בג"ץ: המדינה ייבשה את קופות החולים

"זכותם של אזרחי מדינת ישראל לבריאות, שעוצבה ועוגנה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, מתרוקנת אט-אט מתוכן, נוכח השחיקה השיטתית בתקציבי קופות החולים, עליה נדמה שאין חולק" - כך קובע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בפסק דין תקדימי ודרמטי שפורסם ביום חמישי האחרון.

בפסק הדין החריף של השופט סלים ג'ובראן, שאליו הצטרפו חבריו להרכב נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופט חנן מלצר, מתקבלות טענותיהן של העותרות, קופות החולים כללית ומכבי, כנגד הרכבו של מדד יוקר הבריאות שאינו משקף נכונה את הגידול בהוצאות שלהן ושוחק את תקציבן. פסק הדין קוצב למדינה חצי שנה לגבש הסכמה באשר לאופן שינוי המדד. משמעות ההחלטה היא כי על פי ההערכות תידרש המדינה להגדיל במאות מיליוני שקלים בשנה את תקציב קופות החולים.

כללית ומכבי עתרו לפני תשע שנים לבג"ץ בטענה כי מחיר יום האשפוז, שעולה באופן שיטתי, אינו נכלל במדד יוקר הבריאות, שעל פיו הן מתוקצבות, דבר שגורם לשחיקה מתמדת בתקציביהן. כך, מסבסדות למעשה הקופות את בתי החולים: הן משלמות יותר בכל שנה עבור אשפוז, אך לא מפוצות בתקציבן באותו יחס. הטענות הופנו לשני המשרדים - האוצר והבריאות. האוצר שנוקט במדיניות של "ייבוש" תקציבי ואילו משרד הבריאות שנמצא בניגוד עניינים חריף: הוא הרגולטור בענף, אך גם הבעלים של בתי החולים הממשלתיים, כך שעלייה בתעריפי האשפוז, שמשמעותה עוד כסף לבתי החולים, היא אינטרס ישיר שלו.

העתירה עברה גלגולים רבים הן בבג"ץ שניסה שוב ושוב להביא את הצדדים להסכמות, והן מחוצה לו, בהחלטות ממשלה וועדות שהוקמו לצורך פתרון הבעיה - אך לא הוכרע עד כה. בפסק הדין נוזף בג"ץ בחריפות במשרדי האוצר והבריאות וקובע כי חרגו באופן משמעותי מ"מתחם הסבירות": "המשיבים 1-2 (האוצר והבריאות) פעלו בחוסר סבירות", נקבע בפסק הדין. "זאת, לא רק בשל פרק הזמן הארוך שחלף מיום שנקבע שיש לשנות את מנגנון עדכון מדד יוקר הבריאות ועד ליום זה, אלא בשל העובדה שהמשיבים לא עשו מאמץ סביר לגיבוש עמדתם. העולה מהחומרים שלפנינו הוא כי המשיבים פעלו בעצלתיים, תוך שהם נמנעים מקיום פגישות בנושא במשך תקופות ארוכות. להתנהלות זו לא נתנו המשיבים כל טעם המניח את הדעת".

עם זאת, בג"ץ אינו מתערב באופן שבו יפתרו הצדדים את השחיקה בתקציבי הקופות ומשאיר זאת להסכמתם, בין אם באמצעות הוספת מחיר יום אשפוז למדד יוקר הבריאות, דבר שהאוצר מתנגד לו נחרצות מחשש שהדבר יבטל את התמריץ שיש לקופות לרסן את הוצאותיהן על אשפוז, ובין אם באמצעות קביעת מנגנון חדש ואובייקטיבי יותר לקביעת מחיר יום אשפוז. כיום, המחיר נקבע על ידי ועדה בין משרדית שלטענת הקופות קיימת בה הטיה מובהקת לרעתן והמחיר נקבע באמצעות משא ומתן ב"כיפופי ידיים" בין גופים בעלי אינטרס.

לפי תחשיבים שקיימים במשרד הבריאות, הפער בין העלייה בתשומות הבריאות בפועל לבין העלייה במדד יוקר הבריאות הוא כ-1% בשנה. אם יותאם מדד יוקר הבריאות למדד תשומות הבריאות, שמשקף את ההתייקרות האמיתית בהוצאות הבריאות, משמעות הדבר תהיה תוספת של כ-330 מיליון שקל בשנה לתקציב הקופות.

