התוצאה הבאה לא תפיל אף אחד מהכסא: 74% מהציבור בישראל לא מרוצים ממדיניות המסים של הממשלה, ורק 20% מרוצים ממנה - כך עולה מסקר שערכו במכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של פורום קיסריה, שייערך בימים רביעי וחמישי השבוע במלון רויאל רימונים שבים המלח, בשיתוף המסלול האקדמי המכללה למינהל ראשון לציון.
התוצאה לא מפתיעה כי איש אינו אוהב מסים, אך מה שמעניין הוא ההבדל בה בין שכבות האוכלוסייה. מהסקר עולה כי ככל שהמשיבים בעלי הכנסה גבוהה יותר, כך הם מרוצים יותר ממדיניות המסים. בקרב בעלי הכנסה מתחת לממוצע, רק 14.8% השיבו שהם מרוצים ממנה, בעוד שבקרב בעלי הכנסה ממוצעת עלה שיעור זה ל-22.7%; ובקרב בעלי הכנסה מעל הממוצע - ל-24%.
לירום אריאב, שהיה מנכ"ל משרד האוצר ומנהל השנה את כנס פורום קיסריה, יש הסבר לנתונים. "אנשים הפנימו שמדיניות המסים בישראל לא שוויונית", אומר אריאב. "יש יותר מדי מסים עקיפים ומעט מסים ישירים. ככל שמדובר על שוויון בחלוקת הכנסות, מערכת המסים בישראל לא עושה את העבודה (פרוגרסיבית - לא מקטינה את אי השוויון, ר"ע)".
הכנס השנה קרוי על שמו של אלי הורביץ ז"ל, לשעבר יו"ר הוועד המנהל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבמידה רבה סימל מחויבות ליושרה, חשיבה אסטרטגית, ראייה ארוכת טווח, לכלכלה וחברה משולבות יחד, להובלה ולמנהיגות ישרת דרך.
עוד עולה מהסקר שהדמות הנתפשת בציבור כבעלת ההשפעה הגדולה ביותר על כלכלת ישראל, היא זו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כמעט מחצית מהמשתתפים בסקר הצביעו עליו כבעל ההשפעה הגדולה ביותר. הרחק מאחוריו נמצא נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ש-21% מהציבור סבורים שהוא הדמות החזקה בכלכלה הישראלית. שר האוצר, יובל שטייניץ, תופס את המקום השלישי, עם פחות מ-15% מהקולות.
"ראש הממשלה מיצב עצמו כשר העל הכלכלי", מסביר אריאב. "מבחינה היסטורית, ראש ממשלה עוסק יותר במדיניות חוץ וביטחון, ואילו שר האוצר הוא הדומיננטי בכלכלה ובחברה. נתניהו מיצב עצמו באופן שונה - לטוב ולרע. זה טוב עבורו כשמדברים על העמידות שגילה המשק הישראל בפני משברים. זה רע כי אלמנטים מסוימים במשנה הכלכלית של ראש הממשלה מעמיקים את הפערים החברתיים ומעצימים את ההשפעה של יוקר המחיה".
הסקר נעשה לפני התעוררות המחאה החברתית בסוף השבוע. עם זאת, ערכי המחאה וההדים ממנה בהחלט לא ייפקדו מהכנס. "אחרי סוף השבוע, הצורך בהידברות מקבל משנה תוקף", אומר אריאב. "הכנס מביא בחשבון את השיח החדש. תהיה בו שקיפות ומעורבות של כל מגזרי האוכלוסייה - כולל מנהיגי המחאה, שהולכים לדבר בכנס. בנוסף, פתחנו פלטפורמה של שיתוף ציבור דרך הרשת ונזרים שאלות מהציבור למשתתפי הפאנלים. זה ניסיון שיתרחב ויילך בשנים הבאות".