, משמעות הדבר שבפועל בממוצע שוהה הכסף אצל החברות כשנתיים וחצי. בדיקה של דמי הניהול שייגבו בתקופה הזו, גוזרת דמי ניהול גבוהים של 2%-3% בשנה, בהתאם לשיעור הספציפי של דמי הניהול שמשלם כל חוסך.

הנתונים מתייחסים לעמיתים שמושכים את הפיצויים וקשה להסיק מהם על שיעורי הכספים הנמשכים מתוך כלל כספי הפיצויים. עם זאת, ההערכה היא שמדובר בשיעורים נמוכים יותר, בעיקר בשל העובדה שמרבית החוסכים הבוחרים למשוך את כספי הפיצויים מאופיינים בשכר נמוך ובתקופת עבודה קצרה.

בכיר בענף קרנות הפנסיה מעריך כי תקופת הניהול הממוצעת של כספי פיצויים שנמשכים לבסוף לפני גיל הפרישה היא סביב שנתיים עד שלוש שנים - כלומר, אותם כספים שוהים אצל חברות הפנסיה פרק זמן קצר מאוד שרחוק מלהצדיק את דמי הניהול הגבוהים שנגבו ברגע ההפקדה.

נתוני שרידות באחת מקרנות הפנסיה הגדולות שהגיעו ל-TheMarker שופכים אור גם על נקודה זו. על פי הנתונים, בשנת הוותק הראשונה של החוסכים בקרן הפנסיה, שיעור הפדיונות של הפיצויים מגיע ל-6.5% מכלל צבירת הפיצויים של חוסכים בעלי ותק בקרן של שנה. אם מתמקדים בעובדים שמפרישים לקרן הפנסיה במסגרת חוק פנסיה חובה, שיעור הפדיונות גבוה יותר ומגיע בשנה הראשונה לכ-8%.

בשנת הוותק השנייה מגיע שיעור הפדיונות מכלל צבירת הפיצויים באותו שנתון ותק ל-5.2%, כשבקרב חוסכי פנסיה חובה השיעור הוא 7.6% מהצבירה. בשנת הוותק השלישית מגיע שיעור הפדיונות ל-3.8% מכלל צבירת הפיצויים ול-5.5% מצבירת חוסכי פנסיה חובה.

לא מדובר בכסף קטן. ההפרשות לפיצויים מהוות את המרכיב הגבוה ביותר בהפרשות הפנסיוניות. ברוב החברות מהוות ההפרשות לפיצויים 34%-42% מכלל ההפרשות הפנסיוניות, והן מהוות 6%-8.33% מהשכר. מעסיקים קטנים הפועלים על פי חוק פנסיה חובה מחויבים להפקיד עבור עובדיהם הפקדות לפיצויים בשיעור של 4.16% מהשכר, כשב-2013 השיעור צפוי לעלות ל-5% מהשכר.

ב-2011 הסתכמו ההפקדות לפיצויים בקרנות הפנסיה לכ-6 מיליארד שקל. עליהן גבו חברות הפנסיה דמי ניהול של כ-250 מיליון שקל, לא כולל דמי ניהול מהצבירה. בשנים האחרונות צומחות ההפקדות לקרנות הפנסיה, ובכללן ההפקדות לפיצויים, בשיעור גבוה של יותר מ-20% בשנה. מה שמלמד על צמיחה חדה גם בהיקפי דמי הניהול שגובות חברות הפנסיה מהפקדות העובדים לפיצויים.

במקביל לגידול בהפקדות גם היקפי המשיכות של הפיצויים גדלים. קרנות הפנסיה החדשות הוקמו ב-1995, ומעצם היותן קרנות חדשות כמעט ואין בהן פנסיונרים שמקבלים מהן קצבה חודשית. למרות זאת, מדי שנה נמשכים מהקרנות מיליארדי שקלים, והסכום רק גדל במקביל לצמיחה בהפקדות.

ב-2010 נמשכו מקרנות הפנסיה 1.8 מיליארד שקל וב-2011 היקף המשיכות הגיע ל-2.3 מיליארד שקל. בחברות הפנסיה אומרים כי 60%-80% מהמשיכות בקרנות הן של כספי פיצויים. כלומר, ב-2011 משך הציבור מקרנות הפנסיה 1.4-1.9 מיליארד שקל של כספי פיצויים. בשבע השנים האחרונות משכו החוסכים מהקרנות 6-8 מיליארד שקל של כספי פיצויים.