שאלה נוספת שאליה מתייחס בג"ץ היא אם לאור התמשכות ההליכים בתיק יש לעדכן את מדד יוקר הבריאות באופן רטרואקטיבי, דבר שמשמעותו תוספת של מיליארדי שקלים לקופות. בית המשפט נמנע מלהכריע בסוגיה, מאחר שלדבריו הדבר לא יתקן את הפגיעה שכבר נגרמה בעבר למבוטחים, ומשום שלקופות ניתנו במהלך השנים כספים מחוץ למסגרת התקצוב הרגילה. לפיכך, הוא מותיר את הסוגיה לליבון בין הצדדים "במסגרת הדיאלוג ביניהם".

"זה ניצחון ענק ללקוחות הכללית", אומר אלי דפס, מנכ"ל שירותי בריאות כללית. "מ-2003 אנחנו עותרים כנגד המדד הזה שהוא מפלה, לא מעודכן, ולא מנבא הוצאה עתידית. לראשונה נשיא בית המשפט בעצמו אומר למדינה נכשלתם בגרירת רגליים ומשך זמן לא הגון כלפי הקופות והלקוחות".

דפס מוסיף כי הקופה לא תהסס לטעון לביזיון בית משפט אם המדינה לא תמלא אחר פסיקת בג"ץ: "אני מאוד מוטרד מהאפשרות שהמדינה 'תעקם' את פסק הדין ותתחיל בהארכות למיניהן הנושאים שבמחלוקת ברורים ושישה חודשים מספיקים. אני מוטרד גם מכך שהמדינה, ביום שתיאלץ להכניס את היד לכיס, תקצץ ממקומות אחרים. הפסיקה אומרת שחייב להיכנס כסף חדש למערכת ולא לשחק באותו כסף. אם לא ייכנס כסף חדש - משמעות הדבר שבית המשפט והמדינה נכשלו".

"אם המדינה לא היתה פוגעת לאורך שנים במערכת הבריאות, היו בה היום עוד מיליארדים של שקלים לרכישת תרופות, שיפור תשתיות, קיצור תורים והפחתת השתתפויות עצמיות של החולים", אומר רן סער, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות. "החובה שלי לחולים היא לספק להם את שירותי הבריאות שקובעת ועדת הסל, וזאת בתוך מסגרת התקציב שיש בידי. הפסיקה דרמטית ובעלת משמעות חסרת תקדים למערכת הבריאות הציבורית בישראל. זו הוכחה חדה לניגוד העניינים של משרד הבריאות והגיע הזמן שהוא יאמץ את המלצות מבקר המדינה וימצא לכך פתרון".

פסק הדין גורר גם תגובות מהמערכת הפוליטית. לדברי יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), מדובר בהחלטה ש"זהה בתוכנה לדו"ח המבקר על אסון הכרמל". לדבריה, "שחיקה וייבוש מכוונים של מערכת הבריאות פגעו בה קשות, ואילצו את הציבור לשלם מכיסו מאות שקלים בחודש לביטוחים משלימים, אף שהוא כבר משלם מס בריאות. מדובר במדיניות שהתווה ראש הממשלה בנימין נתניהו בעשור האחרון: הרעבה של מי שהוא מכנה "האיש השמן", ובפועל פגיעה אנושה באזרחי המדינה. על המדינה לפעול בדחיפות על פי הפסיקה כדי שלא לסכן חיי אדם".

גם מהקואליציה נשמעו קולות דומים. ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה), יו"ר שדולת הבריאות, אמרה כי "בקביעתו בג"ץ מטלטל את מערכת הבריאות הציבורית ומעגן את הביקורת שלי ושל ארגוני החולים זה שנים אודות ייבוש שיטתי של תקציבי הבריאות שהביא את מערכת הבריאות למצב אנוש. על ראשי משרדי הבריאות והאוצר לתקצב את קופות החולים בהתאם לחשיבותן".

ממשרד הבריאות נמסר: "מדובר במחלוקת ארוכת שנים שהגיעה להכרעה. עמדת משרד הבריאות היא כי יש לבטא טוב יותר את תשומות האשפוז ומדד יוקר הבריאות. בהתאם להחלטת בג"ץ נקיים דיונים עם האוצר והקופות כדי להגיע להסכמות".

ממשרד האוצר נמסר: "עוד לפני מתן פסק הדין, פעלה המדינה על פי העקרונות שהותוו בו כדי להביא לקביעת מחיר יום אשפוז בצורה מאוזנת ועל סמך מדדים אובייקטיביים ובכך להבטיח את יציבות קופות החולים ומערכת הבריאות. המדינה תלמד את פסיקת בג"ץ, תפעל על פיו ותמשיך לפעול במתווה האמור".