יוקרה מקצועית שנשחקת בחדות ובעקביות, שוק רווי, מלחמה על כל מקום עבודה, תחושת ניצול ומירמור, מאבק עם הלקוחות, ויכוחים עם הקולגות, ירידה בתנאי השכר, שלל בדיחות ואזהרות של חברים ומשפחה - נראה ששום דבר לא יעצור את הגידול במספר עורכי הדין בישראל. מאז מאי 2011 חל גידול של 6% במספרם, ושיעור הגידול צפוי לעלות עוד יותר בחודש הבא, עם הסמכתם של כ-2,000 עורכי דין נוספים שעברו את מבחני הלשכה בתחילת החודש.
מנתונים שמפרסמת לשכת עורכי הדין לקראת הכנס השנתי ה-12 שלה, שיחל היום באילת, עולה כי כיום רשומים בישראל 60.9 אלף עורכי דין, מתוכם 49.1 אלף עורכי דין פעילים. מדובר במספר שיא של עורכי דין פעילים, ששובר את השיא העולמי הקודם, ישראלי גם הוא, במספר עורכי הדין לנפש.
כיום ישנו עורך דין אחד על כל 160 תושבים. לאחר הסמכתם של עורכי הדין החדשים, עתיד היחס להיות עורך דין אחד לכל 153 תושבים - ומספר עורכי הדין הפעילים צפוי להיות כ-51.1 אלף - לעומת מאי אשתקד, אז היה מספר עורכי הדין הפעילים בישראל 46.3 אלף. מדובר בגידול של כ-6% במספר עורכי הדין. בתל אביב, הבירה העסקית של ישראל, נראה שאי אפשר לחצות מעבר חצייה בלי לפגוש עורך דין: בעיר ללא הפסקה ישנו עורך דין אחד על כל 32 תושבים.
בנוסף לעורכי הדין שחברים בלשכה, ישנם עוד 6,100 עורכי דין שהקפיאו את חברותם ואינם משלמים דמי חבר שנתיים ללשכה - ולכן אינם מורשים לעסוק במקצוע. בתוכם נמצאים כ-600 שופטים, שמקפיאים את חברותם בלשכה עם תחילת כהונתם כשופטים.
מספר עורכי הדין הוכפל בתוך עשור
בחינה של מספר עורכי הדין הפעילים והיחס של עורכי דין למספר תושבים לאורך העשורים שבהם קיימת לשכת עורכי הדין מראה זינוק דרמטי שהתרחש בתחילת שנות ה-2000. זינוק זה צבר תאוצה לאורך העשור האחרון, ומיוחס לפתיחת בתי הספר למשפטים במכללות.
המכללה הראשונה שהציעה לימודי משפטים, ב-1990, היתה המכללה למינהל. ברבות השנים הצטרפו אליה מכללות נוספות, וכיום ישנן תשע מכללות, מצפת ועד שדרות. לצד המכללות ישנן ארבע פקולטות למשפטים באוניברסיטאות חיפה, תל אביב, בר אילן והעברית. בתוך שני עשורים גדל מספר עורכי הדין בישראל פי יותר מ-4.5 - מ-10,697 עורכי דין בסוף 1990 ל-49,080 עורכי דין במאי 2012.
בשנות החמישים היה היחס עורך דין אחד ל-1,687 תושבים. בשנות ה-90 צומצם היחס משמעותית כך שהיה עורך דין לכל 450 תושבים. ב-2000 היה עורך דין לכל 305 תושבים - וב-2010 עלה היה היחס לעורך דין לכל 170 תושבים. במהלך העשור שבין סוף שנת ה-2000 ועד סוף 2010 מספר עורכי הדין יותר מהוכפל.
במשך העשורים הראשונים לקיומה של המדינה, עד לתחילת שנות ה-90, מספר עורכי הדין צמח באטיות, והגיע לכ-11 אלף. במשך העשור הראשון לפעולתן של המכללות למשפטים הוכפל מספר עורכי הדין ל-21 אלף, ובתוך עשור נוסף הגיע ליותר מ-43.5 אלף עורכי דין.
עו"ד דורון ברזילי, ראש לשכת עורכי הדין, אמר בתגובה לנתונים כי "מקצוע עריכת הדין נמצא במצב בעייתי במשך שנים ארוכות, והנתונים על השיאים העולמיים מאששים את התחושות הקשות. המצב הקיים לא יכול להימשך - ונדרשת חקיקה שתשמור על רמת מקצוע נאותה של הנכנסים בשערי מקצוע עריכת הדין, ותשנה את מתכונת הבחינה הנוכחית. אנחנו מצפים לפרסום מסקנות ועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, שבוחנת את מתכונת בחינות ההסמכה לשם קבלת רישיון לעריכת דין. אני מקווה שהמסקנות יפורסמו בשבועות הקרובים וייושמו באופן מיידי".
