"אחד מכל שלושה עובדים בעלי מוגבלויות מנוצל"

אם פגשתם באחרונה עובד בעל מוגבלות שנתן לכם שירות כלשהו או מכר מוצר? לכאורה מדובר בתופעה חיובית, אלא שהנתונים מראים שאחד מכל שלושה עובדים כאלה הוא עובד מנוצל.

"לפי נתוני התמ"ת, ההפרות של חוקי העבודה פוגעות ב-15%-20% מהעובדים בכלל המשק הישראלי, בעיקר באלה המועסקים בעסקים קטנים. ואולם, בכל הנוגע לעובדים בעלי מוגבלות, המצב חמור בהרבה, וההפרות של חוקי העבודה מגיעות ל-36%", אומר ראש המטה להעסקת אנשים עם מוגבלויות במשרד התמ"ת, בני פפרמן.

"עובדים בעלי מוגבלות מודעים לקיפוח בתנאי העסקתם, אבל הם פוחדים להביע מחאה גלויה, כדי שלא יפוטרו", טוען פפרמן. "אין להם איגוד מקצועי. הם לא יגיעו להפגנות. גם קרובי משפחתם של עובדים אלה אינם ממהרים להתלונן, מאחר שפעמים רבות הם שמחים על עצם היותם במסגרת תעסוקתית, התורמת לשיקומם".

גם מצד המדינה המצב לא פשוט. "מעסיקי עובדים בעלי מוגבלות לא יהיו בעדיפות גבוהה בקרב פקחי משרד התמ"ת, כיוון שהמדינה חבה תודה לחברות המוכנות להעסיק אותם, בשל התרומה שיש בכך למשק ולעובדים עצמם - והיא לא תרצה להיטפל דווקא אליהם", טוען גורם מעורה בתחום. "כך נוצר מצב שבו הכי קל לשלם להם פחות מהדרוש כדי להרוויח יותר על גבם"

בישראל מועסקים כ-380 אלף עובדים עם מוגבלות, שהם יותר מ-10% מכלל העובדים במשק. שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות הוא 45%, לעומת 73% באוכלוסייה הרגילה. במשך עשרות שנים עובדים אלה הועסקו על פי הסדרים שלא סיפקו להם הגנה. בהמשך נקבעו ההסדרים, שלפיהם העובדים ישתכרו פחות משכר מינימום, והם לא יועסקו במסגרת יחסי עובד-מעביד. כך נוצר מצב שעובד מוגבל יכול להרוויח כיום 2 שקלים לשעה (ראה טבלה). העובדה שטבלת המחירים לשעה למוגבלים היא גמישה - הופכת את הנושא לפרוץ.

"המדינה העלימה עין מתנאי העסקתם של עובדים בעלי מוגבלות, וגם לא ידעה איך לאכול את הנושא", אומר פפרמן. "מצד אחד היא רצתה לשלב אותם בשוק העבודה - ומצד שני ידעה שאם היא תחייב את המעסיקים לשלם להם את שכר המינימום החוקי ואף מעבר לו, הם לא ירצו לקלוט אותם".

מיהם הארגונים המנצלים עובדים בעלי מוגבלות כדי להגדיל רווחים? אייל רפופורט, מנכ"ל קרן אהבה של בית איזי שפירא, המוכרת מתנות שיצרו עובדים עם מוגבלויות, טוען כי נתקל בעשרות חברות עסקיות שאין עליהן פיקוח יעיל, למשל בענף מוצרי הנוי והמסעדנות, ואף בעמותות נצלניות. הוא מסרב לנקוב בשמות החברות, אך טוען כי "לחברות אלה אין בושה לשלם לעובדים החלשים הללו 6 שקלים לשעה, והתופעה מתרחבת".

