הממשלה אישרה: תקציב דו שנתי יונהג באופן קבוע

הממשלה אישרה הבוקר, ברוב גדול, את הצעתו של שר האוצר, יובל שטייניץ, להנהיג בישראל תקציב דו-שנתי במתכונת קבועה. ההצעה קובעת כי יונהג בישראל תקציב דו-שנתי, להוציא שנת בחירות, או מצב כלכלי חריג. מאחר שהשנה הקרובה, 2013, היא שנת בחירות, התקציב שלה יהיה חד-שנתי.

בנמקו את התקציב הדו-שנתי קובע שר האוצר כי תקציב כזה מאפשר לממשלה לפעול בצורה טובה יותר, לתכנן וליישם את מדיניותה. כמו כן, היעדר הצורך בתכנון תקציב מדי שנה, מפנה זמן ומעניק את היכולת לטפל בצורה מעמיקה ויסודית בנושאים נוספים שעל סדר היום.

בנימוקי האוצר לחוק נאמר כי תקציב דו-שנתי יוצר וודאות גדולה יותר לממשלה ולמשק, משפיע לטובה על יכולת העבודה של גופים העובדים מול משרדי הממשלה, או הנתמכים על ידה. תקציב דו-שנתי מגביר את אמינותה הפיסקלית של ישראל כלפי גורמים בסקטור העסקי, ומול גורמים בינלאומיים. האוצר טוען גם כי גורמים כלכליים עולמיים, כדוגמת ה-OECD וקרן המטבע הבינלאומית, קבעו כי שמירה על מסגרת תקציב דו-שנתית חיזקה את תכנון הוצאות הממשלה ואת יישומן בפועל, וסייעה לחוסנו של המשק הישראלי.

שר האוצר, שטייניץ אמר בישיבת הממשלה כי, "ישראל הופכת למדינה הראשונה בעולם שעוברת באופן קבוע לתקציב דו-שנתי, זאת להוציא חריגים כגון שנת בחירות. מדובר ברפורמה מהפכנית בתהליך התקצוב שזוכה לתמיכה נלהבת מקרן המטבע הבינלאומית (IMF) ומזכ"ל ה- OECD אנחל גוריה?.

הצעת התקציב הדו-שנתית תעבור עתה לאישור הכנסת. גם אם היא תאושר על ידי הכנסת בשלוש קריאות, ספק רב אם היא תאומץ ע"י הממשלה ושר האוצר הבא. תקציב 2013, בכול מקרה, שהיא שנת בחירות, יהיה תקציב חד שנתי.

האוצר ושר האוצר לא מסבירים בנימוקיהם לחוק התקציב הדו-שנתי מדוע הוא לא אומץ על ידי אף מדינה בעולם, להוציא את ישראל, ומדוע הוא לא אומץ בארץ על ידי אף גוף ציבורי, גם לא הרשויות המקומיות.