האוצר: נדרש קיצוץ של 11-17 מיליארד שקל בתקציב

הקיצוץ הנדרש בתקציב 2013 ינוע בין 11 ל–17 מיליארד שקל - כך עולה מהערכות מעודכנות במשרד האוצר. מתוך סכום זה, 11–15 מיליארד שקל הם קיצוץ הכרחי, כדי להתכנס למסגרת ההוצאה שנקבעה בהתאם ליעד הפיסקלי של הממשלה. כ–2 מיליארד שקל נוספים הם קיצוץ שעומד כנגד העלאת מסים, בהתאם ליעד הגירעון שייקבע, והיקפו עדיין לא ידוע.

תקציב 2013 הוא בפועל תקציב מרחיב. כלומר היקף התקציב ‏(מסגרת ההוצאה‏) גדל - במסגרת הכלל הפיסקלי שקובע את גודל התקציב מדי שנה - ביותר מ–3% לעומת תקציב 2012. מדובר בגידול בהוצאה של כ–13 מיליארד שקל.

על אף זאת, הממשלה התחייבה לכל כך הרבה הוצאות נוספות, שבפועל היקף ההוצאות הצפוי שלה עולה על ההיקף המרחיב שנקבע לתקציב מלכתחילה. מבדיקות מעודכנות של האוצר, מדובר בחריגה של 11–15 מיליארד שקל ממסגרת ההוצאה. סכום זה יהיה חייב להיות מקוצץ בכל מקרה - ממשלת ישראל לא מוכנה לפרוץ את מסגרת ההוצאה התקציבית שאליה התחייבה, בייחוד לאור הסיכון העצום הכרוך בכך בתקופה של אי ודאות עולמית קיצונית.

גם לאחר שההוצאה תכונס לתוך המסגרת שנקבעה לה, עדיין יהיה צורך, ככל הנראה, בקיצוץ נוסף. הסיבה לכך היא הפער בין צד ההוצאה בתקציב לצד ההכנסה ממסים, כלומר גודל הגירעון. בגלל המצב העדין בשווקים העולמיים, ישראל לא רוצה להסתכן בגירעון גדול מדי. יעד הגירעון עדיין לא נקבע, אבל כנראה שהאוצר יתעקש שהוא לא יעלה על 2.5%–3% מהתוצר, וזאת בהינתן תחזיות צמיחה שמרניות.

לפיכך, כדי לוודא שבתקציב לא נוצר גירעון גדול מדי בגלל ירידה בהכנסות ממסים, יצטרך האוצר לשקול קיצוץ נוסף של ההוצאה או העלאת המסים. ככל הנראה תיבחר דרך ביניים, שתשלב גידול במסים וגם קיצוץ נוסף. לפיכך, ההערכה היא כי הקיצוץ הנדרש בסופו של דבר עשוי לגדול בעוד כ–2 מיליארד שקל, ולנוע בין 11 ל–17 מיליארד שקל.

"אם חס וחלילה תיקלע ישראל למצבה של ספרד, אף גורם או מדינה לא יזרימו לה 100 מיליארד יורו כסיוע" - כך אמר אתמול שר האוצר, יובל שטייניץ, בפתח ישיבת הממשלה. בסוף השבוע הודיעה ספרד, שמערכת הבנקאות שלה נקלעה למשבר חריף, כי תקבל סיוע של כ–100 מיליארד יורו משורה של גורמים בינלאומיים, במטרה להיחלץ מהמשבר החריף אליו היא עלולה להידרדר.

שטייניץ אמר לשרים: "אני שומע כל מיני קולות, מהאופוזיציה ואף מהקואליציה, של אנשים מסוימים שאינם מבינים את החשיבות הרבה שיש לשמירה על משמעת תקציבית. ישראל עדיין במלחמת מגן על כלכלתה נוכח המשבר בעולם".
בהתייחסו לדיונים המתקיימים לאחרונה באוצר על ביצוע תקציב המדינה ב–2012 ועל תכנון תקציב המדינה ל–2013, אמר שר האוצר כי "מטרתנו היא להגיע לגירעון סביר ולא לפרוץ את התקציב בשום מקרה".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דיבר על יישום חוק חינוך חובה חינם לילדים בגיל 3–4, בשנת הלימודים הקרובה, בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג. לדבריו, "לפני חמישה חודשים העברנו החלטת ממשלה על חינוך חינם לילדים בגיל 3–4. הדבר הזה אמנם היה אמור להתפרס על פני שלוש שנים, אבל כבר בשנה הקרובה ישובצו 80% מהילדים הנוגעים בדבר במערכות חינוך חינם. כלומר מדובר בכרבע מיליון ילדים והדבר הזה חוסך למשפחות, לזוגות הצעירים, הורים צעירים, כ–800 שקל לילד בחודש. זה בא אחרי הטבות המס שנתנו לזוגות צעירים, ותוסיפו את זה גם לדברים אחרים שאנחנו עושים, כמו הכנסת התחרות בשוק הסלולרי, שגם היא חוסכת מאות שקלים בחודש. יש פה ביטוי מובהק לפעולה שלנו להוריד את יוקר המחיה במדינת ישראל. אני מדגיש את זה משום שאנחנו רואים מה קורה סביבנו, מה קורה בכלכלות שנמצאות על סף קריסה. אנחנו מנהלים ומנווטים את הכלכלה באחריות רבה ופועלים כל הזמן להוריד את יוקר המחיה לאזרח".

ראש האופוזיציה, שלי יחימוביץ', אמרה בתגובה כי "לאחר שסיימו להפחיד את אזרחי ישראל עם האיום האיראני, שטייניץ ונתניהו עברו לאיומים כלכליים. האיומים משמשים להם כסות ליישם מדיניות של צנע וגזרות כלכליות קשות על מעמד הביניים".

לדברי יחימוביץ' קיצוץ תקציבי של 17 מיליארד שקלים דומה להודעה לציבור שהחל מהיום הוא מתחיל לשלם מכיסו על חינוך, בריאות וביטחון פנים, "המדינה מסירה אחריותה מתחומים אלו. במקום להשקיע השקעה מאסיבית בתשתיות פיזיות ואנושיות שיביאו לצמיחה כוללת, נתניהו ושטייניץ ממשיכים ביישום תוכניתם להיטיב עם העשירים, להעמיק את הפערים, ולגזור כליה על מעמד הביניים והעניים".