לדברי פפרמן, ניצול עובדים בעלי מוגבלות כמעט ואינו קיים במשרדי הממשלה, בארגונים גדולים ובמגזר ההיי-טק. ואולם ברבים מהמפעלים, כולל המוגנים (מפעלים המותאמים לבעלי מוגבלויות), העובדים האלה מנוצלים. הרשימה הלא מכובדת הזו כוללת גם בתי עסק קטנים ובינוניים: בתי מלאכה, חנויות לרהיטים וציוד לבית, חברות לשירותי ניקיון, בתי עסק למזון ומשקאות, חברות המפעילות שירות משלוח חבילות, מיון דברי דואר, סידור סחורה ברשתות שיווק, מרכזיות טלפוניות, תחום התמלול ומלצרים בבתי קפה ומסעדות.

לדבריו, במפעלי התעשייה הקטנים תופעת הניצול קיימת באולמות הייצור, וגם בענף התחבורה התופעה רווחת אצל עובדים עם מוגבלות המועסקים כעוזרי נהגים ונדרשים לעתים להחליף את הנהגים הקבועים. "ברבים מהמקומות שמניתי, עובדים עם מוגבלות משתכרים שכר מבזה של 3-5 שקלים בשעה, לעומת שכר המינימום הרגיל שהוא 22.04 שקלים בשעה", אומר פפרמן.

תקנות משרד התמ"ת מתירות למעסיקים לשלם לעובד עם מוגבלות שכר הנמוך משכר המינימום הקבוע בחוק רק במשך 145 הימים הראשונים לקליטת העובד, תקופה שבמהלכה עליו לדאוג שהעובד יעבור אבחון מקצועי-אישיותי. האבחון חייב להיעשות ידי צוות מטעם ממשרד התמ"ת בלבד. משך האבחון שעובר העובד הוא 2.5-3.5 שעות, ובסיומו קובע הצוות את מידת התאמתו לתפקיד ואת שכרו. "ב-36% מהמקרים, הוועדה המאבחנת קובעת שיש להעלות את שכר העובד, לאור התרשמותה ממנו", אומר פפרמן. "הבעיה היא שעובדים רבים עם מוגבלות לא עוברים את האבחונים במועד, ומעסיקים רבים מנצלים זאת כדי להמשיך ולהעסיקם בעלויות מבזות - כך שמספר המנוצלים גבוה יותר".

סוג אחר של ניצול קיים במקרים שבהם העובד עבר אבחון שקבע כי יש לשלם לו שכר גבוה יותר מכפי שקיבל עד כה, לאור יכולותיו. הוועדה שולחת מכתב בעניין זה למעסיק, ואולם הלה מתעלם מהפנייה וממשיך לשלם לעובד שכר נמוך. "אנו שולחים למעסיקים אלה מכתבי התראה למכביר, אך לצערי רק מעטים מהם מגיבים, ורובם ממשיכים להעסיק עובדים עם מוגבלות בתנאי ניצול למען רווחיהם האישיים", מודה פפרמן. "לפיכך החלטנו במטה להעסקת אנשים עם מוגבלות שבמשרד התמ"ת שהחגיגה עומדת להיגמר. הסתיימה ההבלגה מצדנו, ואנו נתחיל במבצעי אכיפה. המעסיקים שאליהם נגיע יצטרכו לדעת שעליהם לקבל אישור מאתנו בנוגע לגובה השכר שהם משלמים לעובדים. למשל, מי שמשלם לעובד רק 50% מגובה שכר המינימום, בעוד שלפי האבחון אותו עובד זכאי לקבל 60% משכר המינימום, עובר על החוק - ואנו נתבע אותו במישור הפלילי וגם האזרחי".

פפרמן מספר שהתמ"ת בחר באחרונה שלושה ספקי שירות - אשנב, בכור ושליו ובניו - שתפקידם לסייר במפעלים המעסיקים עובדים עם מוגבלות ולהדריך את המנהלים בנוגע לתנאי העסקתם. בד בבד, החברות יפעילו שלושה מרכזי תמיכה שתפקידם ללוות חברות המעוניינות להעסיק עובדים עם מוגבלות ולסייע להן להתמודד עם קשיים ושאלות. התקציב לפרויקט הוא 6 מיליון שקל בשנה.

