ועדת המזון הגישה המלצותיה: "אין תחרות"

המלצות ועדת המזון פורסמו היום לעיון הציבור. אלה כוללות מגבלות על יחסי ספקים גדולים ורשתות, שאמורות להשלים את הצו המוסכם ביניהם מ-2005. בין השאר המליצה הוועדה לעגן בחוק את הצו המוסכם ולהוסיף עליו: איסור על ספקים להתערב בקביעת מספרם או זהותם של ספקים מתחרים ברשת; איסור על רכישת שטחי מדף על ידי ספקים; איסור על סדרנות של הספק ברשתות הקמעונאיות; איסור על אפליית קמעונאים בתמריצים הניתנים על ידי הספקים; איסור על הסדרים המקבעים נתח שוק של ספק; איסור על הסדרים הקובעים מחיר מינימום; איסור על הסדרים הקבועים בלעדיות במבצעים לרשת או למוצר של ספק מסויים.

בנושא הריכוזיות במקטע האספקה, המליצה הוועדה על עידוד עסקים קטנים בתחום המזון; הגברת התחרות מיבוא באמצעות הקלת התנאים ליבוא מקביל, הסרת חסמי סחר, מכסיים ושאינם מכסיים; הפחתת חסמי כניסה לכניסת שחקנים נוספים למקטע הקמעונאי; הגדלת מגוון המוצרים והגמשת ביקוש הצרכנים: פרסום מידע בנוגע לאיכות מוצרי מותגים פרטיים. הוועדה המליצה לרשות להגבלים עסקיים לבחון האם ספקים דומיננטיים שרכשו יצרני מזון קטנים גרמו לשינוי לרעה בתחרות בענף.

לגבי ריכוזיות במקטע הקמעונאי, המליצה הוועדה על הגדלת מספר השחקנים; הפחתת חסמים רגולטוריים לפתיחת חנויות חדשות של מתחרים חדשים באזורים בעלי ריכוזיות גבוהה; הגבלת הגידול בנתח השוק של קמעונאיים דומיננטיים ברמה המקומית: איסור על הרחבת שטחי המסחר; מניעת הסדרים כובלים המגבילים כניסת מתחרים: אכיפה וביקורת על הסכמים נדל"ניים הנוגעים לשטחי מסחר. עידוד קמעונאיים שאינם מתחום המזון להיכנס לתחום, עידוד קמעונאים מקוונים, עידוד שווקים מקומיים למזון.

בתחום הצרכני, המליצה ליצור כלי השוואת מחירים שקוף ונגיש עבור הצרכן ולערוך סקרי מחירים.

בכנס שנערך אתמול במרכז הבינתחומי בהרצליה, התבטאו קדמי וחבר הוועדה, שלומי פריזט, ראש האגף הכלכלי ברשות ההגבלים העסקיים, בעניין שוק המזון. קדמי ציין, כי "שקיפות מחירים - למעשה לא קיימת. משחקים מניפולציות על הצרכן כמעט באופן אין סופי".

לדברי קדמי, קידום תחרות יתאפשר בעיקר באמצעות פתיחה/סגירה של סניפי רשתות. פריזט ציין, כי יש להחיל על הרשתות מגבלת תחרות איזורית בדומה למיגבלה על תחנות דלק.

קדמי הוסיף, כי ביחס בין מחירים להכנסה, לפני 2005 ישראל היתה במצב של 13% מתחת לממוצע המדינות המפותחות (OECD) והיום היא נמצאת בכ-15% מעליהן - נתון המעיד על כלכלה מאוד ריכוזית גם בייצור וגם בשיווק.

קדמי התייחס לדיון על השפעת הורדת מע"מ על מזון על מחירו (שר התמ"ת תומך במהלך ואילו שר האוצר מתנגד) ואמר, כי נוכח חוסר התחרות במשק, אם יורידו מע"מ אז המחיר לצרכן אולי ירד לתקופה מוגבלת אבל יעלה חזרה. לדבריו, למבנה השוק מרכיב מכריע. מדובר במבנה של אוליגופולים, שמאפשר להעביר עלויות לצרכן אבל ירידות במחיר חומרי גלם, כמו שהיו בשנים 2009-2008, לא הועברו לצרכן בגלל האוליגופולים. "משנת 2005 אנו רואים שהכוח של הצרכנים והחקלאים יורד ואין תחרות שיכולה לרסן את עליית המחירים".

קדמי התייחס לעסקת רכישת קלאבמרקט על ידי שופרסל ב-2005 ואמר, כי מדובר ב"חציית הרוביקון של שוק הקמעונאות". לדבריו, היום רשות ההגבלים לא היתה מאשרת את העיסקה. ב-2005 אושרה העסקה על בסיס תאוריית הפירמה הכושלת, שתיסגר, תפטר עובדים ולא תחזיר חובות, אם לא תירכש על ידי שופרסל. התעשיינים תמכו במהלך משיקולי החזר חובות, ובדיעבד ציינו, כי זו היתה טעות כיוון שכוחה של הרשת התעצם והיא פעלה נגדם לכאורה בכוחנות גדולה.

פריזט ניסה להגן על ההחלטה ובדבריו מיקד יותר מקדמי על היצרנים. רשימה ארוכה של קטגוריות בשוק המזון (למשל שטראוס במעדני חלב) שבהם כל הרשימה היא מונופולים, דואופולים או שלישייה.

פריזט הוסיף, כי "עם ישראל משלם יותר ומקבל פחות..."העובדות (הללו) עקביות עם הפעלת כח מונופוליסטי בשווקי המזון". פריזט סנט באיציק שמולי בעניין מחירי חברת על איסתא ואמר כי "מונופול, גם אם הוא בידיים נאורות - אז הוא יעלה מחיר בצורה נאורה". על קלאב מרקט אמר כי "אין ספק שאחרי אישור המיזוג התחרות פחתה, פחתה מאוד".

פריזט חזר על עמדתו, לפיה עדיף להעניק לחקלאי סבסוד ישיר ולא להגן עליו באמצעות מכסים:"אם עושים את זה דרך הכיס של הצרכן זה רגרסיבי...במתן סובסידיה ישירה לחקלאי יודעים לפחות כמה זה עולה לנו". לדבריו, "ברשתות השיווק צריך לטפל גם ברמה האזורית - כמו בשוק הדלק אשר אוסר פתיחת תחנה של אותו משווק בטווח קרוב מדי".

עדכון ראשון: 9:27