ב-2011 נרשם זינוק חד של 35 מיליארד שקל בהתחייבות של הממשלה לפנסיות תקציביות והן הגיעו לשיא של 560 מיליארד שקל. כמחצית מהגידול (17 מיליארד שקל) נרשם בהתחייבויות לפנסיה של מערכת הביטחון, שנכון לסוף השנה הן קרוב ל-260 מיליארד שקל.
עד השנה היו הפנסיות של גמלאי מערכת הביטחון צמודות לשכר של העובדים הפעילים בה. הדבר הביא לגידול בהתחייבויות הפנסיוניות של המדינה בקצב מהיר יחסית. בחודש שעבר נחתם הסכם בין הממונה על השכר הפורש אילן לוין לבין ראשי מערכת הביטחון שלפיו הפנסיות יוצמדו מעתה למדד המחירים לצרכן.
הפנסיות התקציביות מהוות את אחד מסעיפי ההתחייבויות הגדולים של הממשלה - אף שכמעט שאין מי שזכאי כיום לפנסיה תקציבית. המשך הגידול בהתחייבויות נובע מתוספת של שנה להיקף ההתחייבויות ומעדכון של השכר הקובע לתשלום הפנסיה. נתוני השכר והפנסיה ששימשו לחישוב סכום ההתחייבות הם אלה של דצמבר 2011, כאשר שיעור הגידול הריאלי בשכר היה 2%. גורם נוסף שמשפיע על היקף ההתחייבויות הוא גיל הפרישה לפנסיה. באגף החשב הכללי הניחו שמשרתי צבא קבע יפרשו לפנסיית זקנה בגיל 46.5, בהתאם למחקר שבוצע על ידי משרד הביטחון.
ב-2008, לאחר ארבע שנים של משא ומתן בין משרד האוצר למשרד הביטחון, עברו משרתי הקבע לפנסיה צוברת. כך, יישרו במערכת הביטחון קו עם שאר עובדי המגזר הציבורי שהחל מהמחצית השנייה של שנות ה-90 החלו לעבור לפנסיה צוברת.
ואולם, כל מי שהחל את שירותו הצבאי לפני 2004 המשיך להיות זכאי במסגרת ההסכם לפנסיה תקציבית. יתרה מכך, עלותו של ההסכם גבוהה במיוחד מפני שהוא כולל גם התחייבות למימון פנסיית גישור לאנשי הקבע מיום פרישתם מהצבא ועד הגיעם לגיל פרישה. וכאשר גיל הפרישה הממוצע צפוי להיות 46, מדובר ביותר משני עשורים. את ההוצאה הגבוהה של ההסכם מ 2008 מממן האוצר באמצעות תוספת תקציבית. זו באה לידי ביטוי בהיקף ההתחייבויות של הממשלה לפנסיות תקציביות.