האם המדינה תממן את בניית צינורות הגז שיגיעו לחוף ממאגרי הגז שבים? ל-TheMarker נודע כי הוועדה הבין-משרדית לבחינת השימושים בגז טבעי שוקלת אפשרות להקמת תשתית הולכת הגז לחוף על ידי המדינה. זאת, במטרה לפתור את בעיית הקיבולת המוגבלת בצינורות הגז שמתקינות החברות המפיקות אותו.
על פי חוק הנפט והמודל הכלכלי הקיים כיום, היזמים מקימים את כל תשתית הגז הטבעי, על חשבונם. ההצעה הנבחנת היא להקים במימון המדינה את האסדות לטיפול ראשוני בגז ואת צינורות ההולכה למתקני הקליטה והטיפול ביבשה.
באופן זה, גם ספקים חדשים, שאינם בעלי תשתית הולכה לחוף, יוכלו להתחבר לתשתית הקיימת באמצעות מנגנון Open access, בתשלום. כך יתאפשר ויוזל פיתוח מאגרי הגז הקטנים יותר. מנגד, חוששים באוצר כי המדינה תצטרך להוציא מיליארדים על בניית התשתית, והפרויקטים עלולים להתעכב במשך זמן רב בהליכי המכרזים.
ההצעה הנבחנת לא נכללה במסקנות הביניים של הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, שפורסמו לפני כחודשיים. הוועדה שמעה מאז את התגובות לדו"ח שהגיעו מחברות, ארגונים שונים, ואף אנשים פרטיים. הוועדה צפויה להגיש את הדו"ח הסופי בין אמצע לסוף יולי.
בדו"ח הביניים המליצה הוועדה בין היתר לאפשר יצוא גז בשיעור של 50% ויותר מכל מאגר, ובלבד שמתקני הייצור יוקמו בשטח שבשליטת ישראל. זאת, על מנת לשמור על אפשרות לצרוך גז במשך 25 שנה.
הוועדה קבעה עוד כי יש לקדם את התחרות בין המאגרים, בעיקר נוכח העובדה כי קבוצת דלק וחברת נובל אנרג'י מחזיקות ביחד כ-79% מעתודות הגז והמשאבים המותנים (רזרבות הגז שקיומן הוכח בקידוח) ו-55% מעתודות הגז והמשאבים המותנים והצפויים (כולל מאגרים שלא נקדחו).
לפיכך, הוועדה ממליצה לבחון חיוב של השותפות בכל מאגר למכור את הגז שבו בנפרד, למרות קשיים טכניים הכרוכים בכך. זאת, למעשה, על מנת לחייב את דלק ונובל להתחרות ביניהן במכירת הגז ממאגר לווייתן.
בנוסף המליצה הוועדה על מודל שבו המדינה מנהלת את מתקני קליטת הגז במודל Landlord ושומרת על מקום במתקני הקליטה לספקים שיגיעו מאוחר יותר.
עוד הומלץ לחייב את החברות המחזיקות ב"מגה מאגרים" (הכוונה בעיקר למאגרי תמר ולווייתן - א"ט) להקים תשתית בקיבולת עודפת של 25% לשימוש עתידי, בתשלום, של ספקים נוספים.
כעת מתברר כי הוועדה עשויה ללכת רחוק אף יותר בהגנה על ספקים קטנים עתידיים, ובוחנת הצעה להקים את תשתית ההולכה לחוף על ידי המדינה. על פי ההצעה, תממן המדינה את בניית אסדות הפחתת הלחץ והטיפול הראשוני בגז, וכן את בניית הצינורות למתקני הקבלה בחוף. החברות יקימו את מתקני הטיפול המשלים, ככל שידרש, בנקודות הקליטה שתאשר המדינה. כך יובטח למאגרים הקטנים גישה ליבשה בהשקעה ראשונית נמוכה יחסית, שלא תכלול את הקמת התשתית לכניסת הגז.
עם זאת, המתנגדים טוענים כי עלות הקמת התשתית תהיה למעמסה פיננסית על המדינה, הנמצאת במצוקה תקציבית בלאו הכי בשנה הקרובה. כמו כן, נטען כי הליכי התכנון והמכרזים הנדרשים יארכו זמן רב, כאשר התשתית המדוברת נדרשת כבר בשנים הקרובות.
ממשרד האנרגיה נמסר כי "אין אנו מגיבים לשאלות בעניין תוכנם של דיונים פנימיים בוועדה".