"העלאת המע"מ: תכנית נתניהו להגדלת הפערים"

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, הגישה אתמול תיקון לחוק מס ערך מוסף, המחייב את אישור הכנסת לשינוי בגובה המע"מ. כיום, שינוי המע"מ אינו מחייב אישור של ועדת הכספים של הכנסת, אלא רק התייעצות עמה.

גלאון הסבירה כי "השר שטייניץ מבקש להעלות את המע"מ ל-17%, מכיוון שזהו המס היחיד ששינוי שלו אינו דורש את אישור בית המחוקקים, ויכול להיעשות בצו של שר האוצר. זהו מצב אבסורדי, מכיוון שבניגוד למסים אחרים שכן דורשים את אישור הכנסת, מס ערך מוסף הוא מס עקיף שמשפיע על כל אחד ואחת מאזרחי המדינה, ובפרט על בעלי הכנסות נמוכות. לא הגיוני שלקואליציה תהיה סמכות לעצור החלטות על מסים צודקים שמקטינים את האי-שוויון, כמו מס רווחי הון ומס יסף לעשירים, אבל היא לא תוכל לבלום העלאה במע"מ שפוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות".

ראש האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) טענה כי "הגזירות שהאוצר מתכנן כחלק מתקציב 2013 הן המשך ישיר של תוכניות נתניהו להגדיל את הפערים החברתיים, לפגוע בעניים ובמעמד הביניים ולהיטיב עם העשירים".

לדברי יחימוביץ, "העלאת מסים עקיפים, כמו המע"מ, פירושה פגיעה ישירה בחלשים; קיצוץ רוחבי נוסף בתקציבי משרדי הממשלה יביא לפגיעה מיידית בשירותים שמקבלים האזרחים - פחות ביטחון פנים, פחות בריאות ופחות חינוך.

"נתניהו גמר אומר לרסק את מעמד הביניים עוד בקדנציה הנוכחית", המשיכה יחימוביץ'. "בכוונתי להנהיג את האופוזיציה למלחמת חורמה בגזירות הכלכליות, ולהציג תקציב אלטרנטיבי שיחשוף במערומיה את המדיניות הכלכלית והחברתית האלימה והאכזרית של נתניהו".

לדברי ד"ר מומי דהן, מנהל בית הספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, "המסים העקיפים, כמו מע"מ, הפוגעים יותר בשכבות החלשות, גבוהים בישראל לעומת המדינות המפותחות, בעוד שהמסים הישירים, כמו מס הכנסה ומס חברות, הפוגעים יותר בחזקים, נמוכים ביחס למדינות המפותחות".

דהן, ששימש בעבר בתפקידים בכירים באוצר ובבנק ישראל, טוען כי הרכב המיסוי בישראל "מעוות". לדבריו, "אם יש הכרח בהעלאת המיסוי, ואני תומך בהעלאה כדי להגדיל את הוצאות הממשלה, הייתי מחפש אזורים שבהם ההעלאה לא תפגע בחלשים. יש שלל אפשרויות לפני שמעלים את המע"מ. למשל, העלאת דמי הביטוח הלאומי על מעסיקים, שהם כיום מהנמוכים בעולם. הייתי מוסיף מדרגת מס הכנסה נוספת למשתכרים מעל 50 אלף שקל בחודש, וממליץ גם לקואליציה הרחבה לנקוט מהלך אמיץ ולהטיל מס עיזבון. הייתי ממליץ גם להעלות את שיעור מס החברות, שהשיעורים שלו היום נמוכים מאוד. לפני שמעלים את המע"מ הייתי מטפל בפטורים ממס, שהיקפם עצום - יותר מ-40 מיליארד שקל בשנה", אמר דהאן.

גם פרופ' יוסי זעירא מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ומאנשי האקדמיה שליוו את המחאה החברתית בקיץ שעבר, סובר כי "יש להעלות מסים ישירים ולא עקיפים. ומה שעוד יותר דחוף הוא לבטל פטורים על מס חברות, שגדלו מאוד בשנים האחרונות". זעירא מציין כי "ניתן לחיות עם מע"מ של 17%, אך רק אם הוא קבוע על פני שנים רבות. השימוש במע"מ כסותם חורים תקציביים הוא בעייתי. עלייה זמנית במע"מ היא יותר רגרסיבית מעליית מע"מ קבועה. בעלייה זמנית, יכולת התמרון של העשירים גבוהה יותר, ולכן הם ישלמו פחות מע"מ על פני זמן. לעניים, שצריכתם גבוהה יותר יחסית להכנסתם, אין יכולת תמרון כזו".

פרופ' עומר מואב, מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומי שעמד בראש הוועדה המייעצת לשר האוצר יובל שטייניץ אמר, "דעתי לא נוחה מכך שהגענו למצב שבו הממשלה נאלצת להעלות מסים. חששתי כי במצב של משבר עולמי, הממשלה מרחיבה את ההוצאות. עכשיו הציבור כולו צריך לשלם את המחיר בהעלאת המע"מ.

"הממשלה לא ניצלה את המשבר הכלכלי הגלובלי לביצוע רפורמות", אומר מואב. "עיקר ההשתוללות בשנים האחרונות היתה בתקציב הביטחון ובהיעדר רפורמות שהיו יכולות להגדיל את רווחת הציבור".

מואב מספר כי "הופעתי שלוש פעמים לפני אנשי המחאה החברתית בתל אביב. אמרתי להם - אתם צודקים בדרישות שלכם, אבל תוצאת המחאה תהיה שהממשלה תפזר כספים ולכם יגישו את החשבון".

עוד אומר מואב כי "מס על שני העשירונים העליונים, שמשלמים את רוב המסים, גבוה מאוד. מי שחושב להטיל עוד ועוד מסים על העשירים טועה. הם ייקחו בסוף את הפקלאות ויילכו. הפתרון הנכון בעתות מצוקה הוא לקצץ: לקצץ בביטחון, לקצץ בדיור הציבורי לחרדים, לצמצם את כוחם הבלתי נסבל של הוועדים החזקים במונופולים הציבוריים. ואת זה ראש הממשלה יודע".