כך תקטינו את חשבון הסלולר של הילדים

כשעמית קפטה (17) מקרית אתא מדבר על מכשיר הסלולר שלו, נוצר הרושם שהאייפון 4S שברשותו הוא כמעט הכל לפני שהוא מכשיר לביצוע שיחות טלפון. "האייפון שלי הוא קודם כל נגן מוזיקה מעולה", אומר קפטה, "מעבר לזה אני פריק של חדשות ומתעדכן כל היום באתרי החדשות דרך הסלולרי, ואני חובב אפליקציות משחקים וגם כאלה שעוזרות לי בלימודים. למשל, מצאתי אפליקציה נהדרת בשם Geometry 2D שעוזרת ללמוד את כל הכללים בגיאומטריה".

הסמארטפונים, כך מתברר, לוקחים חלק פעיל בחוויית הלמידה של התיכוניסט במהלך השיעורים עצמם בבית הספר. "יש מורים שנותנים לנו לצלם את הלוח או להקליט את השיעור", מוסיף קפטה. "יש לנו קבוצות למידה בפייסבוק, ואם מצלמים את מה שקורה על הלוח ומעלים לאתר - אז גם לא חייבים לעמוד בקצב ההעתקה".

קפטה הוא אחד מ-303 המשיבים לסקר שערך TheMarker בשיתוף teenk, חברה המתמחה בפתרונות שיווק לנוער. הסקר, המהווה מדגם מייצג לאוכלוסייה היהודית החילונית בגילי 12-17 בישראל, בחן את הרגלי השימוש, ההעדפות וההתנהלות הכספית של בני הנוער במכשיר הסלולר שלהם. לפי הסקר, רק 2% מבני הנוער אינם מחזיקים במכשיר פרטי; 76% מאלה שכן מחזיקים במכשיר הם בעלי סמארטפון, ו-49% מהם נכחו במעמד רכישת המכשיר.

ענבל לרר (15.5), למשל, מכפר אורנים, התלוותה להוריה כשרכשו לה סמסונג גלקסי S, ומאז היא מתחברת דרכו בעקביות לחשבונות הפייסבוק, הטוויטר, הגוגל+ והאינסטגרם שלה. "זה חיבור יומיומי, אני פעילה בארבע הפלטפורמות", היא מבקשת לחדד. "זה לא מסתכם במעגל החברים, גם הלימודים שלי מתנהלים דרך הסמארטפון: יש לי אפליקציה בשם מערכת שעות, שמסמנת לי את שיעורי הבית והמבחנים. כשמסתיים שיעור אני כבר רואה באמצעות ווידג'ט על המסך איפה יתקיים השיעור הבא ומי מעביר אותו. ה-WhatsApp אצלי מסודר בקבוצות שיחה קבועות - צוות הדרכה במחנה קיץ, מגמה בבית ספר, הבנות של היישוב והחברות הטובות. בגלל האפליקציות החינמיות, אני כבר לא משלמת על סמסים, וכשאין כוח להקליד אנחנו מתקשרים בטוקבוקס, שמאפשרת לשלוח הודעות קוליות בלי לשלם".

לרר וקפטה אינם חריגים לשכבת גילם. 82% מהנשאלים בסקר הצהירו כי הם שומעים מוסיקה באמצעות הסמארטפון באופן יומיומי; 77% מורידים ומשחקים באפליקציות ייעודיות; 58% מתעדכנים בחדשות ו-54% צופים בתוכניות טלוויזיה ישירות מהנייד; 41% מבני הנוער אף מנהלים את מערכת השעות בבית הספר דרך הסלולרי.

"בכל הקשור לסמארטפונים, מדובר ביותר מסתם התפתחות טכנולוגית", אומר יניב ויצמן, מנכ"ל teenk. "זה מדיום שמשפיע על ההתנהגות האישית והחברתית, על האופן שבו בן הנוער מקבל מידע והאופן שבו הוא מעדכן ומציג עצמו לעולם. האימוץ המהיר של הילדים את מגוון השימושים שינה משהו בתפישה ההתנהגותית - אני תמיד נמצא ב'עוד מקום', תמיד יש לי קהל לספר לו מה אני עושה וזה משפיע על מה שאני בוחר לעשות - בתחומי הצרכנות, הבידור, החברה והחינוך".