מהנתונים עולה כי בעוד שישראל שוברת את השיא העולמי של עצמה ביחס שבין עורכי דין לתושבים, עם עורך דין לכל 160 תושבים, בארה"ב היחס הוא עורך דין אחד לכ-270 תושבים; בבריטניה היחס הוא עורך דין אחד לכ-400 תושבים; בגרמניה - אחד לכ-600 תושבים; ובצרפת אחד לכ-1,200 תושבים. במדינות המזרח הרחוק הפער גדול אף יותר - ביפאן יש עורך דין לכ-4,800 תושבים, ובסין אחד לכ-8,000 תושבים.
תל אביב שוברת שיאים
בתל אביב, שיאנית עולמית במספר עורכי דין, ישנם 32 תושבים לכל עורך דין. חמש הערים שמובילות בכמות עורכי הדין הן ערי הלוויין של תל אביב: ברמת גן - עורך דין אחד על 40 תושבים; ברמת השרון, אחד ל-55 תושבים; בהרצליה, אחד ל-68 תושבים; ובגבעתיים אחד על כל 75 תושבים.
בירושלים, היחס הוא עורך דין אחד ל-181 תושבים. באילת מתגוררים רק 83 עורכי דין, והיחס הוא עורך דין אחד לכל 576 תושבים. ברהט נמצא שיעור עורכי הדין הנמוך ביותר: מתגוררים בה 18 עורכי דין בלבד - כך שישנם 2,949 תושבים לכל עורך דין.
מספר הגברים שעוסקים בעריכת דין בישראל עדיין גבוה ממספר הנשים, ואולם הפער מצטמצם בעקביות. מתוך 49,080 עורכות ועורכי דין פעילים בישראל, 27,449 הם גברים, ו-21,631 הן נשים. בהשוואה ל-2011 חל שינוי קל בלבד של כ-0.5% ביחס בין עורכות ועורכי הדין. עם זאת, בעשור האחרון ניכר שיפור משמעותי בפער שבין הנשים והגברים שעוסקים במקצוע.
הגידול החד במספר עורכי הדין החדשים ניכר גם בגילם של עורכי הדין. נתוני הלשכה מצביעים על כך שמקצוע עריכת הדין הולך ומצעיר. 56% מכלל עורכי הדין הם בני פחות מ-40. כמעט מחצית מעורכי הדין הפעילים הם צעירים בעשור הרביעי לחייהם, ורק כעשירית מעורכי הדין הם בני 61 ומעלה.
הביקוש הגובר ללימודי משפטים הביא לכך שבשנים האחרונות עדיין ממשיכים להיפתח בתי ספר למשפטים במכללות ברחבי הארץ. המכללות נהנות מאלפי נרשמים חדשים מדי שנה. חלק מהמכללות הפרטיות יצרו מסלולי לימוד ייעודיים למגזרים שונים, ובהם חרדים, תוך התחשבות בצורכיהם הייחודיים והורדת רף הקבלה ללימודי משפטים בצורה חדה.
כך לדוגמה, למבחן הלשכה האחרון, שנערך בתחילת החודש, ניגשו 407 מתמחים שסיימו לימודי תואר ראשון בקריה האקדמית אונו. 304 מהמתמחים שנבחנו למדו במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. במקום השלישי מבחינת מספר בוגרי תואר ראשון נמצאת המכללה למינהל, עם 272 בוגרי תואר ראשון. צמודה אליה מכללת שערי משפט בהוד השרון, עם 259 בוגרים שניגשו למבחן.
לעומת המכללות, ארבע האוניברסיטאות שבהן מצויות הפקולטות למשפטים לא הגדילו את מכסת הסטודנטים לאורך העשור האחרון.
מבין האוניברסיטאות, אוניברסיטת תל אביב מובילה בכמות עורכי הדין שלמדו בה - 3,572 עורכי דין. אחריה ברשימה נמצאת האוניברסיטה העברית עם 2,593 עורכי דין, ובמקום השלישי מצויה אוניברסיטת בר אילן עם 2,002 עורכי דין.
שתי המכללות הוותיקות ביותר מובילות את כמות עורכי הדין המצטברת עד עתה מבין המכללות. ואולם המגמה צפויה להשתנות בקרוב מאוד, מאחר שבמכללות צעירות יותר, דוגמת הקריה האקדמית אונו, לומדים בשנים האחרונות יותר סטודנטים בכל מחזור ביחס למכללות הוותיקות.
מהמרכז הבינתחומי הרצליה יצאו עד עתה 3,625 עורכי דין. בפער קטן מאחורי המרכז נמצאת המכללה למנהל, שהיא המכללה הוותיקה ביותר, עם 3,503 עורכי דין.
נתונים אלה אינם כוללים את המכללות ללימודי משפטים בצפת, ספיר, וכרמל - שבהן לומדים סטודנטים שטרם ניגשו למבחני הלשכה.