הבוקר יקומו 11 מיליון תושבי הרפובליקה היוונית ויצביעו בבחירות החוזרות במדינה. תוצאות ההצבעה הזאת עשויות לקבוע את עתידם של גוש היורו ושל הכלכלה העולמית כולה.
היוונים יצטרכו לבחור בין השמרנים והסוציאליסטים, התומכים בצעדי הצנע, למפלגות הקיצוניות יותר מימין ומשמאל, המתנגדות למדיניות הקיצוץ - התנגדות שעשויה להוביל לעזיבתה של יוון את גוש היורו ואף לפירוקו של הגוש.
שוקי אירופה נמצאים כבר כשנתיים במצב של אי ודאות עמוקה, והמנהיגים ביבשת עוסקים לדברי האנליסטים בעיקר ב"כיבוי שריפות". מעת לעת פונות מדינות נוספות באירופה לחברותיהן לגוש היורו בבקשה לסיוע כספי, וקובעי המדיניות נענים לבקשות האלה מבלי לספק פתרון מקיף יותר למשבר ביבשת.
בשבוע שעבר, למשל, הסכימו 17 שרי האוצר של גוש היורו לסייע לבנקים הספרדיים, אך המהלך לווה דווקא בעלייה של התשואות לפדיון באג"ח הממשלתיות הספרדיות והאיטלקיות - בניגוד לציפיות של מנהיגי האזור.
עד כמה משפיע המצב ביוון על השוק הישראלי, ומה על החוסכים והמשקיעים כאן לעשות כדי להגן על תיק ההשקעות שלהם ממפולת בשווקים? כדי לענות על כך פנינו לשלושה אנליסטים, ודנו עמם בארבעה תרחישים אפשריים לעתיד אירופה ובדרכים להיערך להם.
האנליסטים שעמם שוחחנו נטו לייחס סבירות נמוכה להתממשות התרחיש שלפיו יוון תעזוב את גוש היורו. עם זאת, מדיניות ההשקעה שלהם רואה במהלך שכזה, אם אכן יתרחש, הזדמנות ליצירת רווחים בשוק המניות העולמי. את המצב הנוכחי מכנים האנליסטים "זמני", והם נטו להסכים כי לא תהיה ברירה אלא לפנו לכיוון של מדיניות פיסקלית אחידה ביבשת.
1. המשך הסטטוס קוו
בתרחיש הראשון הממשלה היוונית החדשה שתקום תאשר את תוכנית הצנע - מהלך שיסלול את הדרך לחילוצים נוספים באירופה. אם התרחיש הזה יתממש, שוקי ההון בעולם צפויים להמשיך להיות תנודתיים, כפי שהיו בשנתיים האחרונות.
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, מסביר מדוע לא סביר בעיניו שהמצב הנוכחי יימשך: "במוקדם או במאוחר יצטרכו מנהיגי גוש היורו להחליט אם הם הולכים לפירוק הגוש או בוחרים להיות ערבים זה לזה. בתרחיש שכזה המשקיעים יהיו סקפטיים וירגישו בנוח לפנות לאג"ח ממשלתיות, תוך צמצום החשיפה למניות ככל האפשר. הייתי ממליץ למשקיעים לבחון גם אג"ח קונצרניות בישראל עם הגנה של אג"ח קונצרניות מחו"ל - כדי להימנע מסיכונים מקומיים".
גם אייל קליין, אסטרטג שווקים בינלאומיים בבית ההשקעות IBI, מסתייג מהתרחיש הזה. "אני לא יכול לשלול תרחיש כזה, אך אני מעריך שהסבירות שהמצב הנוכחי באירופה יימשך היא נמוכה ביותר", אומר קליין. "אם הסטטוס קוו בשווקים בכל זאת יימשך, הייתי ממליץ להשקיע באג"ח של מדינות חזקות כמו הולנד, בדגש על הנפקות דולריות (כדי להימנע מחשיפה ליורו). עם זאת, צריך להיות זהיר ולעקוב אחר ההתפתחויות".
בועז אלפרן, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בבית ההשקעות אינפיניטי, רואה בהמשך המצב הנוכחי הזדמנות: "כדאי לאתר מניות זולות באירופה שעשויות לייצר ערך בטווח הארוך", הוא מסביר. את מרבית התיק ממליץ אלפר להשקיע באג"ח ממשלתיות של חברות יציבות וזולות עם מח"מ קצר עד בינוני.
2. יוון עוזבת את גוש היורו
אם הממשלה היוונית החדשה תתנגד לצעדי הצנע הנדרשים על ידי האיחוד האירופי, עזיבתה של יוון את הגוש תיהפך לבלתי נמנעת. האנליסטים מסבירים שיוון לא תוכל לפרוש מהגוש בצורה מסודרת, אלא תתנתק ממנו באופן שייצור כאוס.