משיכת כספי פיצויים זמן רב לפני הפרישה נפוצה בכל שכבות האוכלוסייה, אבל הנפגעים העיקריים מכך הם העובדים בעלי השכר הנמוך יחסית. עם עזיבת מקום העבודה, הם נאלצים למשוך מיידית את כספי הפיצויים כדי לממן את הקיום היום-יומי. נפגעים בולטים נוספים הם עובדים המחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה, ככה שהם משלמים דמי ניהול גבוהים מאוד עבור תקופת ניהול קצרה מאוד.

את הקופון הגדול ביותר גוזרות חברות הפנסיה על חוסכים שעובדים בעבודות מזדמנות אצל מעסיקים קטנים, המפרישים לעובדים שלהם לפי חוק פנסיה חובה שנכנס לתוקף ב-2008. עבודות כאלה מאופיינות בתחלופה גבוהה של עובדים מאוכלוסיות חלשות. בנוסף, משום שמדובר במעסיקים קטנים, שיכולת המיקוח שלהם מול חברות הפנסיה היא מוגבלת, העובדים שלהם משלמים דמי ניהול מהגבוהים בשוק: בשיעורים הקרובים לתקרה המותרת בחוק - 6% מההפקדות ו-0.5% מהנכסים הצבורים.

מספר המצטרפים לקרנות הפנסיה כחלק מצו פנסיה חובה גדל בהתמדה. בשלוש השנים הראשונות לצו, 2008-2010, הצטרפו אליהן מכוח הצו 727 אלף עובדים, 90% מהם בעלי הכנסה נמוכה מ-6,000 שקל. כולל 2011, ההערכה היא שמדובר ביותר ממיליון איש. בקרנות הפנסיה אומרים כי כ-10% מההפקדות הן של מצטרפי פנסיה חובה.

"יש קורלציה גבוהה בין גובה השכר למח"מ תקופת החיסכון בכלל, ושל כספי הפיצויים בפרט", אומר מנכ"ל באחת מקרנות הפנסיה. לדבריו, דווקא בקרב עובדים שהמעסיקים מפרישים להם לפי חוק פנסיה חובה, תקופת החיסכון היא קצרה בשל חוסר מודעות ואופי האוכלוסייה, המוגדרת סוציו-אקונומית נמוכה. "באחרונה, רואים יותר משיכות פיצויים גם אצל עובדי ההיי-טק. לעומתם, עובדים בגופים גדולים, בפרט כאלה עם ועדי עובדים חזקים, מאופיינים בשיעור פדיונות נמוך", מוסיף המנכ"ל.

בכירים באוצר הודו בשיחות שניהלנו עמם כי יכול להיות שיש כאן בעיה שעד היום לא נתנו עליה את הדעת. כך, רק לפני פחות מחודש החליטו באוצר להחריג את קרנות ההשתלמות מהרפורמה בדמי הניהול בענף הגמל, בשל תקופת הניהול הקצרה יחסית בהן.

במודל דמי הניהול החדש שגיבשו באוצר, הוכנס מרכיב חדש של דמי ניהול מהפקדות שלא היה עד כה בענף הגמל. מצד אחד, תקרת דמי הניהול מהצבירה הורדה מ-2% ל-1.05% - אבל מצד שני נוסף מרכיב של דמי ניהול מהפקדות בשיעור של עד 4%.

הורדת דמי הניהול כוללת את קופות התגמולים, שבהן הכספים מנוהלים עד גיל הפרישה, אבל החריגה את קרנות ההשתלמות. באוצר חששו כי אם יחילו גם שם את מודל דמי הניהול החדש, אז דמי הניהול מהצבירה אמנם יירדו - אבל הרווחה הזו לחוסכים תקוזז, ואפילו יותר מכך, בגלל דמי הניהול מההפקדות שייתוספו.

ההבדל בעניין זה בין קופות התגמולים לקרנות ההשתלמות, הוא שקופות התגמולים מנוהלות למשך עשרות שנים עד הפנסיה, כך שגבייה חד-פעמית של דמי ניהול מהפקדות תהפוך עם הזמן לזניחה במונחים של דמי ניהול שנתיים. לעומתן, קרנות ההשתלמות ניתנות למשיכה לאחר שש שנים - וגבייה של דמי ניהול מהפקדות תהיה דומיננטית מאוד, לא פחות ואולי אף יותר מהורדת מרכיב דמי הניהול מהצבירה.

אלא שמדהים למצוא כי גם ברפורמה הזו, זגזגו באוצר והכלילו את הקופות האישיות לפיצויים, הנחשבות אופציה לקרנות פנסיה לניהול כספי פיצויים. הקופות האישיות לפיצויים מאופיינות בתקופת ניהול קצרה משמעותית מזו של קופות התגמולים.

