עלות המימון לקבלנים שמעוניינים לצאת לפרויקטים חדשים התייקרה בכ-100% בתוך שנה - כך טען אתמול מנכ"ל התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים), מוטי כידור, בדיון בוועדת הכספים של הכנסת בנושא מחנק האשראי שקיים בענף הבנייה והתשתיות.
זאת, לדבריו, כתוצאה מהכפלת הריבית הנגבית כיום מקבלן הנוטל אשראי בנקאי למימון פרויקט, בתוספת עמלת אי-ניצול אשראי מוגדלת ודרישת הון עצמי כמעט כפולה מזו שנדרשה לפני כשנה.
לטענתו, הגדלת העלויות נובעת מהמגבלה שהטיל בנק ישראל על הבנקים, שלפיה נאסר עליהם להקצות לענף הבנייה והתשתית יותר מכ-20% מכלל האשראי. כתוצאה מכך, רבים מהקבלנים שפונים לבנקים אינם מקבלים ליווי בנקאי, או שהליווי נעשה תוך הגדלה משמעותי של עלויות המימון.
"עלויות המימון התייקרו ב-100% - וזה בעיקר באשמת בנק ישראל", טען כידור. "הריבית על מימון שלוקחים הקבלנים התייקרה מפריים פלוס 0.6%-0.7% לפריים פלוס 1.5% - עלייה של 100%. ההון העצמי הנדרש היה בעבר 15% - היום הוא יותר מ-30%, וזה אומר שהמשק נסגר. יש מחנק נוראי".
ראש אגף קבלני התשתיות בהתאחדות, אילן מרדכי, אמר בדיון כי גם בענף התשתיות קיימת בעיה חמורה של מחנק אשראי. "מספר החברות שיכולות להתמודד במכרזים הצטמצמה, ובשורה התחתונה זה מביא לעלייה במחיר שמשלמת המדינה עבור ביצוע הפרויקטים", טען מרדכי. לדבריו, הענף סובל ממחנק אשראי דווקא בתקופה שבה מרבה המדינה לפרסם מכרזים בתחום התשתיות. "סוף-סוף יש פרויקטים ויש מה לעשות, ודווקא עכשיו לא נותנים ערבויות. גם העמלות על הערבויות התייקרו מאוד. התוצאה היא ריכוזיות. ארבע או חמש חברות קבלניות גדולות יממשו את כל הפרויקטים, או שפרויקטים לא יתממשו", אמר.
בנוסף ציין מרדכי כי העובדה שענף הבנייה לתשתיות נכלל באותה מסגרת אשראי של בנייה יזמית למגורים ושל נדל"ן מסחרי היא תמוהה, שכן השניים כלל אינם נמצאים באותה רמת סיכון: "כשאני בונה כביש, מדובר בביצוע עבור המדינה. אני לא מתעתד למכור אותו לאף אחד".
את משרד האוצר ייצג בדיון סגן הממונה על התקציבים, ראובן קוגן, שאמר כי הצעד שלפיו יוחרג המע"מ מערבויות חוק המכר שנדרשים הקבלנים לשלם יובא לאישורו של שר האוצר, יובל שטייניץ, בשבועיים הקרובים. יישום ההחלטה להחריג את המע"מ מהערבויות צפוי לשחרר לקבלנים מאות מיליוני שקלים.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), תקף את אגף התקציבים באוצר, וטען כי שורת הצעדים שקידם לפתרון מצוקת הדיור הוכחה כבלתי יעילה. "עובדים עלינו באגף התקציבים", אמר גפני. "באגף יודעים שיש זעקה שמגיעה לקובעי המדיניות - ואז הם מציעים פתרונות, מציעים רגולציה, ואנחנו התפתנו לקדם אותה. כך אישרנו הוצאת דירות להשקעה לשוק על ידי פטור ממס שבח - אמרו שהשוק יוצף וחשבנו שהצלחנו לפתור את המצוקה, אך זה לא קרה. באים עם חוקים הזויים שאין להם ולא כלום עם פתרון מצוקת הדיור ועל הדרך מרוויחים כל מיני החמרות כאלה ואחרות".
עוד אמר גפני כי "על הממשלה לחזור למדיניות שהיתה פעם: סיוע לזוגות צעירים, מתן משכנתאות מסובסדות. להכניס את היד לכיס. מדינה שנתקלת בכזאת מצוקה צריכה פשוט לשנות מדיניות".
משרד האוצר מסר כי: "גם אנחנו מזהים בחלק מהבנקים מחנק אשראי - בשל כללי הרגולציה של בנק ישראל, שעליהם אין לנו השפעה. כדי להקל על המצוקה, הועברה החלטה במינהל כי התשלום עבור הקרקע יוכל להיעשות בתוך כ-180 יום ממועד הרכישה - במקום 50". בנוגע לדברי גפני נמסר כי "איננו מסכימים עם הטענה כי פטור ממס שבח לא הועיל. יש לבדוק את השפעת המהלך עם סוף תקופת הפטור - בסוף 2012".
מבנק ישראל לא נמסרה תגובה לידיעה.