השוק הפשיר: זינוק של 36% בהיקף המשכנתאות במאי

עכשיו זה כבר ברור: הקונים חזרו לשוק הדירות והציפו את הבנקים למשכנתאות בבקשות להלוואות לדיור. הבנקים למשכנתאות נתנו בחודש מאי הלוואות בהיקף כולל של 4.1 מיליארד שקל- זינוק של יותר ממיליארד שקל (36%) ביחס להיקף המשכנתאות באפריל - כך עולה מנתונים שהועלו לאתר בנק ישראל. מדובר על הרמה הגבוהה ביותר של משכנתאות מאז חודש מאי 2011 שנחשב לחודש שיא בשוק, עוד טרם המחאה החברתית שהביאה לקיפאון בשוק.

"החזרה לשוק המשכנתאות נובעת מהבשלה של תהליך חזרה לשוק הדיור שהחל לפני כמה חודשים, על רקע הורדות הריבית והמשך ירידת מחירי הדיור". אומר דודי מייזליק, מנהל אגף המשכנתאות בבנק מרכנתיל. לדבריו, בנוסף להורדת ריבית בנק ישראל, שינויים בשוקי הכספים הביאו ל הוזלה של המקורות הכספיים המשמשים למתן משכנתאות. "מסלולי הלוואות המשכנתא הוזלו בעקבות זאת בכל האפיקים וכיום הם ניתנים בשיעור ריבית נמוך במיוחד, הקרוב לרמות השפל בשנת 2009 ושנת 2010", אומר מייזליק.

מייזליק מציין עוד, כי "המסלול הדומיננטי של הריבית, צמודת המדד, המשתנה בכל חמש שנים, ניתן כיום בשיעור ריבית של כ-2.5% בלבד. האפיק החדש יחסית של המשכנתא בריבית הקבועה שאינה צמודה, המאפשר החזר משכנתא קבוע לאורך כל תקופת ההלוואה, ניתן כיום בשיעור ריבית נמוך של כ-4.5% עד 5.5% לתקופות ההלוואה השונות והביקוש אליו גדל".

הזינוק במשכנתאות שניתנו בריבית משתנה, יש לציין, היא חד יותר מאלו שניתנו בריבית קבועה. זאת על רקע השינוי שחל בציפיות השוק בנוגע לתוואי הריבית: הציפייה להתאוששות עולמית ותוואי ריבית עולה פינתה את מקומה לחשש מפני משבר ומיתון וציפייה להורדות ריבית. וכך שמתוך משכנתאות בסך כולל של 4 מיליארד שקל, 3 מיליארד נלקחו במשכנתאות בריבית משתנה- עליה של 38% ביחס לאפריל. במסלולי הריבית הקבועה נרשמה עליה של 30% והם הסתכמו בקצת יותר ממיליארד שקל.

הזינוק, הוא מוסיף, נובע מגידול בלקיחת משכנתאות, על ידי שלושת 'עושי השוק' בתחום הדיור: חסרי דירה הרוכשים דירה ראשונה, משפרי דיור ומשקיעים. מלבד הירידה בריבית, הירידה במחירי הדיור השפיעה על כל קבוצות הרוכשים. שגורם נוסף שהשפיע בעיקר על המשקיעים ועל רוכשי דירה ראשונה הוא המשך עליית דמי השכירות, ציין מייזליק.

זינוק חד במיוחד של 463% נרשם בהלוואות צמודות מט"ח בריבית קבועה. מדובר על היקף מצומצם במיוחד של 3.5 מיליון שקלים בלבד, אך הוא מקפל בתוכו איתות על ציפייה, לפחות של חלק מהמשקיעים, לעליה מהירה מהצפוי בריבית הליבור ולהתחזקות השקל ביחס לדולר וליורו במקביל.