שרד האוצר מגבש הצעה למתווה חדש לחוק טל בהתאם להערות של בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה הפורשת דורית ביניש, לגבי אי השוויוניות העולה מן החוק הקיים. השינויים העיקריים שמציע האוצר בחוק טל הם להוריד את גיל הגיוס המוצע לחרדים מ-22 ל-20, ולהציע לחרדים - לצד מסלולים צבאיים מיוחדים - מסלולי גיוס למשטרה ולכבאות.
הצעת משרד האוצר, לאחר שתגובש סופית, היא בבחינת הצעה מקצועית בלבד לדרג הפוליטי. ההחלטות לגבי החוק יתקבלו במסגרת משא ומתן בין המפלגות. עם זאת, לעמדה המקצועית של משרד האוצר צפוי להיות משקל, בהיותו המשרד העיקרי העוסק בנושא.
חוק טל, שעניינו הסדרת גיוס החרדים לצה"ל, נחקק ב-2002 בעקבות פעילותה של ועדה בראשות השופט בדימוס צבי טל. בשלב זה אין הכוונה להפוך את גיוס החרדים לחובה, אלא להשאיר אותו על הבסיס הקיים - מעין בחירה המותנית בכך שהאדם לומד בישיבה באופן מלא ואינו עובד. עם זאת, האיזון הקיים בין גיוס לבין לימודים בישיבה אמור להשתנות לטובת אפשרות הגיוס מכמה סיבות עיקריות.
ראשית, מכיוון ששירות צבאי מעורר התנגדות בקרב החרדים, באוצר מציעים לקדם מסלולי גיוס למשטרה ולכבאות, בהנחה כי שני הגופים, התורמים לביטחון המדינה אך בעלי אופי אזרחי, לא יעוררו את אותה הרתיעה.
הגיוס למשטרה כרוך ביישום פשוט, משום שכבר כיום משרתים 6,000 חיילי צה"ל כשוטרים. בכך האוצר סבור כי הצעתו יכולה לסייע לכל הצדדים: המשטרה תמשיך לקבל שוטרים-חיילים, רק שהפעם הם יהיו חרדים; החרדים יוכלו לשרת שירות נוח יותר, שגם פותח בפניהם אפשרויות תעסוקה עתידיות במסגרת המשטרה והכבאות, וצה"ל ייהנה מתוספת כוח אדם - 6,000 החיילים המופנים כיום למשטרה יחזרו לצבא.
הכוונה היא לגייס את החרדים לשירות מלא, בדומה לתנאים המוצעים לחיילי ההסדר כיום, כלומר שירות של 19-24 חודשים. במקביל ימשיכו להיות מוצעים לחרדים מסלולי שירות צבאי ייחודיים להם, וכן מסלולי התנדבות בשירות האזרחי. כל המסלולים, עם זאת, יוקדמו לגיל 20 וכן ייערך ניסיון ליצור עדיפות כלכלית ביניהם.
שנית, במשרד האוצר מתכוונים ליצור תמריצים כלכליים שידחפו את החרדים להסכים להתגייסות למשטרה, לכבאות או אפילו לצבא בגיל 20. זאת באמצעות קביעת מכסות לתלמידי ישיבות לכל החיים (תלמידי חכמים).
התנאי - הסכמת הרבנים
גם במקרה זה קבע בית המשפט העליון בפסק דינו עוגנים למספר סביר של תלמידי ישיבות שרשאים לקבל פטור משירות צבאי. באוצר מציעים לאמץ את העוגנים שקבע בית המשפט, ולהמשיך להעניק תקציבים לישיבות בעבור תלמידים רק בהתאם למכסה שנקבעה להן. כך, תלמידים מעבר למכסה לא יקבלו עוד קצבה (הקצבה משולמת לישיבה, בהתאם למספר התלמידים בה). ייתכן שישיבות שיחרגו ממכסת התלמידים שהוקצבה להן אפילו ייקנסו בהקטנת התקציבים שיועברו להן.
שלישית, ההערכה היא שמרבית החרדים אינם חשים בנוח עם חיי העוני שנכפו עליהם בשל החיבור שנעשה בחוק טל בין השירות הצבאי לבין לימודי הישיבה (קבלת פטור מהשירות מותנית בלימודים ואיסור יציאה לעבודה). ההערכה היא שניתוק הקשר, בכך שלחרדים יותר לשרת במשטרה, בכבאות ובשירות אזרחי משופר, יקל על רבים מהם להשתלב בשוק העבודה.
עם זאת, ההצעה כולה דורשת את הסכמת החברה החרדית, ובעיקר הסכמת הרבנים, ויש בה עקב אכילס ברור: גיל הגיוס המוקדם. באוצר מתעקשים על גיל 20, גם משום שבית המשפט העליון קבע כי הגיוס בגיל 22 הוא הפרה של עיקרון השוויון, וגם משום שהגיוס בגיל 22 הפך את גיוס החרדים לבלתי אפשרי. בגיל זה רובם כבר נשואים, אפילו עם ילדים, וגיוסם הופך ליקר מאוד. העלות למדינה של כל חרדי מגויס הוא 150 אלף שקל בשנה, והוא בלתי כדאי למדינה מבחינה כלכלית. הגיוס בגיל 20 פותר את בעיית העלות וגם מאפשר להגיע לחרדים בגיל שבו אורח חייהם גמיש יותר וקל יותר לשלבם בשוק העבודה.
ואולם זאת עלולה להיות גם הסיבה להתנגדות הרבנים: גיל 18-22 נחשב קריטי עבור בחורי הישיבות. בתקופה זו הם מבשילים בלימודי התורה במסגרת הישיבות הגדולות, מוטמעים אל תוך אורח החיים החרדי. הוצאתם מהמסלול החרדי לפני שהתחתנו והשלימו את הטמעתם בחיים החרדיים עלול להיתפש כסיכון לאורח החיים החרדי.
מסיבה זו באוצר מתכוונים לקדם את ההצעה בזהירות רבה, ולנסות להגיע לכמה שיותר הסכמות עם האוכלוסייה החרדית - ובלי אלמנטים של כפייה, מלבד תמריצים כספיים.