הדיון הממושך שערך אתמול שר האוצר, יובל שטייניץ, עם בכירי משרדו בנושא הרווחים הכלואים בישראל, הסתיים ללא החלטות. בקרוב צפויה עוד ישיבה אחת לפחות בנושא, לפני ששר האוצר יכריע בשאלת גובה המסים שישלמו החברות למדינה על רווחים בגובה 100 מיליארד שקל שצברו בשנים האחרונות.
בפתח הישיבה אתמול הורה שר האוצר לכל המשתתפים, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שלא לשוחח עם עיתונאים על הפגישה. לשר האוצר חשוב לקבל הכרעה בהקדם, שכן הוא מעוניין כי החברות יתחייבו לשלם מסים בהקדם, עוד לפני סגירת דיוני תקציב המדינה ל-2013, כדי לצמצם את הגירעון הצפוי בתקציב.
בישיבה אתמול התברר כי הצטמצמו הפערים בין הצדדים לגבי גובה המס שצריכות לשלם החברות. את הקו הפשרני מבין הצדדים מוביל מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, הסבור שבתנאים שנוצרו, ולנוכח הירידה בגביית המסים השנה וכנראה גם בשנה הבאה, יש להסתפק בגביית 15% מרווחי החברות - בסך הכל 15 מיליארד שקל - ובתנאי שהכספים יועברו לרשות לפי תאריכים מקובלים עליה, ולכל המאוחר עד סוף 2013.
הצעת ארבלי זוכה לגיבוי מצד שטייניץ. אתמול ביקש שר האוצר לבדוק את כל ההשלכות המשפטיות שיהיו לקבלת החלטה זו לגבי החלטות שקיבלה רשות המסים בעבר וכאלה שהיא עשויה לקבל בעתיד.
מנגד, לפי הצעה של מומחי מס באוצר וברשות המסים, הנתמכת על ידי החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו והמוגדרת כקו אדום אחרון, ישלמו החברות מס בסך 23.5 מיליארד שקל. ההצעה הראשונית היתה לסכום של 40-30 מיליארד שקל. לפי הצעת פשרה זו של הגורמים המקצועיים, המדינה תבוא לקראת החברות בנושא מס החברות, אך לא תסכים לוותר להן בנושא המס על הדיווידנדים. לפי גישה זו, החברות ישלמו מס חברות לפי החוק החדש לעידוד השקעות הון שהתקבל לפני למעלה משנה (ולא לפי החוק שהיה קיים כשצברו את רוב הרווחים) - 10% מס חברות לחברות הפעילות באזור המרכז ו-8% לחברות בפריפריה. בנוסף ישלמו החברות מס של 15% על רווחי הדיווידנד. כלומר, על רווחים של 100 מיליארד שקל ישלמו החברות, שפועלות רובן ככולן באזור המרכז, מס של 10 מיליארד שקל. לשם השוואה, מס החברות כיום הוא 25% והיה עד לאחרונה 36%. בעבור 90 מיליארד השקל הנוספים ישלמו מס דיווידנד בשיעור 15%, כלומר 13.5 מיליארד שקל - השיעור שהתחייבו לשלם כאשר קיבלו מענקים מהמדינה - ובסך הכל 23.5 מיליארד שקל.
מבחינת התומכים בהצעת הפשרה, מדובר בקו אדום שאין לסגת ממנו. זאת, בתנאי שהחברות יסכימו לסיים את ה"עסקה" השנה או בשנה הבאה. התומכים בקו זה מציינים כי הצעה זו מרחיקת לכת, שכן היא מוותרת לחברות על מס החברות לפי החוק הישן לעידוד השקעות הון, שאליו הן מחויבות, וגם על ריבית והצמדה של שנים. לדבריהם, אם החברות יסרבו לפשרה זו, המו"מ עמן צריך להיפסק, והטיפול בהן, מבחינת רשויות המס, יימשך כחוק.
המחלוקת בין האוצר לחברות אינה רק לגבי הכספים שנותרו בקופתן מתוקף חוק עידוד השקעות הון, אלא גם לגבי כספים שכבר הוצאו מישראל, לשם רכישת חברות בנות. האוצר רואה ברכישת חברות בנות הוצאה במעמד משפטי זהה למשיכת דיווידנד. כלומר, ההוצאה מחייבת את החברה להשלים למס חברות בגובה של 10%-20% (תלוי בשיעור הבעלות הזרה) במקרה של משקיע זר, ו-25% במקרה של משקיע ישראלי.
בלשכת ראש הממשלה סבורים, כי יש להגיע לפשרה בעניין הכספים הכלואים של החברות הרב לאומיות. מקורבים ללשכה ציינו באחרונה, כי הבעיה נעוצה בחקיקה הישראלית, שאינה מפורטת מספיק, ומכאן המחלוקת המשפטית בין החברות למשרד האוצר על השימוש בכספים. "צריך לחתוך תוך התפשרות עם החברות על חבות המס שלהן", ציינו המקורבים.
***רווחים כלואים
מונח המתייחס לרווחים שצברו חברות בינלאומיות הפועלות בישראל במסגרת החוק לעידוד השקעות הון שאושר ב-2005 ושונה ב-2011. לפי החוק, רווחים אלה פטורים ממס חברות וממס דיווידנד למשך 10 שנים - בתנאי שיושקעו בחזרה בישראל. מנגד קבע החוק כי אם החברות יבקשו להוציא את הרווחים מהמדינה - הן ישלמו עליהם מס מלא