הפתרון, לדעת רפופורט, מלבד אכיפה חזקה יותר, הוא להעתיק את המודל הנהוג בחלק ממדינות אירופה, שלפיו חברה המעסיקה עובדים עם מוגבלות תחויב להפריש חלק מרווחיה לטובת העובדים המוגבלים המועסקים בה, ולסייע להם גם לאחר עזיבתם את החברה. "המבחן הוא לא בעצם העסקת האנשים האלה, ככל שהוא מבורך", הוא אומר. "אלא בליווי שלהם בהמשך הדרך ובשיקומם הפיסי, הפסיכולוגי והתעסוקתי. נכון תעשה המדינה אם תיקח את העניין לידיה כבר עכשיו".

ויש גם מקומות שבהם דואגים לכבד את זכויותיהם של עובדים בעלי מוגבלות. גיל וינש, הבעלים של חברת כל יכול, המפעילה מוקדי שירות טלפוניים באמצעות 230 עובדים עם מוגבלויות, מתעקש לשלם לעובדיו שכר רגיל ולא שכר מופחת. "נכי גוף ונפש ונכים חושיים המועסקים בשוק החופשי צריכים לקבל שכר ככל האדם. אחרת הם לעולם לא ירגישו ככל האדם, ולא יהיה להם מניע להיות פרודוקטיביים ולצמוח", הוא אומר. "אם אנו מקבעים את התשלום לעובדים אלה ברמת שכר המינימום המותאם, אנו מנציחים את מצבם. הכי עצוב לשמוע עובד עם מוגבלות אומר בשלב המיונים: 'אני מוכן לקבל שכר מותאם, כי זה מה שאני שווה'". לדברי וינש, בעלי המוגבלות היחידים שיש לשלם להם שכר מותאם הם אלה הסובלים מפיגור שכלי בדרגה כזו שאין סיכוי כי ישתלבו בשוק החופשי.

גם רשת ארומה ישראל אינה מוכנה לשלם פחות משכר המינימום הרגיל ל-150 העובדים עם מוגבלות שהיא מעסיקה (מתוך 3,500 עובדים). "כל אחד מזכייני הרשת, שלה 116 סניפים, מחליט לגבי מספר העובדים שהוא מעסיק", אומר נעם גדליהו, מנהל אחריות חברתית במטה החברה. "עובד עם מוגבלות פיסית או פגוע נפש יקבל אצלנו שכר מינימום רגיל - אלא אם הוא עבר אבחון על ידי אנשי משרד התמ"ת, שקבעו שעקב מצבו הקשה יש לשלם לו שכר מותאם, למשל 15 שקל לשעה. רוב העובדים שאנו מעסיקים מקבלים את שכר המינימום הרגיל - ולעתים גם מעט יותר".

במפעלי חברת המשקם - שהסתדרות העובדים לקחה חלק בהקמתם - התנאים טובים יותר, על אף שגם מפעלים אלה נמצאים בקטגוריית המוגנים. 25 מפעלי החברה, בניהולו של ליאור שטרסברג, מעסיקים 2,600 עובדים (מתוך כ-15-20 אלף משתקמים בישראל, העובדים במאות מפעלים) שעוסקים בהרכבות פשוטות ובאריזה. הבעלות על המשקם היא משותפת להסתדרות הציונית (60%) ולמשרד הרווחה (40%).

"העבודה במפעלי המשקם מתבססת על הסכמים קיבוציים הכוללים בין היתר תנאים סוציאליים, הפרשה מלאה לפנסיה ודמי הבראה", מספר שטרסברג. העובדים אמנם מקבלים שכר מותאם, הנמוך משכר המינימום הרגיל, אבל קיומם של ההסכמים הקיבוציים בחברה מונע ניצול של עובדים אלה ונותן להם משמעות שיקומית".