ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יכריע השבוע בוויכוח שמעסיק כבר שלוש שנים את משרדי הממשלה: אם להוסיף מגנזיום למים מותפלים. מחר תתקיים פגישה מכרעת בנושא בין סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, בהשתתפות אנשי רשות המים ומשרד האוצר.
חילוקי הדעות המרכזיים בין הצדדים נוגעים לעלות הוספת המגנזיום למים המותפלים: בעוד שמשרד הבריאות מציג הערכות שעלות תוספת המגנזיום למים תסתכם בכ-15-20 מיליון שקל בשנה בלבד, ברשות המים טוענים כי העלות עלולה להגיע למאות מיליוני שקלים בשנה - דבר שייקר משמעותית את המים לצרכן.
התפלת מי ים גורמת לאובדן של מגנזיום - מינרל שיש לו תפקיד מרכזי בתפקוד כלי הדם והלב. דו"ח שנכתב באחרונה במשרד הבריאות מעריך כי אי הוספת מגנזיום למי השתייה המותפלים תוביל בהדרגה לתוספת של 250 מקרי מוות מדי שנה בארץ כתוצאה מהתקפי לב. "יש מחקרים חד-משמעיים שנעשו במקומות בעולם, שבהם באופן טבעי אין מגנזיום במים, שגילו שאנשים ששתו את המים היו בסיכון יתר למחלות לב וכלי דם", אומר פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.
אם יוחלט להוסיף מגנזיום למים תהיה ישראל המדינה הראשונה שתעשה זאת. ואולם, ישראל היא גם שיאנית של התפלת מים: כיום פועלים שלושה מתקני התפלת מי ים בחדרה, פלמחים ואשקלון, וכחמישית ממי השתייה בישראל הם מותפלים. בשנים הקרובות עומדים להיפתח שני מתקני התפלת מים גדולים נוספים - באשדוד ובשורק, כך שלפי ההערכות בתוך שנים בודדות המים המותפלים יהפכו למקור מי השתייה העיקרי בישראל: כמות מי השתייה המותפלים תהיה כ-60%-70% והרוב המוחלט של אוכלוסיית מישור החוף יצרוך מים מותפלים.
"אין עוד מדינה בעולם שעוברת שינוי פתאומי כזה בתוך כמה שנים: ממצב של עשרות שנים של שתיית מי ברז עשירים במינרלים למצב שבו בתוך כמה ספורות שותים כמעט רק מים מותפלים שמאוד שונים בהרכב שלהם", אומרת שרית כספי אורון, ראש תחום מים בעמותת אדם, טבע ודין. "מגנזיום במים מהווה 15% מהצריכה היומית של מגנזיום הנדרשת לאדם, והיעדרו יגרום לחוסר מסוכן".
ואולם, לפי נתונים שקיבלה עמותת אדם, טבע ודין במסגרת חוק חופש המידע מחברת מקורות והגיעו לידי TheMarker, כבר היום יש אזורים בישראל ששיעור ניכר ממי השתייה בהם מותפלים ונטולי מגנזיום: כך, בכל האזור ממערב הנגב עד לשדה בוקר יותר מ-50% מהמים המסופקים לתושבים הם מותפלים, ואילו בשדרות וביישובי עוטף עזה כמו כיסופים, נירים, מגן וכרם שלום מגיע שיעור המים המותפלים ליותר מ-80%. באזור הצפון, מאז הפעלת מתקן ההתפלה בחדרה ב-2010, גם באזור חוף הכרמל צורכים כמויות גדולות של מים מותפלים: כ-60% מהמים ליישובים זכרון יעקב, פורדיס, הבונים, נחשולים וכרם מהר"ל הם מים מותפלים.
הסכנה: עלייה בתחלואת לב ולחץ דם גבוה
במשרד הבריאות מזכירים כי גם לאי הוספת המגנזיום יש עלויות: הן בשל הציפייה לעלייה בתחלואת לב ולחץ דם גבוה שמתבטאים בנטל על מערכת הבריאות, הן בשל העלויות הגבוהות של טיפול במי ההשקיה, וכן במישור הצרכני והסביבתי. לטענת המשרד, "מים מותפלים ללא מגנזיום ימנעו מאוכלוסייה חלשה מקור זמין של מינרל חיוני זה ויהפכו את המים המינרלים לטובים יותר ממי הברז ובכך יגרמו לציבור לרכוש מים מבוקבקים המכילים מגנזיום ויקרים פי 200".
בעמותת אדם, טבע ודין מציעים פתרון חלופי להוספת מגנזיום למים: מיהול, כלומר ערבוב בין מים מותפלים למים טבעיים. במכתב ששיגרו מנכ"ל העמותה, עו"ד עמית ברכה, ושרית כספי אורון לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, הם מציעים לבצע מיהול "כך שאף יישוב לא יקבל את עיקר מי השתיה שלו ממתקני התפלה". בעמותה מונים את יתרונות המיהול: העובדה שהדבר יבטיח נוכחות של מינרלים שחסרים במים המותפלים, עלויות נמוכות בהרבה מהוספת מגנזיום למים מותפלים, וכן חלוקה שוויונית יותר של המים המכילים מינרלים בין היישובים בישראל.
ואולם במשרד הבריאות דוחים את רעיון המיהול, ומעדיפים להתמקד בהצעה לקיום פיילוט למשך שנה באתר ההתפלה באשקלון, במסגרתו יועשרו המים המותפלים במגנזיום, כשבסוף השנה תתקבל החלטה סופית לגבי שאר מתקני ההתפלה - בהתאם לעלויות ולהצלחת הפיילוט. "יש פער אדיר בין הערכת העלות שלנו לבין זו של רשות המים. קשה מאוד לתמחר את זה כי יש טכנולוגיות והוצאות שונות, שחלקן בלתי צפויות", אומר גרוטו. "לכן אנחנו מציעים לעשות פיילוט, כדי שנדע להעריך טוב יותר כמה זה עולה: 2 אגורות או 40 אגורות לקוב מים".
משרד האוצר תומך בכך שעלות הפיילוט תמומן על ידי המשרדים הרלוונטים ולא על ידי העלאת תעריפי המים לצרכן.