"הסבירות לתרחיש כזה היא נמוכה מאוד", אומר כהנוביץ. לטענתו, התועלת ליוון מצעד כזה תהיה נמוכה, ומדובר בעצם בהתאבדות כלכלית עבורה. כהנוביץ מזהיר כי ההשלכות של תרחיש כזה עלולות להיות הרסניות עבור הכלכלה העולמית מחשש לאפקט דומינו ביבשת. "בתרחיש כזה הייתי ממליץ להשקיע באג"ח ממשלתיות ישראליות, והייתי מוסיף 20% מניות", הוא אומר. מדוע מניות? לטענתו, ייתכן שבשלב מאוחר יותר השוק יבין שיציאתה של יוון מגוש היורו אינה צעד נורא כפי שהוא נתפש בעיניו כיום, מה שיביא לעלייה חדה בשוק המניות העולמי והישראלי.
קליין, לעומת זאת, סבור שלתרחיש כזה לא תהיה השפעה מהותית על שוקי העולם. "לא הייתי ממהר למכור מניות בארה"ב או באוסטרליה בתרחיש כזה", אומר קליין. לטענתו, אפקט העזיבה של יוון את גוש היורו יהיה מינורי בלבד, ללא השפעה מהותית על שאר העולם.
אלפרן ממשיך להיות אופטימי, וממליץ לנצל את המהומה בשווקים כדי לקנות ניירות ערך במחירים נמוכים. "מבחינה ריאלית, ליוון אין כל השפעה על הכלכלה העולמית, ולכן אם זה נגמר ביוון אז כדאי לאסוף סחורה זולה ככל שניתן - בדגש על מניות", אומר אלפרן.
3. גוש היורו מתפרק
התפרקות של גוש היורו הוא התרחיש הקיצוני ביותר שבחנו האנליסטים. קליין מסביר: "בתרחיש כזה כוח הקנייה של המדינות באירופה יישחק בצורה משמעותית, לצד עלייה בשיעור המובטלים ועלייה חדה בשווי המטבע הגרמני".
כל האנליסטים שעמם שוחחנו מייחסים סבירות נמוכה עד נמוכה מאוד לתרחיש שכזה, וממליצים לצמצם במצב כזה את החשיפה גם למניות וגם לאג"ח. "הייתי ממליץ למשקיעים להישאר עם מזומן בלבד", אומר קליין.
4. מדיניות צמיחה באירופה
לפי התרחיש הרביעי גרמניה משנה כיוון - ומחליטה להנהיג מדיניות של צמיחה בגוש היורו על ידי איחוד של כלל הכלכלות ביבשת תחת קורת גג אחת. במצב כזה גוש היורו יפעל עם משרד אוצר אחד המתווה את המדיניות הפיסקלית בכל אירופה. גרמניה תיאלץ להסכים להעלאה של יעד האינפלציה ולהנפקה של אג"ח כלל אירופיות.
"זהו התרחיש המרכזי שאני רואה לנגד עיני", אומר כהנוביץ. "זה יתחיל מאיחוד של מערכת הבנקאות האירופית, ובמשך השנים יגיעו לאיחוד פיסקלי של כלל הכלכלות ביבשת.
"מהלך כזה יחזיר את האמון של המשקיעים ויאפשר למדינות הפריפריה לקבל אשראי זול, מכיוון שיהיה להן גיבוי של המדינות הגדולות. אני מאמין שזה יעבור בשלבים ולאורך תקופה ארוכה - מכיוון שיהיה קשה להעביר את זה פוליטית", הוא מסביר.
קליין שותף להערכה זו, אך מוסיף כי המהלך יהיה חייב להיות מלווה בקיצוץ עתידי. "אי אפשר ללכת לכיוון של צמיחה ללא ביצוע של קיצוצים", הוא טוען. קליין מסביר כי תרחיש זה דומה למצב הנוכחי של ארה"ב, שבחרה להקל בצעדי הצנע ולהתמקד ביצירת צמיחה כתהליך מקדים.
"ארה"ב לא הצליחה לעבור לשלב הבא, והחוב נערם", אומר קליין. גם קליין וגם כהנוביץ סבורים שמהלך כזה יביא לתשואות חיוביות בשוקי המניות העולמיים, אך מזהירים מהשפעת הקיצוצים בהמשך על שוקי המניות. אלפר מוסיף כי יש להיזהר מאג"ח ממשלתיות בתרחיש שכזה, מכיוון שהתחזית לאינפלציה עתידית עשויה לגרום לעליית הריבית, והתשואות של מי שיחזיק באג"ח ממשלתיות ייפגעו.