הוצאות הממשלה ב-2013, על פי ההתחייבויות הקיימות של הממשלה, צפויות להגיע ל-324 מיליארד שקל. בהנחה שתקציב הביטחון לא יגדל, שמירה על תקרת ההוצאות הממשלה תחייב קיצוץ בהוצאות בסך של 7 מיליארד שקל. אלו הנתונים שהציג היום עדי ברנדר מבנק ישראל במושב המקרו של הכנס השנתי ה-28 של האגודה הישראלית לכלכלה שנערך בתל אביב.
לשם המחשה, קיצוץ כזה ידרוש ביטול של כל ההוצאות שנכללו במסגרת ועדת טרכטנברג, קיצוץ של 10% בסל הבריאות, קצבאות הילדים והזקנה והפחתה של שישית בהשקעות המתוכננות בתשתית. אחרי 2013 תידרש הפחתה נוספת.
גם בהנחה שהממשלה תצליח להעביר קיצוץ כזה ולפגוש את תקרת ההוצאות, מדגיש ברנדר, הגירעון ישאר סביב 3.5%. במקרה כזה, כדי לפגוש את יעד הגירעון המקורי של ממשלת ישראל, תידרש העלאת מסים של 22 מיליארד שקל.
על מנת להמחיש את סדרי הגודל, הדגים ברנדל מה יביא להעלאה בסדר גודל כזה בגביית המסים של הממשלה: גם העלאת כל מדרגות מס הכנסה ומס חברות ב-3 נקודות האחוז, העלאת המע"מ ב-2 נקודות האחוז והעלאת הבלו על הדלק ב-40 אגורות, עדיין יחסרו 2 מיליארד שקל בקופת המסים הממשלתית.
ואולם, ברנדל מעריך שהממשלה לא מסוגלת ולא רוצה להעביר צעדים כאלה, ולכן זה לא יקרה. מה שכן יקרה הוא שהממשלה תחליט שוב להעלות את יעד הגירעון ל-2013 ולקבוע תוואי יורד לשנים הבאות.
מה שחשוב במקרה כזה, הוא אומר, הוא לאפיין מראש את צעדי המדיניות שיאפשרו את השגת היעד - להגדיר מראש מאיפה יעשו הקיצוצים והעלאות המיסים ולחייב בחקיקה את משרד האוצר לפגוש את המטרות.
הניסיון מראה כי כאשר ממשלות הגדירו מראש את אופן הפעולה, ולא רק הציבו יעד כללי לקיצוץ, התכניות יושמו בצורה טובה יותר. כך למשל, בתכנית הייצוב של 1985 הוגדר מראש שרוב הקיצוץ בתקציב הממשלה יגיע מתקציב הביטחון ומביטול סובסידיות לתעשייה המקומית. בדיקת נתוני ההוצאה של הממשלה בעשור לאחר מכן העלה שאכן הקיצוצים נעשו בעיקר בסעיפים שהוגדרו.
בנק ישראל: "לקצץ 7 מיליארד בתקציב המדינה"
רם עוזרי
30.5.2012 / 14:54