אז כמה באמת מרוויח כבאי בישראל?

רשף משנה אבי קורדובה, 41, כבאי זה 20 שנה, הוא סגן מפקד משמרת באיגוד שירותי הכבאות חולון-בת ים-אזור, ונטל חלק בכיבוי השריפה בכרמל.

מה הרגשת כשפורסם השבוע דו"ח מבקר המדינה בעניין השריפה בכרמל?

"הדו"ח לא חידש לי הרבה, אבל בכל מה שרלוונטי למערך הכבאות ולציבור - אני די שקט, כי אני רואה שהדברים מיושמים בשטח ואני מכיר את התוכניות לעתיד. נכון שזו חוכמה בדיעבד וחבל שנדרש אירוע כזה כדי לגרום לשינוי - אבל זו המציאות".

אז השריפה באמת השפיעה על מערך הכבאות?


"מאז השריפה כל התפישה השתנתה. שירותי הכבאות עברו ממשרד הפנים למשרד לביטחון פנים, תפישת ההפעלה שונתה מהיסוד - הוקמה מינהלת הקמה וחטיבת מבצעים, הוקם מרכז שליטה ארצי חדיש בהשקעה של יותר מ-3 מיליון שקל וכל נושא השליטה באירועים גדולים ותיאום מול הכוחות השונים עבר שינוי. בנוסף, נרכשו 90 רכבי כיבוי חדשים וחליפות מיגון חדשות לכל הכבאים, והוכשרו עוד 300 כבאים".

כמה מרוויח כבאי בישראל?

"כבאי מתחיל מרוויח 9,000 שקל ברוטו בחודש, עובד 240 שעות בחודש, כולל ערבים, סופי שבוע וחגים, במשמרות של 24 שעות רצוף ו-48 שעות מנוחה".

ומה עושים כל היום אם אין שריפות?

"בכל משמרת יש לפחות עשרה כבאים, ואנחנו מוודאים שכל הציוד עובד, מתאמנים ונמצאים בכוננות להקפצה לכל אירוע. באזור שלנו הוקפצנו בשנה האחרונה ל-4,200 אירועים, שכללו שטיפת שמן על הכביש, פריצת בתים במקרי חירום, חילוץ בעלי חיים, תאונות דרכים, טיפול בחומרים מסוכנים וכמובן שריפות".

בארה"ב כבאי הוא דמות נערצת שנתפשת כגיבור. האם זה כך גם בחולון?

"לא סתם הכבאים נקראים ‘לוחמי אש'. בעבר התדמית שלנו היתה לא טובה, כי מערך הכבאות נחבא אל הכלים וסבלנו ממערך דוברות מסורבל. גם הציוד שעמד לרשותנו לא איפשר לנו להיראות ולהיתפש בציבור כפי שלוחם אש צריך להיתפש. אחרי אירוע הכרמל והשינוי שהגיע אחריו הציבור למד להכיר את לוחמי האש, והוא גם יודע להבחין בין הכשל המערכתי לבין הכבאים עצמם, שנלחמו כמו אריות עם הציוד שעמד לרשותם. אסון התאומים העלה את לוחמי האש לדרגה של אלים בארה"ב - וגם לנו בישראל הוא תרם למעמד. בעקבות האירוע מאות ואלפי צעירים ביקשו להתקבל לשירותי הכבאות".