ראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים פירסמו הערב את תזכיר החוק להגברת התחרות במשק, המבוסס על המלצות ועדת הריכוזיות. על פי התזכיר, תיאסר השתתפות גופים ריכוזיים בהליכי הפרטה והקצאה ממשלתיים, למעט חריגים שיאושרו בוועדה מיוחדת. התחומים שנקבעו כמוגבלים עבורם כוללים מים, אנרגיה, דרכים, תקשורת, שידורים, מכרות, משאבי טבע, תשתית פיננסית ארצית ותשתית בריאות.
לוח הזמנים להמשך הטיפול בחקיקה כולל הצגת התזכיר להערות הציבור למשך 21 יום וקידומו לחקיקה בועדת שרים תוך ארבעה-חמישה שבועות מהיום.
פירמידות יפורקו לשלוש שכבות של חברות ציבוריות ופירמידות חדשות יוכלו לכלול שתי שכבות בלבד. תתאפשר הנפקה לשלוש שנים של חברה שלישית. מוצע להחיל את התקנות גם על חברות שאינן מדווחות בארץ. חברות בנות שבעל השליטה מחזיק בהן פחות מ-33% יתנהלו על פי כללים שמעניקים כח גדול יותר לבעלי המניות שאינם בעל השליטה (חברות פער), למשל, באמצעות מינוי דירקטורים.
גורם ריכוזי שלא ישתתף בהקצאת נכסים נקבע אחד משלושת הבאים: מי שמתקיימים בו שני תנאים - הוא בעל זכות או שליטה בתשתית חיונית אחת לפחות ומחזור המכירות השנתי הקובע שלו בישראל עולה על 6 מיליארדי שקל; מי שהוא או בעל השליטה בו מחזיקים בזכות אחת או יותר בתחום התשתית החיונית נושא בקשת ההקצאה, בהיקף מצטבר העולה על מחצית מהפעילות באותה תשתית חיונית, והוא מבקש שתוקצה לו זכות בתחום תשתיות אחר. הגדרה זו נועדה לכלול בגדר "מבקש ריכוזי" את מי שיש בידיו נתח החזקות משמעותי בתחום תשתית חיונית אחד, כאשר הוא מבקש להרחיב את פעילותו לתחום תשתיות אחר.
גם בעל שליטה בעיתון יומי בתפוצה ארצית או מי שנמצא בשליטת בעל שליטה כזה ייחשב גוף ריכוזי. שליטה בעיתון יומי בתפוצה ארצית שקולה, מבחינת חשיבותה הציבורית, להחזקה בתשתית חיונית ולכן הקצאת תשתית חיונית לגורם כזה מעלה אף היא חשש להגברת הריכוזיות הכלל משקית.
על מנת להבטיח כי היבטי הריכוזיות הכלל משקית ייבחנו מכלל הזוויות הרלוונטיות, הוצע להקים ועדה מתמדת בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שחבריה יהיו הממונה על הגבלים עסקיים, נציג היועץ המשפטי לממשלה וראש הגוף העוסק בייעוץ כלכלי לממשלה במשרד ראש הממשלה. הוועדה תערוך ותעדכן מסד נתונים שיכלול את רשימת הגורמים הריכוזיים לפי הצעת החוק.
לעניין המבנה הפירמידאלי צויין כי מדובר במבנה החזקות המעורר חששות משמעותיים לפגיעה במשקיעים, פגיעה בתחרותיות ופגיעה ביציבות המשקית. חששות המחייבים התערבות רגולטורית.
פירמידות יפורקו לשלוש שכבות של חברות ציבוריות ופירמידות חדשות יוכלו לכלול שתי שכבות בלבד. תתאפשר הנפקה לשלוש שנים של חברה שלישית בה רוב הדירקטורים יהיו בלתי תלויים. מוצע להחיל את התקנות גם על חברות שאינן מדווחות בארץ. מגבלת השכבות בתאגידים קיימים תיכנס לתוקף בתוך ארבע שנים מפרסום החוק - חברות שלא יימכרו יעברו לכונס נכסים.
חברות בנות שבעל השליטה מחזיק בהן פחות מ-33% יתנהלו על פי כללים שמעניקים כוח גדול יותר לבעלי המניות שאינם בעל השליטה (חברות פער). לדוגמה, שליש מהדירקטורים החיצונים ימונו בידי רוב מקרב המיעוט מבלי שקולו של בעל השליטה יימנה בהצבעה.
גוף פיננסי משמעותי לא יחזיק בגוף ריאלי משמעותי. גוף פיננסי נקבע כמי שמחזורו 40 מיליארד שקל או 60 מיליארד שקלים במקרה של גוף קיים בעל אחזקה צולבת. גוף ריאלי מחזורו או האשראי שלו 6 מיליארד שקל ובמקרה של תאגיד שכבר מחזיק אחזקה צולבת - 7.5 מיליארד שקל.
הוועדה העריכה כי כתוצאה מהמלצותיה יימכרו חברות ביטוח על ידי תאגידים גדולים ושמרה על האפשרות, שינוהלו וייסחרו ללא גרעין שליטה (בדומה לבנקים) עם התאמות נדרשות. בנוסף, תימנע כהונת דירקטורים בגופים פיננסים וריאלים בו זמנית.
על הבעיתיות הנובעת מאחזקה צולבת צויין בתזכיר החוק כי שליטה מעין זו מעלה חשש ממשי לפגיעה בשיקול הדעת של הגוף הפיננסי כמקצה אשראי לתאגיד הריאלי השולט בו או חולק עמו בעל שליטה משותף.
חשש זה עלול להוביל להעברת מידע בין הגוף הפיננסי לבין התאגיד הריאלי, לגרום למניעת אשראי מהמתחרים של התאגיד הריאלי וכן למימון צולב בין שני בעלי שליטה של פעילות ריאלית ופיננסית. ניגוד עניינים זה עלול לפגוע ביכולתם של הגופים הפיננסיים למלא כראוי את תפקידם כנציגי ציבור המשקיעים בתאגידים ריאליים.
בדברי הפתיחה להצעת החוק צויין כי ועדת הריכוזיות הוקמה במטרה לבחון את דרכי ההתמודדות עם חלק מהבעיות המבניות הקיימות במשק הישראלי. עמדת הוועדה היא כי המשק בישראל מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתירה בהשוואה לשווקים אחרים ברחבי העולם.
ריכוזיות זו מתבטאת בין השאר בכך שמספר מצומצם של אנשי עסקים שולט בשיעור ניכר של נכסים ריאליים ופיננסיים במשק. שליטה זו מושגת בחלק ניכר מהמקרים באמצעות קבוצות עסקיות המסודרות במבנה פירמידאלי.