ההבנה כי הנוער מחובר לסלולרי ונכון לאמץ טכנולוגיות חדשות יצרה ערוץ תקשורת מקורי עבור המשווקים בתחום. למשל, האפליקציה "גלגל ההפסקות" מבקשת מהצעירים לסרוק קודים מאחורי חטיפי פסק זמן, בתמורה לסיבוב גלגל וירטואלי שמזכה אותם בפרסים, כמו ארוחה במסעדה או כרטיס לסרט. אפילו בצה"ל כבר הבינו היכן לחפש את הצעירים: בחיל האוויר השיקו את האפליקציה כנפיים, סימולטור טיסה הכולל את ארסנל כלי התעופה של החיל. קטעי הווידיאו ושאלות הטריוויה המשולבים באפליקציה נועדו, כך נראה, להחדיר בבני הנוער מוטיווציה להתגייס לחיל.

עלית או צה"ל אינם יכולים כמובן להבטיח שהאפליקציות שלהם יזכו לחשיפה גדולה בקרב שכבת הגיל המתאימה, אך הם ללא ספק יכולים לסמוך על הסקרנות הגדולה שקיימת אצל קהל היעד. "אני מסוגל להוריד 15-20 אפליקציות בשבוע, אבל סביר להניח שאמחק את רובן מהר, ומתוכן אשאיר רק שתיים-שלוש שיהיו שימושיות או מגניבות מאוד", אומר קפטה.

מהסקר עולה עוד כי הרוב המכריע (90%) מבני הנוער הישראלים אינו משתתף בכל צורה שהיא בתשלום עבור הוצאות הסלולר שלו. מרביתם (60%) גם אינם טורחים לעקוב אחר השימושים באמצעות אפליקציות מתאימות, גם כאשר המכשיר שבידם מאפשר זאת.

כשנשאלו הצעירים מה גובה החשבונית הגבוהה ביותר שקיבלו בשלושת החודשים האחרונים, השיבו 34% שהסכום הוא 100-200 שקל; 41% ייצרו חשבונית הגבוהה מ-200 שקל; ו-7% לא ידעו לציין את הסכום. ואולם משיחות משלימות שערכנו עם בני הנוער מתברר שאין כמעט הורה שלא חווה "הלם חשבון" (Bill Shock) לפחות פעם אחת מהחשבונית של בנו או בתו.

"היו חודשים שחשבון הסלולר שלי הגיע ל-800 שקל", אומרת לרר. "במקרים כאלה ההורים היו מביאים לי את החשבונית כדי שאראה. זה סכום מלחיץ. הם אמרו לי: 'תחשבי כמה דברים אפשר לקנות בכסף הזה'. בכל פעם שאני מתקשרת מהקווי ולא מהפלאפון אבא שלי מרוצה: 'את רואה, עכשיו חסכת לעוד ג'ינס'; או 'עכשיו קנית לעצמך חולצה'".

לרר היא אחת מ-53% משיבי הסקר שציינו כי "לפחות פעם אחת בחצי השנה האחרונה ההורים ביקשו שאצמצם בהוצאות הסלולר". ואולם לאחר כמה חיובים גבוהים במיוחד, ההורים של לרר עברו מדיבורים לפעולה: "הם העבירו אותי לתוכנית בתשלום קבוע של 250 שקל. יש בה כמות דקות שאני לא מצליחה לחרוג ממנה", מספרת לרר.

גם אור אלקיים (17) מקרית ים מנוי לאותה תוכנית. "מצאתי חבילה של 250 שקל שכוללת מכשיר, 1,000 דקות והודעות, וחבילת גלישה של 2 ג'יגה. סיפרתי לאמא שלי ובתחילת השנה היא הפתיעה אותי, עידכנה לי את התוכנית וקנתה לי אייפון. בחודשים הראשונים הייתי שולח לחניכים שלי בצופים הודעות או מארגן מסיבה ועובר את מכסת ה-1,000 הודעות, אז אמא שלי היתה מעירה לי. עכשיו כבר למדתי להמיר את רוב ההודעות לפייסבוק ול-WhatsApp".

עד היום נאלצו ההורים לחשוב היטב לאיזו תוכנית סלולרית לצרץ את בני הנוער. אפשרות פופולרית שעמדה בפניהם היתה תוכניות הפרי-פייד, הפועלות בשיטה של הטענת כרטיסי חיוג בתשלום מראש, דוגמת טוקמן החלוצי.