יתרה מזאת, הצעת חוק חדשה שמקדמת ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) ואושרה בוועדת שרים בכנסת, עלולה להפוך את הרפורמה החדשה ללא משתלמת גם בכל הנוגע לקופות תגמולים. לפי ההצעה, החוסכים ייהנו מהטבת מס בחיסכון הוני לקופות גמל שיוכל להימשך לאחר 15 שנה. בתקופת זמן כזו, המרכיב החדש של דמי ניהול מהפקדות שהוסיפה הרפורמה כפיצוי לחברות על הורדת דמי הניהול מהנכסים הצבורים, הוא דומיננטי מאוד.

בכיר באוצר טען בשיחה עם TheMarker כי השאיפה היא שהחוסכים לא ימשכו את כספי הפיצויים לאחר עזיבת מקום העבודה, כך שיהוו עם הפרישה חלק אינטגרלי מהפנסיה. בכך, הוא הסביר כי דמי הניהול מההפקדות אמורים לעודד חוסכים להשאיר את כספי הפיצויים בקרנות הפנסיה.

אלא שטענה זו מתעלמת ממהותם של כספי הפיצויים - לתמוך בחוסכים עם עזיבת מקום העבודה. בנוסף, מופרך מאוד כי מי שאמור להרוויח מכך הן חברות הפנסיה. הרי בניגוד לקנס של 35% שמשלמים למדינה חוסכים שפודים את כספי הפנסיה שלא כחוק, כאן מי שנהנה מדמי הניהול המופרזים הן חברות הפנסיה.

ניסיונות לקבל תמונה מדויקת על היקפי המשיכות של כספי הפיצויים, כולל פרטים על משך הזמן שמנוהלים הכספים הללו אצל חברות הפנסיה, נתקלו במחסום מצד כל הרשויות הרלוונטיות. בכירים באגף שוק ההון באוצר טענו בשיחות עמם כי הם מנסים כבר זמן רב לשים את ידם על הנתונים הללו, אבל בלא הצלחה. הם הפנו אותנו לרשות המסים, שהשיבה לפנייתנו: "אין בידינו נתונים על משיכות כספי הפיצויים, ולכן אנו לא יכולים לספק את המידע".

תמוה מאוד הקושי של הרשויות להציג תמונה ברורה על משיכות כספי הפיצויים. מבחינת רשות המסים, כל משיכה כזו מחויבת בעדכון של רשויות המס. מבחינת אגף שוק ההון באוצר, יש ביכולתו, רק אם ירצה, לקבל מידע מפורט מכל החברות הרלוונטיות בשוק המנהלות כספים פנסיוניים, בכללם כספי פיצויים.

החשיבות של נתונים אלה טמונה בכך שהם יכולים לשפוך אור על הבוננזה שגוזרות חברות הפנסיה מניהול כספי הפיצויים של הציבור, כמו גם על הכשל הרגולטורי שיש בקביעת מודל דמי ניהול זהה - הן לכספי התגמולים המנוהלים לטווח ארוך הן לכספי הפיצויים המנוהלים לטווח קצר עד בינוני.

בסופו של דבר, פניות ישירות של TheMarker לחברות פנסיה ולסוכנויות הסדרים גדולות הניבו נתונים שלמרות חלקיותם מהווים מדגם רחב ומייצג שיש בו כדי לשפוך אור על המצב הקיים - חברות הפנסיה גובות דמי ניהול גבוהים עד מופקעים מכספי הפיצויים של הציבור.

לחוסכים יש כמה דרכים לנסות להתמודד עם הבעיה. חוסכים שמעריכים כי יזדקקו לכספי הפיצויים בתקופה קרובה, יכולים לבקש מחברות הפנסיה להקטין את דמי הניהול מההפקדות ותמורת כך להגדיל את דמי הניהול מהנכסים הצבורים. בהמשך, כשהסכומים שיצברו בחיסכון יהיו גדולים, החוסכים יכולים לבקש לשנות שוב את דמי הניהול, ולהקטין חזרה את דמי הניהול מהצבירה על חשבון הגדלת דמי הניהול מההפקדות. אלא שלא בטוח כי חברות הפנסיה ישמחו לבצע את השינויים הללו.

אפשרות שנייה היא לבצע את ההפרשות לא דרך קרן פנסיה - אלא דרך קופת גמל רגילה שאליה יופרשו כספי התגמולים וקופת פיצויים אישית שאליה יופרשו כספי הפיצויים. נכון להיום אין דמי ניהול מהפקדות בקופות גמל, אבל בעתיד זה צפוי להשתנות.