אלא שמסלולים אלה הציעו דקות שיחה והודעות בתעריף גבוה (80-120 אגורות לדקה), והבחירה בהן נעשתה משום שזה היה הפתרון יחיד למניעת חריגה או כמסר חינוכי - שכן לאחר ניצול היתרה שהופקדה בחשבון, הטלפון נחסם לשירותים יוצאים. גם מי שצירף את ילדיו לחבילות בנקי הדקות נאלץ לבחור היטב - שכן הן התבססו על האפשרות שהמנוי לא ינצל את מלוא הדקות וההודעות שרכש, או במקרה הגרוע יחרוג מהמכסה וישלם עמלת חריגה לא משתלמת.

בעקבות התחרות שנפתחה באחרונה בתחום, ההגבלות האלה כבר אינן נחוצות, וגם העסקות המוצלחות שהציגו החברות לבני הנוער נראות יקרות מדי כיום. הורים שיעבירו את ילדיהם לגולן טלקום או ל-HOT מובייל, למשל, יכולים להבטיח חשבונית חודשית של 90-100 שקל. מדובר בסכום מקסימלי, הכולל דקות שיחה והודעות ללא הגבלה, וחבילת גלישה הגונה בנפח 3 ג'יגה.

גם במקרים כמו של לרר ואלקיים, המשלמים עבור המכשיר שרכשו בחברה הסלולרית כ-120 שקל בחודש, המעבר עדיין יחסוך להוריהם 30 שקל מדי חודש. ואולם הצעות טובות יותר הן לא נחלתן של המפעילות החדשות בלבד: הורים שחוששים ממעבר לחברה חדשה יכולים למצוא הצעות משופרות גם בחברות הוותיקות. בפרטנר יקבלו הצעירים תמורת 125 שקל בחודש שיחות והודעות ללא הגבלה, וחבילת גלישה בנפח 500 מגה (ראה טבלה להצעות אחרות).

תוכניות של שיחות והודעות ללא הגבלה במחיר נמוך אינן הבשורה היחידה. גם חריגה מחבילת הגלישה, שהסבה לא פעם נזק כספי להורים עברה הסדרה. צעירים שירבו לגלוש ויחרגו מנפח החבילה לא ייקנסו בכסף, אלא בהאטת מהירות.

בכל מקרה, כל הורה שמשלם כיום 200 שקל עבור חשבון הסלולר של ילדיו, צריך לעשות בדק בית. אם הסכום אינו כולל מכשיר, מומלץ להחליף מיד את התוכנית. אם הסכום כולל מכשיר, צריך לבדוק אם תוספת של 100 שקל עבור חבילה ללא הגבלה מייצרת סכום נמוך יותר מהחשבונית החודשית שנבדקה.

ואולם בהתחשב בכך ש-87% מבני הנוער קיבלו את מכשירם הראשון לפני כיתה ז', ייתכן שגם 90 שקל הם יותר ממה שההורים צריכים לשלם. הורים לילדים בגילאים צעירים יותר שאינם מרבים לשוחח בסלולר או כאלה שאינם מעוניינים לעודד פעילות כזו אלא רק לצייד את הילד במכשיר לשעת חירום, יעשו טוב אם יצרפו אותו לתוכנית במתכונת "שלם לפי שימוש". זו של HOT מובייל למשל, אינה כוללת דמי מנוי חודשיים ומחייבת לפי 10 אגורות לדקת שיחה, הודעה או מגה בייט.

החל בספטמבר 2011 מחויבות חברות הסלולר להגיש ללקוחות מסמך "גישה לשירותים סלולריים". מומלץ לדרוש ולתת תשומת לב למסמך זה. הסעיף הראשון בו מאפשר חסימת האפשרות לגלישה סלולרית. להורים לילדים צעירים, המשויכים לתוכניות "שלם לפי שימוש", מומלץ לשקול חסימה של השירות, שכן הגלישה הסלולרית מתומחרת לפי 9-12 אגורות למגה בייט ולא כחבילה.

הסעיף השני נוגע לשירותים בתשלום חד-פעמי, כמו הורדת רינגטונים והצבעות לתוכניות ריאליטי. הסעיף המסוכן ביותר הוא השלישי, שנוגע לשירותים מתחדשים בתשלום חודשי קבוע. שם רצוי לבקש לחסום שירותים את שירותי התוכן המתחדשים, כמו טריוויה ומזג האוויר, שערכם מיותר והחיוב עבורם יכול להגיע לעשרות שקלים.